הוי ידוע שחז"ל כבר לפני זמן מה החליטו מהם המדדים בו ניתן להעריך יצור רדוד, שפל, עלוב ורצוץ הקרוי בפי העם "גבר".
הם אף העלו זאת על הכתב בחן כשכתבו: "אדם נמדד בכוסו, כיסו וכעסו".
ובכן, אני לא אגיד את דעתי על הבחנה זו (בעיקר כי אני נכשל בשלושת המדדים: אני לא שותה אלכוהול (בעיקר מים), סטודנט מרושש ולא זוכר מתי כעסתי לאחרונה...), אבל לאחר שנים רבות של הפליה, החלטנו (אני ושותפי למעבדות שליט"א נ"י ויבדל"א אכי"ר) כי יש לתקן את העוול ולנסח משפט שיאפשר גם לקטלג את בנות המין היפה, המוכשר, החכם והמרושע (שמשום מה, מוצאות בנו כלי עזר שימושי למטרותיהן).
ישבנו ותהינו שעות על גבי שעות (נו טוב, בערך 5 דקות) ואז מצאנו השלמה ראויה לדברי חז"ל:
"אדם נמדד בכוסו, כיסו וכעסו.
אשה נמדדת בכסותה, פותה ופטפוטה."
וגם כאן לא התעצלנו וכתבתנו את הסברנו המפורטים לכל מדד ומדד:
כסותה - כל המוסיף גורע. ועל כך אני אומר: "ש?פ?חו?ת, לבשו כמה ש?פ??חו?ת."
פותה - צר ופתוח לרווחה. ועל כך נאמר: "איזו היא דרך שיבור לו אדם? דרך שהיא צרה ופתוחה. צרה ע"מ שיחוש בה ופתוחה ע"מ שלא יגיע יגע."
פטפוטה - תלוי. "אם יופייך גדול מחוכמתך, הרי שיאה לה שתיקה לבת מלך. אם חוכמתך רבה משתיקתך, הרבי עלינו מוהר ואומר, שאם לפחות עיננו לא נהנות להן, אולי אוזנינו תשלמנה את החסר."
לפני 17 שנים. 6 באוגוסט 2007 בשעה 11:27
