21 לחודש נובמבר כעת. נותר עוד חודש בדיוק לשלוש שנים שלנו.
זה מהדהד בתוכי, בלב ובראש ובכלל. מן התרגשות סמויה כזאת.
כל פעם בשנים הקודמות חשבתי שזה השיא, אבל בשנה השלישית זה פתאום מרגש אפילו יותר והנה עוד שיא נשבר.
השנה הראשונה שלנו יחד היתה מעוררת המון פליאה, כי מי ציפה שנהיה יחד שנה, אבל היינו, ועוד איך היינו.
השנה השניה היתה נפלאה יותר מהראשונה, פסענו יד ביד כל כך רחוק, שחגיגות השנתיים הוכרזו בתרועה גדולה מאד.
והנה השנה השלישית, היא נפלאה יותר מכל קודמותיה, זכינו לשלווה נפשית עצומה, לגדילה של הנפש, להתבוננות חדשה.
יש עוד חודש לכל זה ובנתיים אסור לי לרגש את מאסטר יותר מדיי וזאת הסיבה שעוד לא החלטתי לגמרי איך נעשה השנה.
מה שכן, השנה זרמנו בתוך מסלול שעטוף אהבה ופרחים וגם בקוצים שנתקעו לנו בתחת ידענו לטפל היטב.
נו טוב, תמיד אמרו לי שניסיון הוא דבר מבורך והנה יש לנו גם את זה.
עוד מעט יגיע הרגע בו אנו שוב מסתכלים למערכת הזאת בעיניים, לפחות פעם בשנה ואפילו יותר, אנו בודקים את עצמנו,
לא עוד הרגל מטופש, לא מתוך נוחות מתבקשת, אנחנו פה כל הזמן, צמודים ואוהבים, תמיד בכל הכח, פוסעים קדימה.
עוד מעט יגיע שוב הרגע בו ההתחייבות בנינו מקבלת משמעות נוספת, הדוקה יותר, וותיקה יותר, יקרה יותר. עוד ועוד ועוד.
רגע בו הקולר מקבל עוד ניצוץ שונה וחדש. קולר עם וותק, וותק שעלה ביוקר. וותק של למידה. וותק של שנים של יחד.
נשבעת שלא תכננתי את זה מראש, ואני מניחה שגם הוא לא, אבל ככה יצא. וטוב שכך. אין על מה להתלונן, גם לא על לילות נטולי שינה.
יש לי מאסטר שהוא איש מסתורין קשוח נורא- כזה הוא. וככה אני אוהבת אותו. יש שם הרבה מעבר אם מצליחים לפצח אותו.
יש אותי שאני מסתורית לא פחות, אגוזית קשה לפיצוח? לא בטוח. אבל אשת סוד? ועוד איך. לכן ... על מנת שנצליח להשתחרר ממה
שהכרנו עד אותו יום בו נפגשנו ונוכל להפתח בצורה אבסולוטית האחד לשניה היינו צריכים לעבוד קשה.
בכדי ליצור זוגיות חזקה אמיתית ואחת ויחידה,
היינו שם עם רצון גדול ובעקשנות בלתי נסבלת לפעמים ולא תקענו את הראש בקיר אפילו לא פעם אחת,
בחרנו ביחד. דרך השיתוף והכנות פסענו בדרכינו, שביל של אהבה. בחירות נכונות, פניות חדות, פקקים בדרך, אבל תמיד ביחד.
היום במבט לאחור אני קולטת כמה עברנו יחד ולא רק כלפיי עצמנו, גם כלפי הסביבה, גם מול סכינים בגב, וגם מול חברים נפלאים,
תמיד היינו המקום הבטוח והחם האחד לשניה. בצורה הדדית לגמרי. בצורה ששוב ... מעוררת פליאה בכח שיש בה.
היום ולאורך תקופה ארוכה, אנחנו מרגישים ויודעים כמה הצלחה יש במערכת הזאת וזה מעורר בנו המון גאווה.
אני גאה בבן אדם שלצידי, במאסטר שלי , באדם, בדמות ובאיש הזה- גאה מעל ומעבר ויותר מזה.
יש לי הזכות בה גם הוא גאה בי. את המשך השורה הזאת אני אשאיר בשבילו להשלים ...
יצרנו פה משהו חדש, זה לא רשום בספרי הבדסמ וחבל שכך, אולם אין ממש ספרים כאלו- ובכל זאת,
זה ה BDSM שלי, הראוי בעיניי. מאהבה. ביושר. בבטחון עז. מבחירה חופשית ושלמה. עוד חודש, בדיוק.
סוף שבוע נפלא לכולם.
לפני 16 שנים. 21 בנובמבר 2008 בשעה 20:57
