העירום של הנפש

כל החלקים שפירסמתי:

סוף סוף קובעים.
אחרי אינספור תירוצים ודחיות.
שבועיים של טיזריות מחרמנת בטלפון.
מבטיח לך הפתעות. את לא מתרגשת.
ואני יודע בדיוק, אבל בדיוק היכן נקודות התורפה שלך.
והנה זה קורה.
ההנחיות היו ברורות מראש.
היום כמה שפחות דיבורים.
יש לך מילה אחת שתעצור הכל.
"אני לא אשתמש בה" את מתפארת. "לא יהיה צורך... חיחיחי"
"נחיה ונראה זנזונת שלי"

המקום "הרגיל".
כבר בדרך לשם, ברכב, מתחילים במשחק המקדים.

הגענו. את כבר לא יכולה לחכות.
נכנסים , הדלת נסגרת
והנה זה מתחיל.
חיבוק ענק, חזק, מלא משמעות
מלווה בהמון מגע מחרמן.
נשיקות, ליקוקים, ליטופים.
ותוך כדי נזרקים על המיטה
ומעיפים מעלינו את הבגדים.
ואז.. בלי שום הכנה מראש
כמו שאנחנו כל כך אוהבים
מתחילים להילחם במיטה
עם הרבה תשוקה, הרבה עוצמה.
משיכות בשיער, נסיונות שלך להתהפך מעליי.
"ברור לך מי יותר חזק, נכון זנזונת?"
ברור לך מי יותר מתוחכם, נכון אדוני?"
סטירה ניחתת. "תנסי להתחכם. היום אני אכזרי מתמיד, וזה בהחלט מגיע לך"
ככה ממשיכים עם הרבה עוצמה כוח ותשוקה.
ואז בהפתעה מוחלטת אני מתיישב מעלייך ו...
שולף את האזיקים.
לא מצועצעים מפרווה. אמיתיים לחלוטין. משטרתיים. זכר לימים עברו.
אוזק יד אחת, את מנסה להתנגד. ללא הצלחה יתרה.
ואז את היד השניה. כמובן שידיים מאחורי הגב.
את לא מבינה איך הגעת למצב הזה.
עכשיו הגיע הזמן להתחיל לנגן עלייך.
לאט ובעדינות מלטף את כולך. נוגע בנקודות הרגישות.
את מתמלאת בצמרמורת, ואני גם מתחיל לדגדג אותך.
את מתפתלת לך על המיטה. מנסה להתנגד עם הרגליים.
צוחקת ובוכה. מתחננת שאני אפסיק.
"תשכחי מזה זנזונת שלי. רק התחלתי"
תופס אותך מהשיער. את נאנחת.
עומד מעלייך. את נעמדת על הברכיים במיטה.
"לא לזוז כלבה!" ואת מצייתת.
אני ניגש לתיק הצנוע שלי.
עוד אלמנט. הפעם זה כיסוי העיניים.
אף פעם לא הגענו למקומות יותר מידי רחוקים.
תמיד זה היה עדין מידי.
היום זה שונה.
"את בוטחת בי זונה קטנה שלי?"
"כ..ן כן אדוני"
והכיסוי כבר על עינייך.
עכשיו בנוסף ליכולת התנועה שלך שהוגבלה,
גם חוש הראיה שלך נלקח ממך.
וזה לא הסוף.
תופס אותך שוב מהשיער
ובהפתעה מוחלטת הזין שלי עמוק בגרון שלך.
את מוצצת בתאווה, ואני ממשיך לתקוע אותו עמוק עד שאת נחנקת.
"טעים לך זונה שלי?" ואת מנסה להנהן ולמלמל משהו.
את כל כך אוהבת את התנועה החדה הזו.
וככה את מוצצת לי עד שאני גומר לך עמוק עמוק בגרון,
בהפתעה מוחלטת שאת לא רגילה לה. וכמו בפעולה רובוטית
את בולעת את הכל. מתנשמת.
ואני, תופס לך את הפטמות. מסובב אותן בצורה חזקה וחדה.
צרחה.
"מה שכחת שרמוטה?!"
ואת כמו בפעולה אינסטנקטיבית פותחת פה גדול ומוציאה לשון.
"תודה אדוני, אפשר להוריד ממני את כיסוי העיניים?"
