לא רק בלונדינית

ומכתב הפרידה כבר מוכן, שורות שורות, מילים מילים, דמעות דמעות.

אוסף של זכרונות של פעם בחיים שמורים בתוך יומן מסע, המסע של חיי.

לקראת יום הולדתך ה 44 מצאנו את עצמנו נפגשים לקראת חצות רק בכדי להחזיר ציוד,

בין שתיקות צורמות ובין רגשות כואבים, ישבנו שנינו לבד, בולעים דמעות.

את חגיגות יום ההולדת שלך ואת המתנה שרצית כל כך דאגו מיטב האנשים להעניק לך,

גם ברגעים האחרונים שלי לצידך דאגתי להיות נסיכת החלומות שלך שתוריד עבורך כוכבים.

ברגע אחד של הארה היה ברור לשנינו שיש עוד מתנה אחת שאיתה אתה רוצה לפתוח

את הגיל החדש, את השנה הזו, את החזרה שלך לחיים, פתאום אני מבינה שאם אנחנו לא שם יחד,

אז שום מתנה בכסף לא תהיה שווה כמו המתנה הזאת שאתה רוצה לחוש בין ידייך. מתנה בלי תג מחיר.

ישבתי איתך ברכב, רגע אחד לפני שברור שעכשיו הכל נגמר, הבטת בי בעיניים נוצצות כאב, והלב שלך פעם

במהירות כאילו יודע שהנה עוד רגע נופל עוד כוכב ואנו מאבדים את הדרך, אין לאן לחזור. בדיוק אז,

ירדתי על ברכיי ודרשתי ממך את הקולר שלך על צווארי תיכף ומייד. כשהבטנו סביב ראינו שפתאום

אנחנו כבר לא שנינו לבד, 50 זוגות עיניים צופות בנו באהבה, בציפייה ובהתרגשות.

כל כך הרבה עיניים בוחנות את השקט שאחרי הסערה שנוצרה ביננו,

מערכת היחסים ביננו פתוחה לעיניי כל, כל כך הרבה שותפים אספנו לנו לחוויה הסוערת הזו,

הרגשות שוב מילאו את האוויר ואנחנו כבר לא היחידים שדומעים כאן, כולם חווים איתנו את הכאב הפרטי שלנו.

ביום הולדתך ה 44 הכנת גם אתה מילות פרידה, עינייך נצצו מדמעות והלב שלך היה מוצף רגשות,

אתה אומר שאולי כבר אין טעם, לפחות לא עכשיו, אולי צריך להרוג אותנו כדי שנוכל להמשיך לחיות.

לקחת נשימות עמוקות כדי שהדמעות לא ישתלטו לך גם על הרגעים האלו, חשתי בך אהובי, כל כך הרגשתי

את הסערה שמתחוללת לך עכשיו בנפש, רציתי רק לגשת ולחבק אותך אליי, אבל באותו הרגע עוד היה לי אסור.

הגשתי לך את צווארי בגאווה, רק אתה ואני ידענו, כמה התפתלויות היו בדרך לרגע הזה בו אנחנו חוזרים להיות אחד.

אחרי שנה של קושי, 8 חודשים של סיוט וחודש אחד של גהנום צרוף, אנחנו חוזרים למסלול שלנו כצוות בלתי מנוצח.

אני מבטיחה לך שגם השנה הזאת אדאג לך לאורך כל הדרך, אושיט ידיים ואחבק ברגעי כאב, אפקיד את הטוסיק

ברגעי שמחה ואת הלב ברגעי האושר. מבטיחה לדאוג לך, לשמור עלייך, להיות לך ולחבק בחום ובקור.

לא משנה לאן תצעד, לא משנה מה יהיו הבחירות שלך. תמיד אהיה כאן כאשת חיל לצידך, שתתמוך בך בכל.

שאריות הלבד יתרחקו ככל שיחלפו הימים וחיבוק חם יחזור לעטוף את שנינו, ברגע אחד של פשטות כל הכאב נעלם.

הבטחתי לעצמי פעם שלא ארשה לעצמי לאבד דבר שיקר לי, לא את האושר שלי, לא את האיש שבחרתי, ולא את האהבה שלנו.

חודש בדיוק מסתיים היום, ביום ההולדת שלך. עת להשאיר את הקושי מאחור, עת לקבל באהבה את מתנות החיים אלייך.

הדבקת אותי לצלב וידעתי שזאת הולכת להיות נקמת עולם על החודש הזה. האזיקים על הידיים פתאום הרגישו אחרת,

ריח העור חזר לאוויר, הספירות עד 10 והנשיקות הרטובות חזרו גם הם לחיינו.

הלילה הזה הענקתי את המתנה שאיש לא יוכל לתת מלבדי, את הנשמה שלי לתוך ידייך.

אתה כאן ואני כאן, באותה המשבצת, כנראה זאת בלטת הזהב שהעניקו לנו השמיים, מתנת האלוהים.

המון מזל טוב אוצר שלי.

וימבא של תודות לכל מי שהיה שותף למזל טוב הכפול של האיש עם לב הזהב. תודה.