צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Eve

אני מרשה לכם-לא להכנס

טוב ... בלוג ..
אני לא מאמינה שנכנעתי לטרנד הזה .
משהו בי כל כך מתנגד לכתוב בלוג , לכתוב לעיניי כולם,
לפרוס את עצמי מבלי יכולת לעשות סינון .
ובכל זאת , זה לא יכול להיות כזה רע אם כולם עושים זאת,נכון ?:)
לפני 9 שנים. 3 במרץ 2015 בשעה 12:25

מהתחלה ,הכנות שלי מאוד קסמה לך.אהבת איך אני בכנות הלא מתפשרת פורסת בפנייך את הצרכים שלי ואת הרצונות שלי. מסבירה לך בכנות מה אני זקוקה ממך , כמה ולמה .  

לא פעם אמרת שמשהו בכנות הזאת , ביכולת שלי לא ליפות דברים , לא לשים אותם במעטפת יפה ונוצצת גרם לך לרצות אותי יותר ויותר .

היום, קשה לך עם הכנות הזאת . הכנות הזאת לפעמים מתנגשת חזיתית ברצונות והצרכים שלך.

 

*********

בחדר , עייפים ,מסופקים( ליתר דיוק אני מסופקת ,אתה עוד נעול בכלובון ) שוכבים אחד ליד השני ואני מציינת שאתה טוב היום ואני די מרוצה .

איכשהו חשבת לעלות על הגל הזה של מחמאות ובדרך מניפולטיבית ועקיפה לסחוט ממני עוד מחמאות, אם אפשר גם טקס קטן עם גביע ,כי אתה מרגיש שמגיע לך .

"מה זה עוזר לי ?יבוא גבר אחר , חתיך ומתמסר ואת תזרקי אותי לכל הרוחות ." ספק שאלת ספק הצהרת .

עניתי לך שכן . ברור שכן , זה בדיוק מה שאני אעשה.

ואני ממשיכה לחפור שם ולספר שאני מאוד אשמח לשתף אותך ולספר לך דברים עליו, בעיקר לספר לך במה הוא טוב יותר ממך . אני לא עוצרת וממשיכה לספר לך שאני לא יודעת כמה זמן אתה עוד תוכל לספק את צרכיי , אולי שבוע ,אולי יותר. מחדדת לך את עניין שמקום שלך הוא לא מובן מאליו ואת המקום שלך יתפוס אחר כשרק יבוא לי ובהכל אני מאשימה את הצרכים שלי , אומרת שככה הם הצרכים שלי .

אני יודעת שאתה לא רוצה את הכנות הזאת, היא כבר לא מדליקה אותך  כי אתה נהיה חסר בטחון , נהיה אבוד כזה ,מדמה את הכנות שלי לסכין שדוקרת רק במקום הלא נכון .

ואז ,מתוך התחושות האלה , מתעוררת בך הציניות . אוחח אני מתה על  הציניות שלך . כשאתה נהיה ציני אני מבינה שנגעתי בך , נגעתי באיזה עצב חשוף . אני כבר יודעת לזהות במדויק מתי אתה פונה לציניות מולי , כגלגל הצלה , מנסה להחזיר לעצמך קצת מהכבוד האבוד.

"צרכים של זונה יש לך "- אמרת בציניות כדי לדקור אותי.

ואני ממשיכה בדיוק באותו קו ועונה לך משועשעת " נכון ,וכמה נמוך ירדת בשביל לספק את הזונה הזאת ?

ואז אתה מוותר על השיח הזה, לא ממשיך , אומר לי שחבל ששאלת . מבין טוב מאוד שאם תמשיך אני לא אשאר חייבת ועוד בסוף יצא כך שאתה תיענש ואז תצטרך להתחנן ועוד לבקש סליחה- וכל זה בגלל הכנות שכל כך קסמה לך בהתחלה וכל כך כואבת עכשיו .

אני קמה , לוקחת את המפתח של כלובון וזורקת לפינה מאוד רחוקה בחדר . מורה לך לזחול לשם , ראש לקיר , לפתוח את הנעילה ,לאונן ולגמור . בזמן שאתה ממלא את הוראות , אני אומרת לך שחבל , חבל מאוד שדיברת אליי כך אחרת היתי נותנת לך לאונן לי על הרגל ולגמור . 

 

אני אוהבת את השיחות האלה , באות משם מקום , חושפות עוד צדדים ולא תמיד מחמיאים  ,גם שלי .

 

hrgiger - בתמציתיות - וואו.
לפני 9 שנים
Eve - תודה :)
לפני 9 שנים
Bhog - נכון
לפני 9 שנים
באקט{F.L} כנות - וכאב. -

כמה תהיות שעולות לי, כשאני קורא את הפוסט המעולה הזה שלך.

הדבר הראשון, אני שם לב שאת לא משאירה לו תקווה.
טוב נו, טעות....
הדבר הראשון, שוב קוקולד, יאממי .

הדבר השני, כאמור, את לא משאירה לו תקווה,
את הולכת להחליף אותו, חד וחלק, היום אתה קיים, מחר לא, וזהו.
למה ?
לא יותר חזק לשחק על תקווה קטנה ? על פרור אחד קטן שבכל זאת נשאר ?
לא יותר חזק לאפשר לו, אם הוא מאד ירצה, אחרי שתחליפי אותו, בכל זאת להיות זה
שמביא לכם כוס קולה קרה למיטה אחרי שאת והמחליף עשיתם מה שעשיתם ?

הדבר השני.
אני יכול לראות שהוא מאבד שם בטחון, נהיה אבוד, כמו שאת כותבת,
כשאת מספרת לו איך תחליפי אותו באחר ואיך תספרי לו בפרטי פרטים כמה האחר טוב ושווה,
לעומתו.
אבל נדמה לי, ואולי רק מהרהורי לבי אני כותב פה.
שהנשלט הזה שלך, נדמה לי שהוא נהנה לאבד בטחון שם, נהנה להיות אבוד בתוך זה.
נהנה מהדקירות האלו של הסכין הקוקולודית שלך.
או אולי, אולי רק אני הייתי נהנה שם במקומו. אולי לא כולם כמוני. מי יודע.

הקטע של לגמור עם הגב אליך מול הקיר,
מרוחק קר ומנוכר. חזק מאד.
באמת חזק.
לא חושב שהייתי מצליח לגמור ככה.

ולא, לא קראתי פה משהו שלא החמיא לך, נהפוך הוא.
הסדיזם שלך, חד חזק וחודר. הסדיזם שלך כואב, איך ואיפה שאמור לכאוב.
הסדיזם שלך, תענוג.

הדבר השלישי.
קוקולד, יאמממיי.
או, שזה כבר היה לנו בסעיפים 1-5444 ועד בכלל ? ( :


לפני 9 שנים
Eve - תודה לך :)
לפני 9 שנים
hrgiger - חבל שאי אפשר לעשות לייק על תגובה.
לפני 9 שנים
Leaker​(נשלט) - כל כך יפה
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י