לא רק בלונדינית

ראיתי אותו עונד כפפות לטקס, עמדתי לידו בפישוק רגליים מחרמן, עצמתי עיניים וחיכיתי.
10 שניות של עצימת עיניים כשהרוח נושבת לי בגב והמחשבות מתעופפות לי בפנים,
ככל שעברו השניות התרגשתי יותר. מאסטר עושה לי דברים מגניבים עם כפפות לטקס,
כולנו בחוץ, החברים כבר מחכים, הבשר מחכה, השיפודים גם.

אני שומעת אותו מתעסק עם משהו אז פתחתי עין אחת, רק כדי להציץ מעט.
שק פחמים! זה מה שחשוב עכשיו. אכזבה קלילה גרמה לי מהר מהר לסגור את הרגליים,
אני הרי לא באמת רוצה שהוא ידחוף לי איזה חתיכת פחם פנימה. הוא מחייך ואני? טוב, אני גם.
הוא קורא לי לבוא לעזור לו, אני עונדת גם כפפות כאלו, מעיפה מחשבות טיזריות מהראש ולומדת יחד
איתו איך להדליק מנגל. סידרתי יפה יפה את הפחמים במעגל, אבל מראש הודעתי שאני מוכנה להיות
רק לעזר, אני לא באמת מתכוונת להדליק מנגל לבדי. חוצמזה, יש דברים של גברים, זה אחד מהם.

התיישבנו סביב השולחן שהיה עמוס מדיי, לא יכלנו להזיז משהו בלי להפיל משהו אחר,
כולם יושבים מסביב ומחכים שהבשר יתחיל לזרום. האמת? אני הכי חיכיתי! אבל עשיתי פנים
של סבלנית. רציתי להוכיח לעצמי ולכולם שמאסטר הוא מלך הבשר ועל כך אין עוררין. הוא אירגן
לי את החתיכות בשר שלי באופן מיוחד. הוא למד איך אני אוהבת ומה אני אוהבת וטיפל בי ממש טוב
לאורך כל הערב. אבל בסוף בסוף כבר הייתי צריכה להיות יצרתית עם האוכל, לא היה לי מקום בבטן,
החתולים הסכימו לשתף פעולה ועזרו לי לגמור מהצלחת. כולנו יצאנו מרוצים.!

אחר כך, בשלב של התה עם נענע, קפה שחור חזק, ועוגות משגעות, שקעתי למחשבות כאלו,
יש אנשים שאני אוהבת. ממש אוהבת. מעטים אומנם, אבל איכותיים כפליים. החברויות פה הן עניין
עולה ויורד, לא יציב במיוחד. עד שאתה נהיה חבר של מישהו, רק אז אתה מגלה מיהו, ואז אתה בורח
בריצה הסטרית ברוורס. לא כל הנוצץ זהב, ולא כל המלקק מאוהב. ואני, אם זה לא יחסי מין בהסכמה,
אני לא ממש אוהבת שמלקקים לי. לא עושה לי את זה. אני אוהבת איכות. אמת. ושיש אנשים כאלו,
זה עושה לי הכי טוב בנשמה.

אחרי מנת הבשר היין והאלכוהול והעוגות. מאסטר הודיע לי רישמית שהוא לא אוכל מהעוגות.
ששאלתי למה, הוא אמר שהוא רוצה את הקינוח שלו אחר כך, בצורה אחרת. אז אחרי שכולם כולם הלכו,
והבוקר כבר עלה, נכנסנו למיטה, טיפסתי עליו, ונתתי לו את הקינוח ישר ללשון. אחר כך לעוד כמה איברים.

עכשיו, עכשיו אפשר לישון היטב.