ואני בתגובה מסובב את הפטמות הקטנות שלך עוד יותר חזק.
"רק התחלנו כלבה קטנה שלי"
ואת בטח חשבת לעצמך על איזה הפתעות הוא דיבר.
זורק אותך על המיטה.
את לא זזה. חוששת מהתנועה הבאה.
ואני שוב ניגש לתיק.
הפעם זה החבל השחור.
אבל את.. את לא רואה כלום.
והמתח בהחלט ניכר על הפנים שלך.
תופס רגל אחת וקושר אותה לרגל המיטה.
את מתחילה להפנים. ובטח חושבת לעצמך
'יופי, הלכה לי יכולת התנועה'. ועכשיו כל תזוזה תהיה קשה שבעתיים.
קושר גם את הרגל השניה.
הכוס הבוער שלך מפוסק מולי.
עד לרגע הזה היתה תוכנית אחת.
אבל.. שינוי של הרגע האחרון.
עובר איתו על הכוס הנוטף שלך.
"תוציאי את הלשון כלבה, ותגידי לי מה זה"
"זה שוט זנבות אדוני"
"נכון כלבה, אבל את תאלצי להתאפק. יהיו לך עוד כמה דקות של חסד"
או שלא.
ניגש שוב לתיק.
"פה גדול כלבה"
ואת מרגישה שזה הפלאג.
מכניס לך אותו לכוס הרטוב שלך.
בחדות ובעוצמה. את נאנחת.
"להשאיר אותו בחור שלך?"
"כןןןן כןןןן כןןןן אדוני" את מתחננת, מתלהבת.
אבל לא מצפה לדבר הבא.
מוציא אותו מהכוס ותוקע אותו בחור הטוסיק שלך.
את שוב צורחת.
הפעם אני מחליט שזהו. צרחת מספיק.
ואחרי הדבר הבא, אני הולך לסתום לך את הפה.
מרים אותך, שוב מהשיער. רוכן מעלייך
שוב הזין שלי עמוק בגרון שלך.
"תמצצי שרמוטה שלי. את כל כך טובה בזה. זה מה שאת אוהבת, לזה נועדת. למצוץ זין!"
את מוצצת בתאווה. משתנקת.
אני עומד לגמור. מוציא אותו במהירות מהפה שלך,
ואת לא מבינה למה את לא מקבלת את הזרע שאת כל כך אוהבת.
"תלקקי אותו. עד שאני אגמור. ושלא תחשבי אפילו לרגע להכניס אותו לפה!"
את צייתנית מתמיד היום, כנראה הבנת שהתחכום לא יועיל היום.
את מלקקת ביסודיות. מתמקדת בכיפה. בחלק הרגיש של הזין.
ואז זה מגיע. אני גומר לך על הפנים, על החזה, הבטן.
גם לזה לא ציפית. את מרגישה את השפיך החם שלי עלייך. מנסה ללקק את מה שקרוב לשפתיים.
"קיבלת רשות ללקק שרמוטה?!
עכשיו תגידי לי מה את!"
"שרמוטה נימפומנית ומושתנת שכל כך אוהבת זין אדוני.
את הזין שלך אדוני ואת השפיך הטעים שלך אדוני"
הגיע הזמן לסתום לך את הפה. בכלל חשבתי על אטמי אוזניים, אבל את צורחת המון.
מרים את החוטיני הורוד שלך. הוא רטוב מהחרמנות שלך, אבל לא מספיק,
ולכן אני תוקע אותו בכוס שלך דואג שיהיה רטוב מכל כיוון.
את שוב צורחת. זו הצרחה האחרונה כמעט לסשן הזה.
מוציא את החוטיני שלך. "פה גדול זונה"
ומכניס אותו לפה שלך. את כל כך אוהבת את המיצים שלך.
וסוגר לך אותו עם נייר דבק.
עכשיו גם לדבר את לא יכולה.
ממשיכים הלאה.
מקשט לך את הפטמות עם אטבים. את נאנחת. מנסה להוציא אנחה.
אטב על אטב.
תוהה לעצמי בקול רם - "מה בא לי לעשות עכשיו"
ואני מחליט לגעת שוב בנקודות הרגישות שלך.
לנגן על גופך בליטופים מצמררים, בדגדוגים. מדגדג אותך עד שאת על סף בכי.
