כאן כותבת בכיף

זה רק אני, הדמיון והלבד.

העולם שותק, ואני מרשה לעצמי ללחוש.

ללטף מילים, לצייר משאלות באוויר החם של הלילה.

העור חשוף למגע שאינו בא,

אבל הלב רוטט מכל אפשרות שטרם נולדה.

בין פנטזיה למציאות, אני נוגעת בעצמי

לא בידיים, אלא בנשמה,

משחזרת מבטים, ממציאה נשימות,

ומתמסרת למה שאין, כאילו הוא כבר כאן.