זה קרה היום בלילה. יצאתי למסיבה, נהניתי בטירוף, מתחבר המון לרוב המוזיקה וכל כך נהנה מסשן בו זמנית. זה ממש מדליק לי את המזוכיזם. מתחבר להכול שם, כל כך נהנה מכל דקה. עישנתי ג'וינט אחד בהתחלה ועוד אחד בהפסקה בסשן. כנראה שזה חלק מהסיבה של הדרופ. וגם די התעצלתי ללכת לבר כי היה מלא ולא הבאתי לעצמי מים, וזה גם כנראה חלק מהסיבה.
אז עשינו סשן אימפאקט של שעתיים בערך עם הפסקה באזור האמצע, והיה מדהים. כל כך כיף כשבאמת יודעים להכאיב. קבענו שנעשה לי פעם ראשונה מדיקל בסוף הסשן. פחדתי בטירוף – אני מפחד ממחטים וזריקות כל החיים, לא מסוגל לראות את זה. בהתחלה היה לא נורא, כמה דקירות, אבל אז הגענו כבר לשישי, שביעי, שמיני, והם נכנסו בצורה אחרת – יותר כואבת וחופרת כזו בגוף. כבר שיתפתי אותה שאני לא מסוגל עוד בשביעי, והיא אמרה: "עוד 3."
ואז התחלתי להרגיש איזה שינוי בגוף. משהו במוח זז לי, כאילו משהו נכבה לי בגוף. הרגשתי איזה חצי דקה לפני תשינוי. אני נשען אחורה ואין לי יכולת יותר מדי להסביר או לדבר. אני נכנס לסוג של שוק. אני פשוט מנסה להוציא לה, "אני מת." היא לא שמעה; צעקתי הפעם שוב, לא יודע אם הבינה, אבל לא הגיבה. פשוט קרסתי אחורה, תפסתי בסורגים ופשוט נתליתי אחורה על הספה. כל הגוף שלי פשוט נתפס, סחרחורת כזו, אין לי אוויר, הדופק שונה, כאילו אני מפרפר או לא יודע מה. כל הגוף שלי זיעה קרה כזו, תחושה מוזרה בכל הגוף.
באמת, איכשהו, בנס שאני עד עכשיו מודה על זה וכל כך מעריך אנשים בקהילה הזו על זה, מישהי באה ישר עם בקבוק מים אליי ונותנת לי אותו לשתות. זה פשוט הציל אותי. אם היא לא הייתה שם, המצב שלי היה כנראה יותר גרוע. שתיתי מים, ניסיתי לנשום ולהירגע, ואז בא ספייס מטורף, תחושה מדהימה בגוף של אופוריה ומין סטלה כזו שונה.
אבל לצערי הייתי בלי חולצה אחרי שוק, בלי תזוזה על ספה במועדון עם מזגן חזק, וכבר אולי התחיל חורף, אז גם זה חלק מהסיבה? אחרי עשר חמש דקות ככה חטפתי התקף קור, בקושי הצלחתי לשים חולצה. למזלי הייתי עם מלכה עם המון ונסיון שעזרה לי להתגבר לנשום נכון לשתות ולהתחמם.
מפחיד אותי אותי המחשבה מה היה קורה עם הייתי ברגע שכזה עם שולט לא נכון.