כאשר הבוס שלך שואל אם מכרת למישהו פעם חתול בשק, זה איך לומר, קצת פחות הצחיק אותי.
עבדתי עם בחור שהיה אומר בחיוך, הוא משלנו, הכוונה הייתה לאנשי העבודה, אילו שעליהם המוצרים נולדים, הבוס שלי הוא לגמרי לא משלנו, הוא נחמד, הוא מוכשר אבל היא פוליטיקאי שבעיקר דואג לעצמו. אני תמיד מרגיש לא נוח איתו.
ככה זה כאשר אתה מוכר לאנשים חתול בשק.
אותו בחור,היה גבר גבר, בחור של אופנועים וזקן גדול ופראי, מסוג הגברים שתמיד נשים רוצות, פעם יצאתי מהעבודה לעשות סיבוב הליכה וראיתי אותו נפגש עם ידידה, בעוד אישתו בהריון, היה נדמה לי שהם מתמזמזים, עשיתי את עצמי לא רואה והמשכתי ללכת, אולי כי לרגע לא רציתי לדעת. כי נסתרות דרכי האל ואין יודעים מה ההסכם הזוגי עם אישתו. עדיין התמונה הזאת תקועה לי בראש
לא משלנו.
המתבגרת אחרי שבוע מנוחה מהחבר, חזרה אליו במלוא המרץ, הם כרגע בירח הדבש השני, צעירים שמחים בלי מחוייבות, נהנים מהחופש, יש להם רכב לנוע איתו לכל הקצוות, אצלי הלב קצת מתגעגע אליה, לפעמים בין כל התוכניות שלה לחיים, היא קצת שוכחת את המשפחה. גם אני הייתי כך, אבל אני שמח שהיא עצמאית, מלאת חיים ועסוקה, בסוף היא לא שלי אלא רק הופקדה לתקופה, הכנתי אותה ככל האפשר להיות אדם שמוכן לחיים. היא יודעת שהיא אדם ראוי לאהבה, יש לה לב זהב, היא מלאת חמלה, דור משודרג משודרג.
פשוט מתגעגע אליה.
קשה לי לראות ביריונות ולשתוק, קשה לי בכלל לשתוק, לרוב יש לי דעה, ודעה היא לא טעם, לבחור בין דג ועוף ז ה לא דעה,זה סתם טעם אבל דעה מכילה בחירה מוסרית, לכן היא שיפוטית, משום מה כל האנשים שמסרבים להיות שיפוטיים לא ברורים לי, האם אין לכם דיעה? אין לכם עמוד שידרה מוסרי.
אבל אני מתרגל שתיקה, משתדל להיות אפקטיבי ולא להגביר צער בעולם.
מעולם לא מכרתי חתול בשק חשבתי, גם לא אמכור, אבל שתקתי כי אין לזה שום תכלית אפקטיבית.
אבל לעובדה שהוא מחזיר מישהי מחופשת לידה לתפקיד נמוך יותר, לא שתקתי, אולי זה כן חוקי אולי לא, אבל בטח לא מוסרי, שם יש לי דיעה וכדאי לומר אולה בקול. גם אם זה פחות נעים למוכר החתולים
