לא רק בלונדינית

להיות חולה .

למרות שאני מפונקת אני ממש לא אוהבת את המצב העדין הזה של הגוף.

זה משגע אותי שאני לא מצליחה להתרוצץ, לעשות בלאגן או ולדאוג לעצמי.

דוקטור מאסטר בודי

ניסה להשאיר אותי לנוח ולהבריא במיטה, אבל לא וויתרתי, הרי קבענו עם חברים ואסור להבריז.

הוא קצת ניסה להתעקש איתי, אבל אני התעקשתי חזרה, אנחנו צמד חמד עקשנים נורא, אבל הוחלט שהולכים.

מאסטר הבין דיי מהר שאין טעם להסתבך איתי, הרי בשביל להיות איתו אני תמיד בריאה. אני מסוגלת לבוא וזהו.

הוא רק השביע אותי שאתלבש טוב ואקח ויטמין C , הוא מאד מאד לא אוהב שאני חולה, כי הוא פולני דאגן מתוק כזה.

לקראת 21:00 ,

נפגשים, חיבוק ענקי ויוצאים לדרך. הנסיעה אליהם אורכת כחצי שעה.

הרוח האיומה שבחוץ דופקת בחלונות הרכב, הגשם לא פוגע בראות והכביש מסוכן.

באמצע הנסיעה, אני בכלל מגלה, שאני לא היחידה שחולה, אלא גם מאסטרולי חולה,

הוא משתעל המאסטר שלי והוא לא רצה לגלות לי כי הוא יודע שזה נורא מדאיג אותי.

ובכל זאת,

שום ווירוסים לא ישברו אותנו וכח המשיכה שלנו עומד יפה בהכל.

אז באמצע הנסיעה, דוקטור מאסטר שלי, מחליט שהוא מרפא אותי,

תוך שניות, הוא דוחף לי יד , מזיז קצת את החולצה, ועוד קצת את החזייה,

תופס וחושף לי שד אחד, מוציא אותו החוצה, מתעלל ומתחיל ללטף ולצבוט,

החיוך והצחוק שיוצאו משפתיי מייד נותנים אותות בריאות גם לי וגם למאסטר.

פתאום

אני כבר לא חולה, והוא כבר לא משתעל.

כשעצרנו ברמזור אדום, החזה שלי נשאר חשוף מבעד לחולצה,

מוזר, אבל גם בשעות הליילה המאוחרות יש לא מעט רכבים על הכביש,

זה תמיד קצת מביך אותי הפומביות המוזרה הזאת מול הונילים המסכנים,

אז ניסיתי לשים יד שתסתיר קצת את הציצי הרך שלי ואת הפטמה הבוערת.

ראיתי בזוית העין את החיוך של מאסטר, הוא תמיד צוחק עליי כשהוא רואה אותי מובכת,

אבל מה ... לא נעים כזה שמישהו יבחין בשטויות שאנחנו עושים זוג חולים באוטו חמים ...

תשמעו,

מאסטר ואני תמיד אומרים שקשר זה משהו שתמיד צריך להשקות ולטפח,

וכמובן, בכל מערכת יחסים יש מן מערכת גומלין כזאת, ולכן ...

אחרי שמאסטר ריפא אותי בכזאת נכונות, אני כמובן דאגתי לרפא אותו,

פתחתי לו את הריץ והרץ של המכנס והתחלתי לבצע את עבודתי נאמנה.

זהו, עכשיו גם אני בריאה, וגם מאסטרול בריא. אנחנו דוקטורים מוצלחים.

רק מה ...

כשהגעתי הביתה ונכנסתי למיטה, הרגשתי איך השפעת מתעוררת שוב,

הלב שמח ומאושר אבל הגוף באמת חלש הפעם, אצטרך להתרגל למצב הזה בנתיים.

הרוחות שבחוץ לא נותנות חשק לצאת לגונגל הזה, כולם עפים ברוח.

הסימן המרכזי לזה שאני באמת חולה הוא היכולת שלי להשאר בבית יום שלם בלי לטפס על הקירות.

אז עכשיו,

אני פה וגם במיטה, יחד עם שפעת ויחד עם דאגה למאסטר.

הוא כבר הלך לישון המקסים והנה גם אני נכנסת למיטה שלי,

כשרוחות קרות יסערו בחוץ, אשלח לכם אש חמה ...

שיהיה לכם לילה טוב וחמים ... - בלב ובנשמה