מלקק במקומות הנכונים. אלה שמרטיבים אותך יותר ממה שאת רטובה.
ואת נאנחת. מתענגת.
מה עכשיו? מה עכשיו?
מתיישב מול הטלויזיה. אני אוהב שאת חסרת אונים.
תופס את השוט, ומתחיל להסיר מהפטמות שלך את האטבים בעזרת השוט. משחק עם גופך.
כמובן שמפספס בכוונה. ואת מתקפלת.
"זה מהנאה, נכון חור קטן ומחורמן שלי?"
ואת מהנהנת בראש כן כל כך חזק.
4 אטבים כבר נפלו. נשארו עוד 4
את ה4 שנפלו אני שם על שפתי הכוס הוורוד שלך.
עוד חוש אני הולך לקחת לך.
חוש השמיעה.
שם לך אטמי אוזניים.
עכשיו גם את השוט לא תשמעי.
וממשיך להצליף. להעיף את האטבים מהפטמות והכוס.
את כל כך לבנה וכל הצלפה משאירה סימן יפה.
עכשיו אני נשכב לידך,
מלקק אותך במקום שהכי מחרמן אותך.
הכוס שלך פעור.. מזמין. מחרמן
וכמובן שנוטף ללא הפסקה.
את מנסה להיאנח.את כל כך מתחרמנת שאני מלקק אותך באותה נקודה רגישה.
ותוך כדי סוטר על הכוס שלך. לאט ובקצב מתגבר
ואת כל כך נהנית. הכוס שלך נוטף.
ואני מזהיר אותך שאת לא גומרת.
הכוס שלך כבר נהיה אדום. בוער.
"לגמור עם הכל ולשחרר אותך זנזונת שלי?"
את כל כך אוהבת את צמד המילים הזה - זנזונת שלי.
ואת מהנהנת בראשך לשלילה.
מחליט להוציא את החוטיני מהפה שלך.
תולש את נייר הדבק ומוציא אותו.
אני רוצה לשמוע אותך גונחת מהדבר הבא.
מתחיל ללטף את כוס שלך לאט ובעדינות
אצבע ראשונה בפנים. את נאנחת.
מתענגת. "מה את מתענגת? קיבלת רשות?
אני רק רוצה לשמוע אותך נאנחת. ברור?"
אצבע שניה בפנים. הכוס שלך מקבל אותה בברכה.
והאנחות חזקות יותר ומהירות יותר.
משחק לך בכוס. הוא רטוב וזה מרגיש טוב.
אצבע שלישית. הכוס הקטן שלך כבר מתחיל להיות צפוף.
מכניס יותר ויותר עמוק ומשחיל עוד אצבע.
את מתנשמת בכבדות. מחזיקה את עצמך ונאנחת.
גונחת בדיוק כמו שאני אוהב.
עכשיו רק הבוהן בחוץ. לאט לאט גם היא נכנסת וכל הכף בפנים.
את גונחת בקול, בהנאה.
"א.. אדוני.."
"כן מושתנת שלי?"
"זה נעים אדוני. פעם ראשונה אדוני"
מכניס את היד עמוק יותר. משחק לך עמוק בכוס.
את מתקפלת כולך, עד כמה שאת יכולה.
ואז, אחרי כמה דקות שהיד שלי בפיסטינג עמוק בתוכך
את ספק שואלת ספק מבקשת/מתחננת
"אדוני, אפשר לגמור בבקשה, אדוני?"
"לא. היום את לא גומרת. חיחיחי"
ואני רואה כמה את עצובה ואיך שאת מחזיקה את עצמך ומתאפקת.
מביא אותך לקצה גבול היכולת. טיפה חוצה אותו, ויוצא מהכוס שכבר הפך לממטרה.
את נאנחת, גונחת, וכולך רועדת.
נותן לך ללקק את נוזלי הכוס שלך ואת מלקקת בתאווה. מוצצת את האצבעות שלי.
ואז.. אני משחרר את הרגליים שלך.
את פולטת איזה אנחת רווחה, חושבת לעצמך שהנה זה הולך להיגמר.
אבל לא. אני בסך הכל הופך אותך.
מלטף את הטוסיק שלך. כל כך לבן, מגרה.
היום הוא יחליף צבעים, אני חושב לעצמי.
