צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חבלים וחבלות

כן היה זה לא טוב, הייתי רע לתפארת
אבל עד לי האל החורץ גורלות
אם יהיה זה שנית - יהיה זה אחרת
לפני 17 שנים. 16 בספטמבר 2006 בשעה 23:18

לעתים קרובות יוצא לנו להיות בסביבה בה לא מכירים אותנו כפי שאנו. באיזשהו מקום, זה לטובת הכלל, אך לעתים זה ממש גורם לי להתפקע מצחוק מהסיטואציה בה אני נמצא.

ובכן, לא אאריך במילים: דיימנו אתכם (בהנחה די מבוססת שאינכם דתיים) אחראי מטבח של ישיבה חרדית בירושלים למשך שבת שלמה כאשר יש לך "גוי" צמוד כדי שהוא יעשה את עבודותיך ואתה (ח"ו) לא תחלל שבת...

מצטער, אני לכמה דקות של חוסר שפיות לא יכולתי להתאפק וצחקתי. שם. באמצע הישיבה.

נ.ב.
יאמר מה שיאמר על ישיבות חרדיות ואין לי כל עניין לגעת בכך כעת, אבל היכן שאני הייתי - הרגשתי בטוח ורגוע (למרות שאני חדש בתפקיד) והכל בזכות האנשים שעזרו לי בכל רגע ורגע.
צריך גם לדעת לתת מילה טובה בחיים.

אפרודיטי​(נשלטת) - לגבי הפרגון אני אפרגן להם כשהם ידעו מי אתה באמת ובכל זאת יתנו לך יד לעזרה באותה אדיבות שציינת..
אגב שאלה קצת לא קשורה...למה השינוי ב"ניק"
לפני 17 שנים
The-Who​(שולט) - החלטתי לקחת קצת פסק זמן מהעולם הזה.
חשבתי שאמצא בו בעיקר תענוגות ומצאתי בו דברים אחרים שלא חיפשתי. מסתבר שאכן "לא כל הנוצץ זהב".
לעת עתה אנפוש לי הרחק מכאן.
לפני 17 שנים
The-Who​(שולט) - היא לא אהבה את המחווה
הרגישה נבוכה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י