הטרובדור הגיע לביקור מולדת, מזה שנה הוא פנסיונר משרה מלאה בתאילנד, הוא נראה שמח למחצה, קצת השמין מנחת אני מניח.
כאשר טיילתי בתאילנד לפני שנים רבות ,ראיתי את הגרמנים הזקנים מסתובבים עם תאילנדיות צעירות, היה בזה משהו קצת דוחה, לא שיש לי משהו נגד צעירות וזקנים (למעט המתבגרת שאם זקן ישים עליה מבט, אני אנקר לו את העניינים עם עיפרון לא מחודד) אבל באמת שלא הגיל היתה הבעיה.
אולי זה הגיל הזה שאתה הופך יותר טולרנטי לעולם, פחות יודע ויותר מקבל, משהו בנחרצות קצת מעט, אבל זה היה מפגש בין שתי בחירות חיים.
כל אחד יכול לעשות מה שאני עושה, הוא אמר.
לקחת את עצמך, להשתחרר מעול הילדים, לצאת לפנסיה מוקדמת להיות עסוק ההנאות החיים, אוכל סנוקר וסקס עם צעירות מפנקות. החיים רגועים בעולם המקבילי. האוכל טעים וזול, הקצב איטי ורגוע, אין לחץ.
אני חושב שיש משהו מעניין בלוותר על היותך רלוונטי לעולם, פנסיה מוקדמת היא ויתור על הרלוונטיות, ויתור על ההורות, על עבודה, על משפחה וחברים.
אני מסרב להפסיק להיות רלוונטי, אני אוהב אולי מכור לרלוונטיות ההורית, אולי יותר מתמיד המתבגרת צריכה אותי לצידה.
אני אוהב את הרלוונטיות הזוגית, את הקשר שאנחנו בונים ואפילו מתמכר לטיפול בגמדון, שאומר בקול מצחיק, אני בסדר.
העובדה חשובה לי, המשפחה קרובה ללב יותר מתמיד, משהו הרלוונטיות הזאת שבו אתה חשוב לעולם וחשוב לסובבים אותך והם לך, כי זאת מערכת פיזיקלית מאוזנת, לכל רלוונטיות מופעל כח נגדי חזרה.
אולי אהיה כמו אבא שלי יום אחד, רלוונטי עד המוות.
בכל מקרה, היא דאגה לי ליומולדת 52 מפנקת, אולי המפנקת ביותר שהייתה לי, לפעמים זה קצת מביך להיות בצד המקבל, אולי גם קצת מחייב, אבל מאור כהן היה כל-כך מצחיק, לרגע הסתכלתי עליה צוחקת בקול רם, צוחק קצת פאדיחה וחשבתי כמה היא נהדרת (טוב לרגע ממש אהבתי אותה אבל זה קצת יותר מידי)
אולי יום אחד אפסיק להיות רלוונטי ואז אפרוש לתאילנד, כי הדבר היחידי שקצת קינאתי בו, זה באורח חיים רגוע, מקום שמח זה תאילנד ופה, ארץ קשה.
סאאאוודיקה.