ואת, רואה את מה שהולך לקרות.
"אני לא קושר אותך כלבה. אם תזוזי יותר מידי זה רק יכאב יותר.
תרימי את הטוסיק"
ואת, בצייתנות, מכינה לי אותו. ולא יודעת מה יגיע.
שוט, שוט זנבות, ספאנק, חגורה?
מתחיל בספאנקים.
לאט. מחמם את הטוסיק המוצק שלך.
ואת סופרת אחד אחד.
"וואף. 1 אדוני, תודה אדוני"
וואף. 2 אדוני. תודה אדוני"
ואת מפחדת לטעות.
הגענו ל-25. הטוסיק שלך מתחיל להאדים ועוצמת הכאב עולה.
עכשיו אני עובר לחגורה ואת ממשיכה לספור.
עוד 25. הטוסיק שלך כבר מתחיל לתפוס צבעים ופסים מחרמנים.
הגיע תורו של שוט הזנבות. עובר איתו על הטוסיק שלך.
ושוב סדרה של 25 הצלפות. את עומדת בזה יפה.
מוציא את הפלאג מחור התחת שלך ומעמיד אותו מול הפה שלך.
"תלקקי אותו זנזונת שלי, תוך כדי שאני מצליף בך"
ועובר לשוט. עוד 25 הצלפות חזקות ומהירות ואת מפתיעה אותי ועומדת בזה.
סופרת ולא טועה.
הגענו ל-100.
"יפה זנזונת שלי. אבל נראה אם תעמדי בדבר הבא :)"
ואת, לא רואה, בקושי שומעת, ועם יכולת תנועה מוגבלת רק מחכה כבר להבין מה הדבר הבא.
מביא את...
הקיין. מעביר אותו על הטוסיק האדום שלך, על הכוס הנוטף שלך.
"תלקקי ותגידי לי מה זה זנזונת שלי."
"זה.. זה.. ק.. קיין.. אדוני?" את שואל בבהלה.
"כן כלבלבה שלי. ואני יודע שמעולם לא הרגשת כזה על גופך
תמיד יש פעם ראשונה. תעמדי עם רגליים מפוסקות זנזונת שלי
אני לא רוצה לקשור אותך לוו בתקרה. עדיין לא."
ואת, במרכז החדר, חשופה כל כך מולי, תמיד הייתי עדין מידי ואת המומה.
ואני סובב סביבך, ואת בכלל לא מרגישה. לא רואה ולא שומעת. רק עומדת ומחכה.
"הפעם, זנזונת קטנה שלי, את לא סופרת. רק תתמכרי לכאב, להרגשה.
ותזכרי, אני עדיין לא רוצה לקשור אותך לוו בתקרה. לא לזוז יותר מידי חחח"
ואני.. כל כך אוהב את הפרצוף הזה, החושש מהלא נודע.
מתחיל להצליף. על החזה, הטוסיק, על הכוס הנוטף שלך, על הבטן, ירכיים.
מתמקד בכוס שמתחיל ממש לאבד שליטה על מנגנון הטפטוף שלו.
מגיע בערך ל50 הצלפות. את עומדת בזה יפה. ואני רואה אותך מתחילה להכנס לספייס.
מלטף לך את השיער, נשיקה קלה על השפתיים. יודע כמה שאת זקוקה לחיזוק עכשיו.
"אני גאה בך זנזונת שלי" ואת, רק מחייכת. לא מסוגלת לדבר.
מוביל אותך למיטה. משכיב אותך
וממשיך. מתמקד כמובן בכוס הבוער שלך.
מגביר טיפה את הקצב והעוצמה
ומידי פעם מפתיע בהצלפה על כפות הרגליים, על הבטן.
את מתחילה לנשום בכבדות. כמעט מגיעים ל100 הצלפות קיין. 200 בסך הכל.
רואה אותך מתחילה לרחף. כל כך כיף לראות אותך כך.
ממשיך עוד קצת. וזהו. את בספייס.
אני נשכב עלייך, בדיוק כמו שאת אוהבת.
מלטף אותך. יודע כמה את זקוקה לזה.
הזין שלי עומד ואני מעביר אותו על שפתי הכוס הנוטף שלך.
נוגע-לא נוגע. נכנס ולא נכנס.
ואת, שומע אותך ממלמלת משהו...

