סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חבלים וחבלות

כן היה זה לא טוב, הייתי רע לתפארת
אבל עד לי האל החורץ גורלות
אם יהיה זה שנית - יהיה זה אחרת
לפני 16 שנים. 14 באפריל 2007 בשעה 21:32

החבלים התהדקו במהרה סביב ידיה, מכריחים את ידיה להשאר כבולים לראש המיטה - מיטתה שלה.
הפניתי מבטי אחור ולקחתי את הסכין. ראיתי את מבט האימה בעיניה, אך כעת כבר לא יכולתי לחדול. מצאתי את עצמי מהלך בין השפיות לשיגעון, בין מציאות לפנטזיה, חותך כפתור אחרי כפתור מחולצתה הלבנה, חושף לאט לאט את גופה השחום והיפה.
היא הביטה בעיניי. רואה את האטימות והשגעון, אך לא יכלה שלא להבחין בדמעה היורדת על לחיי.
היא ירדה לה לאיטה ועמה הסכין. זו עוברת על עור פניי וזו עוברת על כפתורי חולצתה. כשנחתה לה הדמעה על הרצפה, כבר היתה חולצתה קרועה ופתוחה לחלוטין.
היא חשה את הסכין עוברת בעדינות על עור בטנה, עולה מעלה מעלה ומפלחת בעדינות את החיבור שבין הצד השמאלי של חזייתה לצד הימני. מותירה את החזה שלה חשוף לחלוטין.

היא היתה יפה כמו תמיד, אך הפעם גם כה מפוחדת.
בעדינות התקרבתי אליה, מניח את ראשי בין שדיה ומחבק אותה. לאט לאט הסבתי ראשי לכיון פיטמתה והתחלתי לינוק אותה. עוטף אותה בעדינות עם שפתיי ומתחיל להפעיל עמן יותר ויותר לחץ. היא הרגישה כיצד היא חודרת עמוק יותר לתוך פי, כיצד הלחץ של שפתיי הולך וגובר, איך אני מלקק אותה עם לשוני בעודה בתוכי, מערב לה הנאה עם כאב.
ידיי לא משו ממנה. חיבקתי אותה כה חזק אלי בעודי עושה זאת. חש את גופה החם בין ידיי, חש את ניסיונתיה הנואשים להתנגד למעשיי...

את מכנסיה משכתי בחוזקה, כמעט קורע אותם מעליה. המהירות בה עשיתי זאת מנעו ממנה לנסות ולהתנגד. היא יכלה לחוש את התחתון שלה נמתח בעדינות מצידו השמאלי ואת הסכין הקרה נוגעת בעורה. מיד אח"כ היא חשה את הריפיון של תחתונה, אותו לא תשוב לראות שלם. הצד המקביל נחתך באותו האופן ומיד אח"כ נזרק התחתון אל עברו השני של החדר.

את החבל הראשון קשרתי לברך הימנית שלה, מותח אותה למעלה, לכיוון ידיה, ואז קושר את צידו השני למיטה. החבל השני נקשר במקביל לברך השמאלית ונמתח באותו האופן.
היא החלה להתחנן, מבקשת ממני שאחדול, אך היא ידעה בדיוק כמוני שעלי לעשות זאת.
התבוננתי בעיניה בעת שעליתי מעליה, לוחש לה ולי: "Cry, Baby. CRY!". ראיתי את עיניה נעלמות לרגע בשילוב של הנאה וכאב בעת שחשה אותי חודר אליה לאט לאט, עמוק יותר לתוכה. היא חשה כיצד אני יוצא ממנה באטיות ואז חוזר שנית לתוכה, מרוקן וממלא אותה לחלופין. עשיתי זאת בקצב הולך וגובר - כל פעם חודר לתוכה עמוק, יותר חזק. דמעותיה ירדו על לחיה והיא חשה כיצד דמעותיי מצטרפים לדמעותיה.
הקצב הלך וגבר. כל פעם שמעתי אותה גונחת ביתר שאת, כל פעם חש את גופה מתרחק לרגע מההדף של גופי ואז חוזר לו למקומו.
היא הכירה את גופי וידעה בדיוק מהו הרגע בו רציתי לחוש אותה יותר מכל. יכולתי לחוש כיצד היא מכווצת את נרתיקה סביבי, חש כאילו אני כולי נעטף באותו הרגע בתוכה. חיבקתי אותה כה חזק כשגמרתי בתוכה, לרגע מתמוטט מעליה ועליה.

התלבשתי במהירות. שחררתי אותה מהחבלים שאחזו בה, משאיר אותה שרועה על מיטתה.
הפניתי את מבטי לאחור בטרם יצאתי מהדלת. ראיתי את פניה היפות, את גופה שכה רציתי וארצה.

כך היתה פרידתנו.

מיתוסית​(שולטת) - גררררררררררר

מגרה לגמרי
אבל עקדת יצחק לא מתאימה כי היא לא קורבן
וכי לא הקרבת אותה
ובסוף איש לא הציל אותה מלבדך :)
לפני 16 שנים
The-Who​(שולט) - אנחנו היום באוירת הקטנוניות, אה?!

בכל אופן, תודה על המחמאה.
לא אמורה להיות פה אנלוגיה מושלמת לעקידת יצחק, אלא שילוב של אירוע עצוב המהול בשמחה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י