ספוילר אלרט למצטרפים חדשים- הדרך ארוכה ומפותלת כשאתה כדור שלג. או במילים אחרות, "זהירות פוסט ארוך". יש שיגידו ארוך מאוד! אם היה אפשר לשים פה שלט הייתי תולה "למיטיבי לכת בלבד". האם שווה לשנס מותניים ולקרוא? על זה יעידו רק המסיימים.
תמונה שחורה בטינדר. מכירים? נוו, את הדיסקרטים האלה. הבוגדים. השקרנים. המוזרים. "בחור מצוייד רוצה לרדת לך כל היום", "שולח תמונות בפרטי מבטיח שנראה אש". עד לפני שנתיים וחצי האצבע שלי הייתה מחליקה שמאלה כלכך מהר שחשבתי שהולכים לגלות רפלקס חדש במערכת העצבים האנושית ולכנותו "רפלקס התמונה השחורה". למזלי, גיליתי שאפשר להתנגד לרפלקס הזה וטוב שכך. אם לא תמונה שחורה מסויימת, שהגיעה בדיוק בזמן הנכון, יכול להיות שעדיין הייתם קוראים פה את הבלוג של Pony Girl (הלא היא וורשיפ בגלגולה הקודם).
באותה תקופה בדיוק יצאתי מזוגיות מונוגמית ונילית של שלוש שנים. להגיד שהפרידה הייתה קשה זה הunderstatement של חיי. יום אחר יום הטבעתי את יגוני בעישונים מבוקר עד ערב, אוכל במיטה, בינג'ים של נטפליקס וכמובן איך שלא, טינדר. ערב אחד, בעודי משוטטת בטינדר עם עיניים מזוגגות, פתאום נתקלתי בתמונה שחורה. משהו גרם לי להתמהמה לשניה ומול עיני התנוסס הכיתוב הבא: מחפש מלכה. צמד מילים שבשנתיים האחרונות הפך להיות שגור בסביבתי, או באינבוקסי ליתר דיוק, אך באותה תקופה נראה כלכך תלוש. אקזוטי. "מחפש מלכה? מה זה אמיתי? טוב אז זה הגיוני שהוא לא שם תמונה" חשבתי לעצמי והתחלתי לדמיין את האדם שמאחורי השחור. מצאתי את עצמי מסתקרנת. הרי אני אוהבת פורנו BDSM ותמיד נמשכתי לזה. אז הבחור מחפש מלכה. "אני יכולה להיות מלכה. מה רע? נשמע כיף"..."אבל אם אני אעשה לו סווייפ ימינה הוא יראה את הזהות שלי ואני לא את שלו" חשבתי ופחדתי. יכולים לנחש לאיזה כיוון החלקתי?
צודקים. רואים שאנחנו כבר קצת מכירים. אחרי שיחה קצרה בטינדר עברנו לטלגרם שם נגלה בפני אדם נורמטיבי לחלוטין. חתיך אפילו. אמנם ילדון ועם תסביכים משל עצמו אבל באותה תקופה אני בעצמי הייתי תסביך מהלך. לאחר שקצת קשקשנו על הא ודא, צללנו לעניינים. "מה זה אומר מחפש מלכה? תסביר". הוא סיפר לי על הפטישים שלו ואני סיפרתי שאין לי הרבה ניסיון בנושא אבל אשמח להתנסות. שיקרתי. כן כן אני יודעת שלשקר זה רע. לא היה לי שום ניסיון בשליטה בפועל אבל משהו בתוכי היה צמא לזה. נפגשנו אצלו בדירה בלילה ששינה את חיי לעד.
אין מילים מדוייקות מספיק בכדי להעביר את התחושות שמילאו אותי באותו לילה. היססתי, חששתי שאני לא אדע "מה לעשות". שהוא יצפה ממני למשהו מסוים ויתאכזב. לא הייתה לנו מילת ביטחון ולא הייתה לי תוכנית אבל ברגע שהוא ירד על הברכיים, כל ההיסוסים עפו מהחלון. הסתכלתי לו עמוק בעיניים שהיו בגוון כחול מטורף והרגשתי איך חיוך גדול וערמומי מתפשט על פניי. סימנתי לו עם העיניים ועם תנועת ראש עדינה שירד למטה והופתעתי לגלות שהוא הבין. בשבריר שניה הראש שלו נצמד לכפות רגליי ומצאתי לרגליי כלבלב על ארבע שממתין להנחיות נוספות. ניגשתי להתיישב על המיטה ואמרתי בשקט אך באסרטיביות "בוא" והמהירות שבה הוא התחיל לזחול גרמה לצחוק מתגלגל לחמוק מבין שפתיי. "מה קורה פה?" חשבתי לעצמי. "אני ממש רעה אליו! זה ממש משפיל...ולמה זה כלכך נעים לי?". ביקשתי ממנו שיביא את כלוב הצניעות שהוא סיפר לי שיש לו. "אין סיכוי בחיים שהאיבר הענק הזה נכנס בכלובון הקטנטן הזה!". חחחח וורשיפ, אם רק היית יודעת. תמימות נעורים מצחיקה שכזאת. מי ידע שכלוב צניעות יהפוך להיות אחד מהפטישים הכי גדולים שלי.
בקיצור, באותו לילה היה לי כלבלב בפעם הראשונה מבין רבות. כלבלב שליקק ונבח ושירת וסבל ותיזז מצד לצד ועשה אותי מאושרת. "ככה זה אמור להרגיש!!" היא התחושה החזקה ביותר שאיתה יצאתי מאותו ערב. תחושה של נפילת אסימון. התעוררות לחיים. כמו שאתה מרכיב פאזל וסופסוף מצאת את החתיכה האחרונה. פתאום זה הכה בי שכל השנים האלה שבהן נדלקתי מיחסי שליטה, שראיתי פורנו, שפנטזתי, שחלמתי, שחקרתי...התרכזתי בצד הלא נכון של השוט!
מיותר להגיד שאחרי אדון תמונה שחורה הגיעו עוד רבים. מהטינדר, מהכלוב, מהדאנג'ן. פה בכלוב Pony Girl הסוויצ'ית חגגה על כל החתונות. שולטים? בואו. נשלטים? בואו. אבל שולטים יקרים שקוראים את זה, אל תשמחו מהר מדי. לצערי, מניסיוני עד כה, לכולם יש לפחות חווייה אחת רעה בעולם הבדסמי. אז שלי הגיעה בדמות "שולט מנוסה" עם מזוודת ציוד שבתחילת הלילה איתו הייתי סוויצ' ולאחריו, שולטת באופן בלעדי.
מה הוא עשה שהיה כלכך גרוע? בפוסט אחר אולי אספר. אבל בינתיים כדור השלג ממשיך להתעבות ולצבור חוויות, בשלב המרגש ביותר של חיי, לידתה של WorshipQueen. כלכך הרבה פנטזיות לחקור, פטישים לנסות ופרטנרים לשחק איתם. הזמן קצר והמלאכה מרובה! למקומות, היכון, יצאתי לדרך:)
To be continued...