לפני שנה. יום ראשון, 23 במרץ 2025 בשעה 5:06
אני לא קרה. אני פשוט עייפה.
עייפה מלהבין כל אחד, כל סאבטקסט, כל רמיזה.
עייפה מהצורך להיות זו שמתחשבת, שמכילה, שמרככת.
זה לא שאין לי לב…יש לי. גדול. אולי אפילו גדול מדי.
אבל גם ללב כזה מגיע לנוח.
לא כל שיחה צריכה להפוך לתמרון רגשי.
לא כל קשר חייב לבוא על חשבוני.
למדתי לזהות מתי ההתחשבות כבר שוחקת,
ומתי ההבנה שלי הופכת להשתקה של עצמי.
אז לא, אני לא נהיית קשה.
אני נהיית ברורה.
פחות מתנצלת, יותר מדויקת.
פחות מרצה, יותר בוחרת.
כי להיות טובה זה לא להיות כנועה.
ולהיות רגישה
זה לא אומר לשכוח את עצמי בדרך.