לפני 18 שנים. 16 בספטמבר 2006 בשעה 23:18
לעתים קרובות יוצא לנו להיות בסביבה בה לא מכירים אותנו כפי שאנו. באיזשהו מקום, זה לטובת הכלל, אך לעתים זה ממש גורם לי להתפקע מצחוק מהסיטואציה בה אני נמצא.
ובכן, לא אאריך במילים: דיימנו אתכם (בהנחה די מבוססת שאינכם דתיים) אחראי מטבח של ישיבה חרדית בירושלים למשך שבת שלמה כאשר יש לך "גוי" צמוד כדי שהוא יעשה את עבודותיך ואתה (ח"ו) לא תחלל שבת...
מצטער, אני לכמה דקות של חוסר שפיות לא יכולתי להתאפק וצחקתי. שם. באמצע הישיבה.
נ.ב.
יאמר מה שיאמר על ישיבות חרדיות ואין לי כל עניין לגעת בכך כעת, אבל היכן שאני הייתי - הרגשתי בטוח ורגוע (למרות שאני חדש בתפקיד) והכל בזכות האנשים שעזרו לי בכל רגע ורגע.
צריך גם לדעת לתת מילה טובה בחיים.
