אני עוד מסתובב בינכם, אך אל תטעו.
לבי מת.
היום נעצתי בו את המסמר האחרון, בארון הקבורה של לבי.
*אני אכתוב בהמשך, אם הלפטופ שלי ישוב מן המתים.
העירום של הנפש
זרע של סחלב יכול לשכב בחושך על הקרקע ביער גשום במשך שנים, וכלום לא יקרה.
עד שיום אחד - מסיבה שלא תלויה בו כלל - מתמוטט עץ לידו ומאפשר לקרן שמש יחידה לחדור מבין צמרות העצים ולגעת בו.
הזרע מתעורר לחיים ומתוכו פורח סחלב מדהים ביופיו.
קוראים לזה מקריות. כאוס.
*השימוש בסחלב אינו מקרי.
זה קורה לעיתים רחוקות, נדירות,
אבל המוזה נוחתת עלי..
אז אני כותב המון.
הוא נתן לי משימה.
הכין אותי מראש שזה יהיה רצוף מכשולים.
משימה חד צדדית. משימה קשה וארוכה.
חזרתי אליו עם ידיים מורמות, מלא יאוש.
'אני לא רוצה לוותר', אמרתי, 'אך נגרו לי הכוחות, החיים'
'יש דברים שחזקים מאיתנו', הוא לוחש, פוקד.
'אני רק סובל בינתיים', עניתי בקול חלוש.
הוא אומר 'הסבל הזה רק יעזור לכם להיבנות חזק יותר. כמו עץ שנשתל בצורה טובה,
כשיגדל שום רוח לא תעיף אותו', מחייך, ומוסיף 'בינתיים תמשיך במשימה שקיבלת'
ואני כבר מרוסק 'אבל גם זה נבצר ממני'
'מבטיח לך שהכל יסתדר' הוא עונה. נעלם בערפל.
הייתי הולך לישון עכשיו על הספה הלבנה באמצע הלובי, אולם היא נוגעת ברכות בזרועי ובחוץ הערב כבר שוקק במלואו, ושוב אני נכרך בקסמה ונד בראשי.
"אני כזה. בזמן האחרון אני כזה. וקשה לי. בדיוק בשלב בחיים בו הכל אמור להיות מסודר לקראת ההמשך, הכל מתפרק"
היא כורכת את זרועותיה סביב צווארי, ומניחה את ראשה על כתפי. נצמד לגופה, מותש ומרוקן. "את בעצמך צריכה זמן כדי להתאושש"
היא מהנהנת. נדמה שמזה זמן רב זו הפעם הראשונה שמצליחים להגיע לידי הבנה.
"אולי ננסה בפעם אחרת," שומע את עצמי מציע, "כשיהיה לנו סיכוי".
"אנחנו נשארים יחד," היא אומרת. "יחד נתגבר, רק יחד!"
פי מחפש בהיסוס אחר פיה, מתנשקים. לא בלי ייאוש.
פניה כבויים, כחושים ועגומים. נראה שאינה מבחינה בו.
'אני אוהב אותך, ילדה שלי..'
'אני יודעת...'
מבקש לבכות ולא מצליח, רק משתוקק לפתוח את הדלת, לרוץ לחבק אותה, אך הגוף ממוסמר למושב.
היא נעלמת מאחורי חומת עצים.
'נדבר,' היא מנתקת.
'נדבר,' עונה לאויר ומשעין את הראש לאחור.
בעדינות בלתי מתפשרת היא נעצה את הטריז.
מחכה בחניה. רק לא להיתקל בה עכשיו בשביל המוביל.
אחר כך דוהר בפיתולי הכביש בשפתיים חשוקות ופנים חתומות.
לאספרסו השני היום, יש טעם של דמעות.
ששמעתי:
׳אולי, רק אולי, אני לא מספיק טוב בשבילך, וגם זה טעון בדיקה,
אבל לפחות אני לא בוגדן מסריח׳
וזה רק על קצה המזלג..
אחת הטובות של אחת המוכשרות כאן.
