לקוראיי היקרים (והמאד מועטים) שלום,
נתבקשתי ע"י כותב בלוג זה להתנצל בפניכם על מחדל חמור שנערך בפרסום האחרון (דהיינו לא זה, אלא זה שלפניו). ברור לי כי רבו התירוצים, הזמן קצר, הפועל עצל ובעל הבית (שאשמח מאד לקבל את מס' הטלפון שלו בהזדמנות) מאד דוחק, אך כל זאת לא מהווה סיבה אחת ראויה לכך שחשבתי שאוכל לפרסם משהו מבלי לבצע לו הגהה לשונית.
הפוסט הקודם פורסם מבלי שנתבצעה עליו כל עריכה או הגהה שהיא והתוצאה דברה בעד עצמה: שרבובי מילים לא מובנים, כפלי מילים זהות וחסר כל עידון לשוני שהוא.
במקרה ונפל בחלקכם לקרוא את הפוסט הקודם לפני פרסום פוסט זה (דהיינו זמן תיקון הפוסט הקודם) הריני מתנצל בפניכם מעומקא דליבא וממליץ על קריאה חוזרת (ומאד סלחנית), אך חוזר ומדגיש כי כותב בלוג זה אינו אחראי לכל נזק פיזי/נפשי/רוחני שנגרם לכם כתוצאה מקריאת בלוג זה בכלל או הפוסט הקודם בפרט.
בברכת קריאה נעימה וטעות לעולם חוזרת,
T.W.
נ.ב.
כמנחת התנצלות אחרוג ממנהגי ואצרף כאן תמונה מאד חביבה המיועדת לקהל הקוראים השייך לקהילה האקדמית הריאלית.
במידה ואת/ה מוצא/ת תמונה/קריקטורה זאת כלא משעשעת, הרי שכנראה בורכת רבות ואינך נמנה/ית על אותם אנשים המקללים את עצמם כל בוקר מחדש ותוהים אם לימודיהם הם בעצם סשן עצמי אחד גדול.
לפני 16 שנים. 5 בנובמבר 2008 בשעה 2:33