לפני 3 שנים. יום שלישי, 31 במאי 2022 בשעה 20:39
לפעמים הקיץ הישראלי מכריע אותי.
אני עייפה, דביקה, נוחה להתרגז ומרוגשת מדברים חסרי משמעות.
בימים כאלה אני אוהבת להכין לי חורף קטן משלי, חורף כזה של אבות אבותי שסוחב איתו מטען כמעט גנטי של ניחוחות שמיר, פלפל שחור וערבות שלג.
של זמנים פשוטים יותר בהם כוח לא היתה מילה גסה ונשים הזדיינו בלי להתרחץ ולהסיר, לא שיער ולא שכבות כבדות של בגדי צמר.
אני מוזגת לי מאיה של וודקה משורש חזרת שהכנתי מבעוד מועד, מעקרת (מילה נהדרת) צנצנת ועושה לי חורף לעוד שבוע.
כי מה שבטוח שגם אז, עדיין יהיה בחוץ קיץ ישראלי.