איזה יום.. מלא בלבול.
מלא תחושות בלתי מובנות בבטן.
הייתי בטוח שיגיע הרגע אני אתפוצץ.
כנראה שעדיין לא עיכלתי. לא הבנתי.
או שאני פשוט לא מאמין.
טוב.. נחכה למחר.
ובינתיים...:


המשך. חלק 7

מביא את הקיין. מעביר אותו על הטוסיק האדום שלך, על הכוס הנוטף שלך.
"תלקקי ותגידי לי מה זה זנזונת שלי."
"זה.. זה.. ק.. קיין.. אדוני?" את שואל בבהלה.
"כן כלבלבה שלי. ואני יודע שמעולם לא הרגשת כזה על גופך
תמיד יש פעם ראשונה. תעמדי עם רגליים מפוסקות זנזונת שלי
אני לא רוצה לקשור אותך לוו בתקרה. עדיין לא."
ואת, במרכז החדר, חשופה כל כך מולי, תמיד הייתי עדין מידי ואת המומה.
ואני סובב סביבך, ואת בכלל לא מרגישה. לא רואה ולא שומעת. רק עומדת ומחכה.
"הפעם, זנזונת קטנה שלי, את לא סופרת. רק תתמכרי לכאב, להרגשה.
ותזכרי, אני עדיין לא רוצה לקשור אותך לוו בתקרה. לא לזוז יותר מידי חחח"
ואני.. כל כך אוהב את הפרצוף הזה, החושש מהלא נודע.
מתחיל להצליף. על החזה, הטוסיק, על הכוס הנוטף שלך, על הבטן, ירכיים.
מתמקד בכוס שמתחיל ממש לאבד שליטה על מנגנון הטפטוף שלו.
מגיע בערך ל50 הצלפות. את עומדת בזה יפה. ואני רואה אותך מתחילה להכנס לספייס.
מלטף לך את השיער, נשיקה קלה על השפתיים. יודע כמה שאת זקוקה לחיזוק עכשיו.
"אני גאה בך זנזונת שלי" ואת, רק מחייכת. לא מסוגלת לדבר.
מוביל אותך למיטה. משכיב אותך
וממשיך. מתמקד כמובן בכוס הבוער שלך.
מגביר טיפה את הקצב והעוצמה
ומידי פעם מפתיע בהצלפה על כפות הרגליים, על הבטן.
את מתחילה לנשום בכבדות. כמעט מגיעים ל100 הצלפות קיין. 200 בסך הכל.
רואה אותך מתחילה לרחף. כל כך כיף לראות אותך כך.
ממשיך עוד קצת. וזהו. את בספייס.
אני נשכב עלייך, בדיוק כמו שאת אוהבת.
מלטף אותך. יודע כמה את זקוקה לזה.
הזין שלי עומד ואני מעביר אותו על שפתי הכוס הנוטף שלך.
נוגע-לא נוגע. נכנס ולא נכנס.
ואת, שומע אותך ממלמלת משהו...

הקדמה:
מנסה טיפה להתנתק.
לא ממש בהצלחה יתרה.
יום קשה עבר על כוחותינו.
בית חולים וכו'.
שאלה קשה שנשאלה ותשובה יותר קשה שהתקבלה.
שאלת החיים והמוות. והגורל שנחרץ.
אז אני עובר על הסיפור. אני לא כותב גדול,
אבל דיי מרוצה ממה שיצא. וקצת גורם לי נחת.
נסיכת הלילה שלי. אני כ"כ מעריץ אותך. תודה על הכל!

ועכשיו הסיפור:
"אדוני, אפשר לגמור בבקשה, אדוני?"
"לא. היום את לא גומרת. חיחיחי"
ואני רואה כמה את עצובה ואיך שאת מחזיקה את עצמך ומתאפקת.
מביא אותך לקצה גבול היכולת. טיפה חוצה אותו, ויוצא מהכוס שכבר הפך לממטרה.
את נאנחת, גונחת, וכולך רועדת.
נותן לך ללקק את נוזלי הכוס שלך ואת מלקקת בתאווה. מוצצת את האצבעות שלי.
ואז.. אני משחרר את הרגליים שלך.
את פולטת איזה אנחת רווחה, חושבת לעצמך שהנה זה הולך להיגמר.
אבל לא. אני בסך הכל הופך אותך.
מלטף את הטוסיק שלך. כל כך לבן, מגרה.
היום הוא יחליף צבעים, אני חושב לעצמי.
ואת, רואה את מה שהולך לקרות.
"אני לא קושר אותך כלבה. אם תזוזי יותר מידי זה רק יכאב יותר.
תרימי את הטוסיק"
ואת, בצייתנות, מכינה לי אותו. ולא יודעת מה יגיע.
שוט, שוט זנבות, ספאנק, חגורה?
מתחיל בספאנקים.
לאט. מחמם את הטוסיק המוצק שלך.
ואת סופרת אחד אחד.
"וואף. 1 אדוני, תודה אדוני"
וואף. 2 אדוני. תודה אדוני"
ואת מפחדת לטעות.
הגענו ל-25. הטוסיק שלך מתחיל להאדים ועוצמת הכאב עולה.
עכשיו אני עובר לחגורה ואת ממשיכה לספור.
עוד 25. הטוסיק שלך כבר מתחיל לתפוס צבעים ופסים מחרמנים.
הגיע תורו של שוט הזנבות. עובר איתו על הטוסיק שלך.
ושוב סדרה של 25 הצלפות. את עומדת בזה יפה.
מוציא את הפלאג מחור התחת שלך ומעמיד אותו מול הפה שלך.
"תלקקי אותו זנזונת שלי, תוך כדי שאני מצליף בך"
ועובר לשוט. עוד 25 הצלפות חזקות ומהירות ואת מפתיעה אותי ועומדת בזה.
סופרת ולא טועה.
הגענו ל-100.
"יפה זנזונת שלי. אבל נראה אם תעמדי בדבר הבא :)"
ואת, לא רואה, בקושי שומעת, ועם יכולת תנועה מוגבלת רק מחכה כבר להבין מה הדבר הבא.
מביא את...

