בני שבט המורווא הם הדוגמה המוכרת ביותר של קורבנות אדם ללא הרג. המחקר העדכני דן בהרבה בנושא הזבח באמצעות חיות טרף/גאות ושפל כצורות הקרובות ביותר לדרכו של ייחודי זה. עוד הוא חחושף את טקסי הזבח במערה שעל הר המורווא, שהתגלו בטקסטים עתיקים חרוטים על קירות המערה. בעוד לא הכל השתמר, וחלקים רבים נפגעו מפגעי הזמן, כמה חלקים נותרו ללא פגע, והם מעלים תמונה צבעונית ומורכבת של שבט זה.
הטקסט מתחיל בדברי שבח לאלה של הכל, המוכרת בשם "ווילקה", שניתן לתרגם את שמה ל-"האחת זוהרת":
בשם האלה האם המולידה ההורגת האונסת את החזקים ומרימה את האומללים האחת המתרוקנת כסהר המלאה כשמש האור שאחריו רק חושך
אנו המאמינים [נמחק]
וכך נעשה לך לעבודת הנבחר למתק-פיך [נמחק] להעצים מי יתן ותתני לנו רוח במפרש ויבול זהב
המילה "אונסת" היא כמובן יוצאת דופן בהקשר זה של דברי הלל, ומצביעה על האופי המורכב של האמונה.
בהמשך נידונים בהרחבה שלבי טקס הקורבן, כשהקורבן נקרא "נבחר."
בחלקו הראשון של הטקס, הנבחר מולבש בבגדים נאים, תכשיטים ואיפור גוף, והוא מקבל סעודה של לפני הקורבן, שלרוב כללה פירות, יין ומעדנים:
... כתלי משכנך ונערות בתולות יקשטו את פניו וגופו בעגילי זהב נזמים שרשראות צבעי מורווא אבנים טובות [נמחק]
ובה יאכל מלא הטנא סל פירות ומגדנות שיכר ודם ענבים וינום תחת עינך הפקוחה עד אורך יזהר
החוקרים חלוקים לגבי המשמעות של תיאורי הזוהר בטקסט העתיק, אולם הטענה המקובלת על רובם היא שמדובר בריכוז גבוה של קרינה רדיואקטיבית ממוקדת. המשך הכתבים על הקיר תומך בכך בתיאורי התחלואה שמובילה (בסופו של דבר) למותם של קורבנות האדם:
הוא שנבחר יעלה מעיו שחורים משחור ישחררו את חשכת נפשו יזככו יטהרו יתנו בו אותות בעורו בסימניו שציירו בו הבתולות ישחרר מקרבו זדון [חסר]
בעת יאבד מחלפותיו עיניו יקרעו מחוריהן עורו ישחיר בכתמיו יאבד שיניו בינתו מילותיו והיה קודח למגע שאין מי השוהה במחצית הזוהרת [חסר] ולא ניצל שכוחה אלף שמשות ורבבות ירחים נצחית כמוות חדשה כלידה
מעבר לממצאים הרדיואקטיביים במערת מורווא, ניתן למצוא בכלים עשויי עצם שיירים לפגיעה של מחלת הקרינה. מעניין להוסיף ולשאול לגבי הבחירה הנלהבת של רבים מבני השבט בגורל איום וכואב מנשוא זה.
ניתן אולי למצוא תשובה חלקית בכתביו של קוריקסוס החוקר, שכתביו נמצאו לאחר מותו בכפר המורווא למרגלות הר המערה, שנכתבו בשעות האחרונות של חייו:
לו רק הייתי אמיץ מספיק, לו רק הייתי איש אמת, הו אז לא הייתי בורח מן המערה של ווילקה הזוהרת, הייתי נותן לעצמי להישטף ביופייה עוצמתה של האלה האמיתית היחידה שמצאתי בכל מסעותיי... לו רק הייתי חזק יותר, הייתי מוסר את נפשי שעות רבות יותר רק לחזות עוד בזוהרה. בשעת מותי כל שאני מבקש זה עוד מקרינתה