חלום שלי סשן של יום שלם.
להיות קשורה לגמרי עם אפס יכולת לזוז. עם כיסוי עיניים ושהצליל היחידי שאני אשמע בהתחלה זה את הזמזום של ויברטורים משתנים בין הרגליים שלי.
להריח את העשן הממכר של הגפרורים לנרות השעווה שלי ולקבל מקלחות צבעוניות וחמימות. להרגיש מצבטים על הפטמות שלי, לשמוע את הפעמונים שלהם בכל תנועה קלה שלי.
אני רוצה לשמוע דברים מבלי לדעת מה מחכה לי. לא לדעת מאיפה הדבר הבא יבוא. שהגוף שלי יגיב לכל רחש קטן סביבי. להיות כל כך בתוך הסצנה מבלי לדעת אפילו רבע ממה שקורה בה. שהחושים שלי יבגדו בי רק כדי להעניק לי את התחושה הכי נעימה של חוסר אונים משווע.
לקבל חבטות מצלצלות ממגוון של צעצועים וכלים. להרגיש את העור שלי נצרב לאט ובזהירות ולדעת שכן, זה ישאיר סימן, או כמה. להרגיש איך הגוף שלי מתמסר לכאב שכבר נהיה הרגל בשלב הזה.
לשמוע אותה מקבלת את הפיצה שהזמינה, ולהריח כמה שהיא נהנת ממנה בזמן שכל מה שאני מסוגלת זה להתפתל ולצייץ, להתחנן לקצת יחס.
אבל זה כנראה לא יקרה.
אני צריכה הפסקות שירותים פה ושם אחרי הכל.
אתם ממש לא רוצים לראות אותי כשמונעים ממני אוכל.
ונו, התנוחה הזו לא נוחה לי....
אין לדעת, אולי הכוכבים יסתדרו ומשהו מזה יתגשם. אולי.