עוד חוש אני הולך לקחת לך. חוש השמיעה.
שם לך אטמי אוזניים.
עכשיו גם את השוט לא תשמעי.
וממשיך להצליף. להעיף את האטבים מהפטמות והכוס.
את כל כך לבנה וכל הצלפה משאירה סימן יפה.
עכשיו אני נשכב לידך,
מלקק אותך במקום שהכי מחרמן אותך.
הכוס שלך פעור.. מזמין. מחרמן
וכמובן שנוטף ללא הפסקה.
את מנסה להיאנח.את כל כך מתחרמנת שאני מלקק אותך באותה נקודה רגישה.
ותוך כדי סוטר על הכוס שלך. לאט ובקצב מתגבר
ואת כל כך נהנית. הכוס שלך נוטף.
ואני מזהיר אותך שאת לא גומרת.
הכוס שלך כבר נהיה אדום. בוער.
"לגמור עם הכל ולשחרר אותך זנזונת שלי?"
את כל כך אוהבת את צמד המילים הזה - זנזונת שלי.
ואת מהנהנת בראשך לשלילה.
מחליט להוציא את החוטיני מהפה שלך.
תולש את נייר הדבק ומוציא אותו.
אני רוצה לשמוע אותך גונחת מהדבר הבא.
מתחיל ללטף את כוס שלך לאט ובעדינות
אצבע ראשונה בפנים. את נאנחת.
מתענגת. "מה את מתענגת? קיבלת רשות?
אני רק רוצה לשמוע אותך נאנחת. ברור?"
אצבע שניה בפנים. הכוס שלך מקבל אותה בברכה.
והאנחות חזקות יותר ומהירות יותר.
משחק לך בכוס. הוא רטוב וזה מרגיש טוב.
אצבע שלישית. הכוס הקטן שלך כבר מתחיל להיות צפוף.
מכניס יותר ויותר עמוק ומשחיל עוד אצבע.
את מתנשמת בכבדות. מחזיקה את עצמך ונאנחת.
גונחת בדיוק כמו שאני אוהב.
עכשיו רק הבוהן בחוץ. לאט לאט גם היא נכנסת וכל הכף בפנים.
את גונחת בקול, בהנאה.
"א.. אדוני.."
"כן מושתנת שלי?"
"זה נעים אדוני. פעם ראשונה אדוני"
מכניס את היד עמוק יותר. משחק לך עמוק בכוס.
את מתקפלת כולך, עד כמה שאת יכולה.
ואז, אחרי כמה דקות שהיד שלי בפיסטינג עמוק בתוכך
את ספק שואלת ספק מבקשת/מתחננת
"אדוני, אפשר לגמור בבקשה, אדוני?"

את שוב צורחת. זו הצרחה האחרונה כמעט לסשן הזה.
מוציא את החוטיני שלך. "פה גדול זונה"
ומכניס אותו לפה שלך. את כל כך אוהבת את המיצים שלך.
וסוגר לך אותו עם נייר דבק.
עכשיו גם לדבר את לא יכולה.
ממשיכים הלאה.
מקשט לך את הפטמות עם אטבים. את נאנחת. מנסה להוציא אנחה.
אטב על אטב.
תוהה לעצמי בקול רם - "מה בא לי לעשות עכשיו"
ואני מחליט לגעת שוב בנקודות הרגישות שלך.
לנגן על גופך בליטופים מצמררים, בדגדוגים. מדגדג אותך עד שאת על סף בכי.
מלקק במקומות הנכונים. אלה שמרטיבים אותך יותר ממה שאת רטובה.
ואת נאנחת. מתענגת.
מה עכשיו? מה עכשיו?

מתיישב מול הטלויזיה. אני אוהב שאת חסרת אונים.
תופס את השוט, ומתחיל להסיר מהפטמות שלך את האטבים בעזרת השוט. משחק עם גופך.
כמובן שמפספס בכוונה. ואת מתקפלת.
"זה מהנאה, נכון חור קטן ומחורמן שלי?"
ואת מהנהנת בראש כן כל כך חזק.
4 אטבים כבר נפלו. נשארו עוד 4
את ה4 שנפלו אני שם על שפתי הכוס הוורוד שלך.
עוד חוש אני הולך לקחת לך.