אני מצטער - בשביל הואגינה שלך - שאי אפשר לעשות ׳מחק היסטוריה׳
:)
דיברנו לא מעט.. אמרת לי "אני רוצה ללמוד להיות כלבה מאולפת, אבל זה לא יהיה קל :)" "אני אוהב אתגרים" עניתי. ""לא בטוחה שזה אתגר שחווית" התרסת בי קבענו יום אחד בצהריים, סוף הלימודים שלך.. מיד זיהיתי אותך. עוצר לידך, קורא לך לעלות ואת מהססת. "תעלי ומיד!" עולה ומפוחדת.. מתחילה להתכנס בתוך עצמך. מלטף את פנייך.. "תרגעי כלבונת" אני אומר ואת מסמיקה כמו עגבנייה מחליט קצת לשבור את הקרח סטירה עדינה על הלחי עם גב כף היד את פוערת פה ועוד סטירה ניחתת את מתחילה להתרגל לרעיון ואני קולט איך הטייץ שלך מתחיל להיות לח. מגביר את הקצב של הסטירות וגם את העוצמה את נהנית מהרעיון ולחשוב שקודם ניסיתי לגעת בכוס סגרת רגליים בביישנות ולפתע הן נפתחות לבד.. כאילו מזמינות את היד שלי לשם. נסיעה קצרה ומגיעים למקום מופלא.. לוקח אותך איתי.. מחבק אותך חזק לוחש לך שאם תרגישי לא טוב תגידי ואני עוצר.. מתנשקים בלהט.. את בולעת את הלשון שלי.. ומתחילים.. מפשיטים אחד את השניה בסרבול המוכר מהסרטים ומוריד אותך על ארבע.. מצווה עלייך למצוץ ונראה שחיכית לרגע הזה מזנקת על הזין שלי מוצצת בלהט ולא נותנת לי מנוחה גמירה אחרי גמירה ואת בולעת בשקיקה.. לאחר שאני מוציא את הזין בכוח מהפה מושך אותך מהשיער מקשט אותך באטבים את נאנחת, צורחת מתענגת.. ועובר לטוסיק הלבן כשלג שלך.. מתחיל לתת לך ספאנק.. עדין ולאט מגביר עוצמה וקצב את נאנחת.. מתענגת.. הטוסיק תפוס לו צבע לאחר כ50 ספאנקים הגיע הזמן לדבר האמיתי תופס אותך ומתחיל לגרות את הכוס הרטוב שלך.. משתפשף עליו - חודר לא חודר. כמה שאני מת על זה. רואה בעיניים שלך כמה את מתה לזין שלי מתחיל לחדור לאט ואז נכנס בעוצמה שאת לא מבינה מאיפה זה בא לך.. ותוך כדי תולש אטבים מהפטמות שלך, ממך.. מזיין אותך ואת צורחת..גומר שוב ושוב וגם את מתחננת לגמור.. מושך אותך עוד קצת.. ונותן לך לגמור.. גמירה בצרחות מטורפות.. רואה איך את מרחפת לחלוטין.. לאחר מכן אני עוד משחק בך קצת.. מכאיב, מלטף, מחבק, מנשק, נותן ביס פה ושם, צובט.. ואז זמננו תם.. חוזרים הביתה.. בדרך את מודה לי על החוויה "תודה אדוני"
You are so beautiful
To me
You are so beautiful
To me
Can't you see
You're everything I'd hoped for
You're everything I need
You are so beautiful
To me
Such joy and happiness
You bring
Such joy and happiness
You bring
Like a dream
A guiding light that shines in the night
Heaven's gift to me
You are so beautiful
To me.
ממש כמעט זה קרה..
חזרתי בי "בדקה ה-90" אבל ממש.
אחר כך חשבתי שטעיתי שחזרתי בי.
עכשיו אני לא יודע מה לחשוב.
אפשר לקבל את הבייגלה שמעל הראש שלך?
והנה הסיפור:
מה שפורסם עד עכשיו - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=314829&blog_id=14295
והסיום:
ואת, שומע אותך ממלמלת משהו
"אדוני, בבקשה תזיין אותי, אדוני. תכניס אותו אדוני. אני זונה נימפומנית שכל כך רוצה את הזין שלך בתוכי אדוני.
אני מתחננת אדוני בבקשה תכניס אותו"
ואני ממשיך לשחק. יודע כמה זה מחרמן אותך.
ואת ממשיכה למלמל. להתחנן.
ואז, באחת, נכנס עמוק. חזק. בעוצמה.
"כןןןןןן אדוני" את צועקת גונחת ונאנחת.
מזיין אותך כמו שאת אוהבת. כמו שאני אוהב.
מזיין אותך עמוק וחזק. גומר בתוכך פעם אחת.
וממשיך לזיין את הכוס המגורה הזה.
"אדוני, אני עומדת לגמור, אפשר בבקשה אדוני?"
ואני מסרב. לא היום אני אומר.
רואה כמה את מתאמצת, מחזיקה את עצמך. כיף.
מזיין אותך יותר עמוק. יותר חזק.
ואת שוב מתחננת לגמור.
"אני לא יכולה להתאפק אדוני" מייללת.
"לא, זנזונת"
ממשיך לזיין. גומר בתוכך שוב.
ואת עדיין מתאמצת. לא יכולה להחזיק את עצמך.
תוקע אותו עוד כמה פעמים עמוק.
"תגמרי זונה קטנה שלי"
ואת, בהשפרצה מטורפת וצעקות עונג, רועדת, מסופקת,
גומרת כל כך חזק. ואני מאושר.
מחוייך אני מוריד ממך את כיסוי העיניים, אטמי האוזניים ומשחרר את האזיקים.
שרירי הידיים שלך תפוסים וכואבים, מה שלא מונע ממך לחבק אותי חזק חזק.
את מנסה לדבר, לומר משהו, ואני שם אצבע על השפתיים שלך.
"שששש.. עוד לא זנזונת שלי. תהני מהרגע"
את מתאוששת לאט. אני מחבק ומנשק אותך.
מלטף את הפנים והשיער.
יודע כמה את צריכה את זה. כמה את אוהבת את זה.
לאחר כמה דקות אנחנו קמים. מקלחת משותפת.
אני כל כך אוהב שאת חופפת לי. אני תמיד אוהב שאת משחקת לי בשיער.
מנגבים אחד את השניה ואני מרים אותך למיטה.
נופלים עליה. מחובקים. מלטפים אחד את השניה, מתנשקים.
"תודה אדוני. הפתעת אותי אדוני וזה היה כל כך טוב"
"הפתעתי גם את עצמי מאמי שלי :)"
"אני אוהבת אותך אדוני שלי"
"גם אני אוהב אותך זנזונת יפה שלי"