לא רק בלונדינית

אתה יודע מאסטר,

כבר כמה ימים ברצף שאני מכירה אותך בצורה אחרת,

לומדת את השיחות האישיות שלך מול אחרים ולומדת ממך המון.

אתה נותן לי מקום שם, נותן לי להרגיש שייכת, מלמד אותי ומוכיח שאנחנו צוות אחד.

כל אחד פועל כמה שהוא יכול, עושים הכל יחד, מתייעצים המון וחושבים יחד קדימה.


כבר כמעט שלוש שנים שאני מכירה אותך כמאסטר שלי,

אני לא יודעת לראות בך משהו אחר, הבדסמ שלנו מעופף מעל הראשים שלנו,

אני לא יודעת לדבר איתך בצורה רגילה, לא יודעת לשמוע אותך רגיל.

יש לי מן כבוד אלייך, שאולי גם אם תדבר אלי רגיל כמו לאחרים, אני עדיין אקח את זה אחרת,

אקח את השיחה למקומות מאסטריים, אקח את טון הדיבור שלך למקום בו יש לך כח עליי.

אקשיב למילים שלך בצורה כזאת שאני צריכה להקשיב ולקיים אותן, להקשיב ולפעול כדברייך.

זה לא רע לי ככה, בכלל לא, ההפך, אני לוקחת את זה לשם, כי הכח הזה שלך עליי מבורך הוא.

אני מתחברת לדברייך, מאד מאמינה בהם, יודעת שאני בעצמי הייתי מייעצת ככה בדיוק אותו דבר.


מאסטר שלי, מהבסיס שלנו הכבוד שלי אלייך הוא עצום, מהבסיס אני מקשיבה לך בצורה מסויימת.

בימים האחרונים שחררתי קצת, לא, לא מכבודי אלייך, להפך, נתתי לעצמי להכיר את המאסטר שלי גם אחרת.

אני רוצה להגיד לך שזכיתי. זכיתי להקשיב לך, זכיתי לשמוע גם צליל אחר, זכיתי להכיר אותך בתור חבר אמיתי.


אני כבר לא יודעת מה החוקים פה בבדסמ, אף אחד עוד לא הראה לי ספר חתום של "מה מותר ומה אסור",

ואתה יודע מאסטר? כבר לא אכפת לי מכל החוקים האלו. יש כותרת אחת שנקראת בדסמ, ולכל מערכת חוקים משלה.

במערכת שלנו אני מכירה את החוקים מצויין, אני נמצאת במסע איתך לא מתוך פחד, אלא מתוך אמון מלא בדרך הזאת.


אתה מסכים לי ולכן כעת אני מרגישה נוח לכתוב את זה, אני גאה בך מאסטר, גאה בך כל כך.

מאושרת עד כלות שיש לי "עסק" דווקא איתך. אתה בחרת אותי, ואני לא יכלתי לבחור טוב יותר, ממך.


אדון שלי, מאסטר שלי, חבר שלי, מורה דרך שלי, איש וחבר יקר.

אני רוצה להגיד לך תודה ולחבק אותך חזק ...

אני, ברדקלולי שלך, מעריכה וגאה להיות שלך, רכושך. באהבה.