הפעם זה החבל השחור.
אבל את.. את לא רואה כלום.
והמתח בהחלט ניכר על הפנים שלך.
תופס רגל אחת וקושר אותה לרגל המיטה.
את מתחילה להפנים. ובטח חושבת לעצמך
'יופי, הלכה לי יכולת התנועה'. ועכשיו כל תזוזה תהיה קשה שבעתיים.
קושר גם את הרגל השניה.
הכוס הבוער שלך מפוסק מולי.
עד לרגע הזה היתה תוכנית אחת.
אבל.. שינוי של הרגע האחרון.
עובר איתו על הכוס הנוטף שלך.
"תוציאי את הלשון כלבה, ותגידי לי מה זה"
"זה שוט זנבות אדוני"
"נכון כלבה, אבל את תאלצי להתאפק. יהיו לך עוד כמה דקות של חסד"
או שלא.
ניגש שוב לתיק.
"פה גדול כלבה"
ואת מרגישה שזה הפלאג.
מכניס לך אותו לכוס הרטוב שלך.
בחדות ובעוצמה. את נאנחת.
"להשאיר אותו בחור שלך?"
"כןןןן כןןןן כןןןן אדוני" את מתחננת, מתלהבת.
אבל לא מצפה לדבר הבא.
מוציא אותו מהכוס ותוקע אותו בחור הטוסיק שלך.
את שוב צורחת.
הפעם אני מחליט שזהו. צרחת מספיק.
ואחרי הדבר הבא, אני הולך לסתום לך את הפה.
מרים אותך, שוב מהשיער. רוכן מעלייך
שוב הזין שלי עמוק בגרון שלך.
"תמצצי שרמוטה שלי. את כל כך טובה בזה. זה מה שאת אוהבת, לזה נועדת. למצוץ זין!"
את מוצצת בתאווה. משתנקת.
אני עומד לגמור. מוציא אותו במהירות מהפה שלך,
ואת לא מבינה למה את לא מקבלת את הזרע שאת כל כך אוהבת.
"תלקקי אותו. עד שאני אגמור. ושלא תחשבי אפילו לרגע להכניס אותו לפה!"
את צייתנית מתמיד היום, כנראה הבנת שהתחכום לא יועיל היום.
את מלקקת ביסודיות. מתמקדת בכיפה. בחלק הרגיש של הזין.
ואז זה מגיע. אני גומר לך על הפנים, על החזה, הבטן.
גם לזה לא ציפית. את מרגישה את השפיך החם שלי עלייך. מנסה ללקק את מה שקרוב לשפתיים.
"קיבלת רשות ללקק שרמוטה?!
עכשיו תגידי לי מה את!"
"שרמוטה נימפומנית ומושתנת שכל כך אוהבת זין אדוני.
את הזין שלך אדוני ואת השפיך הטעים שלך אדוני"
הגיע הזמן לסתום לך את הפה. בכלל חשבתי על אטמי אוזניים, אבל את צורחת המון.
מרים את החוטיני הורוד שלך. הוא רטוב מהחרמנות שלך, אבל לא מספיק,
ולכן אני תוקע אותו בכוס שלך דואג שיהיה רטוב מכל כיוון.
את שוב צורחת. זו הצרחה האחרונה כמעט לסשן הזה.

