חיי ודרכי בשביליי האהבה.
האהבה שבי אלייך היא פתיחת הלב אל הטוב והטהור של העולם,
אהבה היא ביטול המילים אל מול התחושות, ניקיון הנפש שמוביל לאמת אחת,
אמת רכה, חדה וחד משמעית. אהבה היא האוצר הכי גדול שזוכה לו האדם,
אהבה היא האוצר שזכינו לו אנו, אתה ואני בחיבור שהקמנו יחד.
את הבחירה שלנו לחיות בשניים עם רגשות מנצנצים, חמים, זורחים ופורחים עשינו שנינו,
רגעים בהם לומדים שהרגש הוא מתנת האל ואהבה היא מתנה לצעוד איתה,
אל להרים ידיים, אל לוותר ואל להגיע מסקנות טרם עת. יש מהמורות בדרך שאין אנו
בוחרים אך הן בהחלט נמצאות ומשנות סדרי עולם וחיים. לנו יש אחד את השניה לעבור את הכל
יחד. להתהדק לגוף ונפש אחת, להתמזג במחשבות, בכח ובמלחמות. יש לנו את הנשק
שאין בצבאות הכי גדולים, יש לנו את נשק האהבה. אם לרגע אחד או שניים לא הספקתי לומר
לך כמה אני אוהבת, כמה שייכת, כמה סומכת עלייך, על בחירותייך, ועל דרכך,
כמה מעריכה ואוהבת אותך, על מי שאתה, על מה שאתה לי, לנשמתי, לליבי וריגשותיי.
על הייחודיות שלך לבוא ולקחת אותי עמוק לתוך ליבך,
אז הנה, ערב יום שני בשבוע, ואלו מילותיי אלייך מאסטר אהובי, אוהבת אותך ואתה יקר לליבי
מפז, מלחמתי היחידה הינה להוביל אותנו לרגעי שלווה ונחת בהם גם הצבא הכי גדול
מתרכך. אישיותך הקורנת, חיבוקך החם והעוטף אותי, אהבתי האין סופית אלייך,
כולם כאן, נעמדים כאן לקול קריאתך. חיילים בצבא האהבה.
נשיקותייך הרכות, האוהבות ומבטך החודר, הנמצא והאוהב. קורנים אל מול עיניי כעת,
עת לי, לומר לך. שאהבתי אלייך חיה וקיימת ללא גבולות, ללא חוקים וללא תנאים.
בין השתיקות הכי גדולות למילים הכי צורמות, בין אורחים שבאים לרגע וחברים של חול וחג,
יש לך אותי, שנמצאת כאן לעד, כחלק מנישמתך. חלק מנישמותייך וקיומך.
אני שלך באהבה, הערכה ושייכות הכי גדולים שאדם יכול לתת מנפשו.
נפש שיצרתי איתך. לקראתך, לאהבתך ותאוותייך. שלך בחיבוק הכי חם שיש לי להעניק, אני.
לפני 15 שנים. 19 באוקטובר 2009 בשעה 17:43