צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

כאן כותבת בעונג

ברוך הבאלעולם שלי
אני גרה מעבר לקשת, במקום שבו הפנטזיות לא רק נכתבות... הן נושמות.
כאן, בשקט הלוהט שבין מציאות לדמיון, אני פורקת תשוקות, מלטפת מילים, משתעשעת ברעיונות שמסעירים לי את הגוף ואת הראש.
אני מפנטזת בלי סוף על שליטה, על התמסרות, על עונג שמפתיע מבפנים.
וכאן, בתוך הבלוג הזה, אתן לך להציץ.
לקרוא אותי. להרגיש אותי.
אולי אפילו... להשתוקק יחד איתי.
אז אם הדופק שלך מוכן למה שמבעבע כאן, תתמסר.
ברוך הבא לעולם שלי
הוא מתחיל בלחישה, ומסתיים באנחה.
לפני שנה. יום רביעי, 2 באפריל 2025 בשעה 22:53

קמתי הבוקר חרמנית בטירוף. הגוף שלי היה דרוך, לח, טעון.

התחושה הזו שלא מרפה, כאילו כל עצב חשוף, כל תנועה קטנה מפעילה גלים של חשק.

אחרי כמה ימים בלי רגע לעצמי,בלי פרטיות, בלי שקט, בלי ידיים שמטיילות לי על הגוף..זה התפוצץ.

הייתי חייבת לשחרר.

ירדתי מהמיטה, סגרתי את הדלת, הורדתי את כל מה שלבשתי, ונשכבתי על הסדינים כמו שאני אוהבתערומה, פתוחה, ממתינה.

התחלתי לגעת בעצמי לאט… להרגיש את הקימורים, את הרעב, את הדופק בין הרגליים.

עברתי עם האצבעות על הפטמות שכבר עמדו, כאילו חיכו לזה ימים.

החלקתי מטה… ולרגע עצרתי רק כדי ליהנות מהציפייה.

ואז לא התאפקתי יותר.

לחצתי בדיוק איפה שצריך, הקצב עלה, הגניחות נשמעו גם אם ניסיתי להשתיק אותן.

גמרתי בפיצוץ..רגליים רועדות, גב מקומר, עיניים עצומות חזק.

ולא נגמר לי… עשיתי את זה שוב.

השנייה הייתה מטורפת. כל הגוף התכווץ, התפרק, רעד.

נשארתי שם שוכבת, מסוחררת, נושמת בכבדות, מריחה את עצמי, עדיין עם טעם של תשוקה על השפתיים… וכל כך בא לי עוד…

 

ואם קראת את זה עד הסוף, אני סקרנית לדעת מה עובר לך בגוף עכשיו…(נשים וגברים כאחד)

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י