ואז בהפתעה מוחלטת אני מתיישב מעלייך ושולף את האזיקים.
לא מצועצעים מפרווה. אמיתיים לחלוטין. משטרתיים. זכר לימים עברו.
אוזק יד אחת, את מנסה להתנגד. ללא הצלחה יתרה.
ואז את היד השניה. כמובן שידיים מאחורי הגב.
את לא מבינה איך הגעת למצב הזה.
עכשיו הגיע הזמן להתחיל לנגן עלייך.
לאט ובעדינות מלטף את כולך. נוגע בנקודות הרגישות.
את מתמלאת בצמרמורת, ואני גם מתחיל לדגדג אותך.
את מתפתלת לך על המיטה. מנסה להתנגד עם הרגליים.
צוחקת ובוכה. מתחננת שאני אפסיק.
"תשכחי מזה זנזונת שלי. רק התחלתי"
תופס אותך מהשיער. את נאנחת.
עומד מעלייך. את נעמדת על הברכיים במיטה.
"לא לזוז כלבה!" ואת מצייתת.
אני ניגש לתיק הצנוע שלי.
עוד אלמנט. הפעם זה כיסוי העיניים.
אף פעם לא הגענו למקומות יותר מידי רחוקים.
תמיד זה היה עדין מידי.
היום זה שונה.
"את בוטחת בי זונה קטנה שלי?"
"כ..ן כן אדוני"
והכיסוי כבר על עינייך.
עכשיו בנוסף ליכולת התנועה שלך שהוגבלה,
גם חוש הראיה שלך נלקח ממך.
וזה לא הסוף.
תופס אותך שוב מהשיער
ובהפתעה מוחלטת הזין שלי עמוק בגרון שלך.
את מוצצת בתאווה, ואני ממשיך לתקוע אותו עמוק עד שאת נחנקת.
"טעים לך זונה שלי?" ואת מנסה להנהן ולמלמל משהו.
את כל כך אוהבת את התנועה החדה הזו.
וככה את מוצצת לי עד שאני גומר לך עמוק עמוק בגרון,
בהפתעה מוחלטת שאת לא רגילה לה. וכמו בפעולה רובוטית
את בולעת את הכל. מתנשמת.
ואני, תופס לך את הפטמות. מסובב אותן בצורה חזקה וחדה.
צרחה.
"מה שכחת שרמוטה?!"
ואת כמו בפעולה אינסטנקטיבית פותחת פה גדול ומוציאה לשון.
"תודה אדוני, אפשר להוריד ממני את כיסוי העיניים?"
ואני בתגובה מסובב את הפטמות הקטנות שלך עוד יותר חזק.
"רק התחלנו כלבה קטנה שלי"
ואת בטח חשבת לעצמך על איזה הפתעות הוא דיבר.
זורק אותך על המיטה.
את לא זזה. חוששת מהתנועה הבאה.
ואני שוב ניגש לתיק.

ניסיון ראשון. מנסה להעביר מהראש והלב לדף.
קצת לנתק את חוט המחשבה שלי מכל מה שמעסיק אותי בשבוע וחצי האחרון.
להיות עדינים בתגובות. תודה 😄


סוף סוף קובעים.
אחרי אינספור תירוצים ודחיות.
שבועיים של טיזריות מחרמנת בטלפון.
מבטיח לך הפתעות. את לא מתרגשת.
ואני יודע בדיוק, אבל בדיוק היכן נקודות התורפה שלך.
והנה זה קורה.
ההנחיות היו ברורות מראש.
היום כמה שפחות דיבורים.
יש לך מילה אחת שתעצור הכל.
"אני לא אשתמש בה" את מתפארת. "לא יהיה צורך... חיחיחי"
"נחיה ונראה זנזונת שלי"

המקום "הרגיל".
כבר בדרך לשם, ברכב, מתחילים במשחק המקדים.

הגענו. את כבר לא יכולה לחכות.
נכנסים , הדלת נסגרת
והנה זה מתחיל.
חיבוק ענק, חזק, מלא משמעות
מלווה בהמון מגע מחרמן.
נשיקות, ליקוקים, ליטופים.
ותוך כדי נזרקים על המיטה
ומעיפים מעלינו את הבגדים.
ואז.. בלי שום הכנה מראש
כמו שאנחנו כל כך אוהבים
מתחילים להילחם במיטה
עם הרבה תשוקה, הרבה עוצמה.
משיכות בשיער, נסיונות שלך להתהפך מעליי.
"ברור לך מי יותר חזק, נכון זנזונת?"
ברור לך מי יותר מתוחכם, נכון אדוני?"
סטירה ניחתת. "תנסי להתחכם. היום אני אכזרי מתמיד, וזה בהחלט מגיע לך"
ככה ממשיכים עם הרבה עוצמה כוח ותשוקה.
ואז בהפתעה מוחלטת אני מתיישב מעלייך ו...

היום שמעתי באוטובוס
אישה מרוקאית שאמרה לאיזה אחד:

חשבתי שאנחנו המרוקאים אוהבים להתלונן
ואז באתם אתם הרוסים וגם את התענוג הזה לקחתם לנו

מה אתם אומרים? חחח

את ריח מטר האביב שעלה מאבני המרצפת
את מנגינת אורות הפנסים את אגדת הכינור
את כוכבי המרום שטבעו בכוסי המברקת
את מנגינת אורות הפנסים

את הכל אזכור

ורק אני יודעת אם היה זה מבט בעיניך
שהצית בי ברקים לרבבה
לא ידעתי אם הלכתי איתך ואליך
ברחובות הלומי אהבה

את הכל אזכור

היה אביב והצחוק נסתר בכל ניצן פוקע
וברית דם ויין כרותה
וכל אחד שהעיף בי מבט משתוקק וכמהה
האמנתי שהוא אתה

את הכל אזכור