Fuck me

זה הידיים שלך שעוטפות אותי בלילה כשאני גונחת בשקט ונרדמת כמו תינוקת. 

לשכב בין שניכם, כשהידיים שלכם עוטפות אותי. נעים לי כשהאצבעות שלכם מטיילות על הגוף שלי. נעים לי לשכב מעלייך כשהוא מזיין אותי חזק, ונעים לי לשחק לך בשיער כשמגיע תורך להיחדר.

נעים לי כשאני מתחננת לגמור והוא מושך את הגמירה עוד קצת, רק כי הוא יכול. ונעים לי כשהאצבע שלו חודרת לתחת שלי.

נעים לי כשהלשון שלי פוגשת 2 לשונות נוספות, ונעים לי כשהשפתיים שלי ננשכות. ונעים לי לצלם תמונה ככה סתם כי קיבלתי הודעה ממנו, ואתה מסתכל עליי, מסתכל על התמונה, דוחף את הזין לפה שלי ואומר לי "ככה תצלמי לו".

ואני שולחת.

והוא רק משבח אותי שאני זונה טובה. שטוב שיש זין באחד משלושת החורים שלי. ושהזין שלו יצטרף גם בקרוב. כל מה שנותר לי זה לחכות בסבלנות. 

כי מישהו חדש נכנס. ממלא את החלל שהשארת, את החתיכה שקרעת ממני, הוא לא משלים אותך בדיוק, כי הוא לא אתה. ואני כל כך שמחה שהוא לא אתה. כי הוא טוב ממך בכל כך הרבה מובנים.

הוא נשאר שם, גם כשקשה, והוא מחבק, חזק, מייד אחרי הזיון, וגם לפניו, ובמהלכו, והוא הבטיח שהוא נשאר. ולמרות שהבטחת בדיוק אותו הדבר והאמנתי לך, אני בוחרת להאמין לו שוב. כי אני סומכת עליו.

בדיוק כמו שסמכתי עליו בפעם הראשונה שנפגשנו, בפעם הראשונה שהכנסתי את הזין שלו לפה שלי, ובפעם הראשונה שהוא זיין לי את התחת. וכולן היו באותה פעם. בערך. 

ואני רק רוצה שתחזיק לי בשיער, תסביר לי בדיוק מה אני צריכה, כי אתה יודע הרבה יותר טוב ממני ואני אוהבת להרגיש קטנה וחלשה ליידך, מוגנת. 

תודה. 

גורה קטנה, עם פרווה מלוכלכת, לא מטונפת אך בהחלט פרווה שעבר עליה לא מעט. כפות רגליים יבשות, סדוקות, שרגילות לרוץ. לרוץ בין מכוניות נוסעות, בין רגליים שמתרוצצות, מדלגת לה הגורה. חסרת כל דאגה. 

אבל משהו כבד מושך אותה לאחור, מכריח אותה לעצור, מין משקולת כזאת. שאי אפשר לראות, ואם אי אפשר לראות וודאי שאי אפשר להוריד. אז היא מסתובבת לה בצליעה, גוררת את עצמה, ותמיד מביטה לאחור, תוהה לעצמה מה מעכב אותה, הרי היא מרגישה שמשהו לא בסדר. בלי יכולת לשים את האצבע על הנקודה. כמו גירוד מציק שלא מפסיק. כמו זבוב שאי אפשר לגרש. 

הגורה משאירה טביעות כף רגל על החול הרטוב, והגלים עולים, עולים גבוה מידי, והיא אינה יכולה לרוץ מהר כבר, הם סוחפים אותה עד שהתחושה ברגליה אובדת, חוץ מהמשקולת שממשיכה לגרור אותה אל הקרקעית, קרקעית הים. 

זה נשיקה על המצח.

שיכסו אותי בשמיכה.

סיפור לפני השינה.

וכרבול. 

אני אוהבת שאתה משתמש בי כמו בשק חבטות, כמו בובה לפריקת כעסים, מותיר עליי סימני אצבעות כהים, שטפי דם ונשיכות. אני אוהבת שאתה מפרק אותי, מזיין אותי עד שאני מתמוטטת, מכאיב.

כי כשאתה מפרק לי את הגוף אני לא מרגישה את הנפש מתפרקת. הכאב הופך לרעש רקע לא מזיק במיוחד. כששורף לי וכואב לי אני סוףסוף יכולה לנשום בהקלה, כי כל שאר הרגשות מתעמעמים. ונותרים רק אני והתחושה של הידיים שלך עליי. 

לפעמים נדמה לי שכל דבר טוב שנכנס לחיי אני הורסת, בדרך כזאת או אחרת.

מה שמעצבן במיוחד זה שלפעמים נדמה לי שאני עושה את זה בכוונה. שיש בי מין יצר שרק מחכה להרוס, להשמיד. ליצור מתח. 

כי אני לא מאמינה שמגיע לי שקט. 

בבקשה תתייחס אליי, למרות שאני דורשת תשומת לב מתמידה, למרות שאני תלותית וזה יכול להיות מעיק.

בבקשה תגיד לי שזה לא נגמר בינינו, שאני נשארת הנסיכה הקטנה שלך.

בבקשה רק תיגע בי, תדבר איתי, תזכיר לי שאתה שם גם כשאני לא רואה ושומעת.

אל תלך. תחזיק את עצמך קרוב אליי, בשבילי. בבקשה. 

אני טובעת, רק תושיט לי יד, ותיזהר לא לטבוע ביחד איתי, אני צריכה אותך מחוץ למים, מושה אותי רגע לפני הנשימה האחרונה. מחזיר את האוויר לריאות שלי.

בבקשה. 

אני מתגרה. יותר מידי. והוא מאיים בחזרה. ואני, כמו ילדה שובבה, בודקת גבולות, מנסה לגרום לו לוותר לי. אז הוא קושר את הידיים, הרגליים. ואני בשלי, ממשיכה להתנגד, וככל שאני מכירה אותך יותר, אני בוכה יותר כשאתה מכאיב לי, משכנעת את עצמי שתוותר לי. ואתה כועס, כל פעם מחדש, שאני מתגרה ונסוגה ברגע האמת.

אבל אני מבטיחה שבפעם הבאה שניפגש אני אספוג הכל בשקט,  כמו ילדה טובה. אני לא אזוז, ואני לא אצרח, ואני לא אתגרה בך. 

טוב אולי קצת.

ואני צמאה לקשר שהיה לנו. הקשר שאתה ממשיך להחזיק באוויר ואני בלית בריר ממשיכה לחכות מתחתיו עם ידיים פתוחות, מצפה שייפול היישר לבין זרועותיי.

ומעטים הקשרים שכרגע מספקים אותי. מעטים הקשרים בהם אני מרגישה שרואים אותי. וכל כך הרבה דרכים מסתיימות בתחושה מרה בגרון. וכל כך הרבה מסלולים נפתחים עם פרפרים בבטן.  

כי לא מספיק לי הזין, מזמן כבר לא. אני צריכה להרגיש מוכלת, מובנת, ואהובה. ועד שהבנתי שזה מגיע לי לקח עידנים..

לא מנמיכה יותר ציפיות, לא דורכת על גבולות, אני צריכה משהו מדוייק.

נתראה בתקופה יותר טובה.