העירום של הנפש

עוד חוש אני הולך לקחת לך. חוש השמיעה.
שם לך אטמי אוזניים.
עכשיו גם את השוט לא תשמעי.
וממשיך להצליף. להעיף את האטבים מהפטמות והכוס.
את כל כך לבנה וכל הצלפה משאירה סימן יפה.
עכשיו אני נשכב לידך,
מלקק אותך במקום שהכי מחרמן אותך.
הכוס שלך פעור.. מזמין. מחרמן
וכמובן שנוטף ללא הפסקה.
את מנסה להיאנח.את כל כך מתחרמנת שאני מלקק אותך באותה נקודה רגישה.
ותוך כדי סוטר על הכוס שלך. לאט ובקצב מתגבר
ואת כל כך נהנית. הכוס שלך נוטף.
ואני מזהיר אותך שאת לא גומרת.
הכוס שלך כבר נהיה אדום. בוער.
"לגמור עם הכל ולשחרר אותך זנזונת שלי?"
את כל כך אוהבת את צמד המילים הזה - זנזונת שלי.
ואת מהנהנת בראשך לשלילה.
מחליט להוציא את החוטיני מהפה שלך.
תולש את נייר הדבק ומוציא אותו.
אני רוצה לשמוע אותך גונחת מהדבר הבא.
מתחיל ללטף את כוס שלך לאט ובעדינות
אצבע ראשונה בפנים. את נאנחת.
מתענגת. "מה את מתענגת? קיבלת רשות?
אני רק רוצה לשמוע אותך נאנחת. ברור?"
אצבע שניה בפנים. הכוס שלך מקבל אותה בברכה.
והאנחות חזקות יותר ומהירות יותר.
משחק לך בכוס. הוא רטוב וזה מרגיש טוב.
אצבע שלישית. הכוס הקטן שלך כבר מתחיל להיות צפוף.
מכניס יותר ויותר עמוק ומשחיל עוד אצבע.
את מתנשמת בכבדות. מחזיקה את עצמך ונאנחת.
גונחת בדיוק כמו שאני אוהב.
עכשיו רק הבוהן בחוץ. לאט לאט גם היא נכנסת וכל הכף בפנים.
את גונחת בקול, בהנאה.
"א.. אדוני.."
"כן מושתנת שלי?"
"זה נעים אדוני. פעם ראשונה אדוני"
מכניס את היד עמוק יותר. משחק לך עמוק בכוס.
את מתקפלת כולך, עד כמה שאת יכולה.
ואז, אחרי כמה דקות שהיד שלי בפיסטינג עמוק בתוכך
את ספק שואלת ספק מבקשת/מתחננת
"אדוני, אפשר לגמור בבקשה, אדוני?"