אבל זה לא המקום.
גם כי את לא יכולה להגיב וגם כי זו לא המטרה כאן.
וניסיתי עם עצמי להחליט מה אני באמת מנסה להשיג כאן ?
עלתה לי תמונה מול העיניים פעם אחת כשרבנו והשיחה בנינו הייתה הזויה את צרחת עלי את אותו משפט כמה פעמים ואת היית בבית שלך ואני בשלי ואת צורחת עליי וכל מה שאני רוצה זה להחזיק אותך לחבק
איכשהו דרך הטלפון הצלחתי להסביר לך כמה את משמעותית כמה את אהובה את אותו ערב בילינו בסשן די סוער. מה שלא הבחנת שברובו הוא היה מנטאלי לחלוטין הפיזי היה רק בתור קטעי מעבר בקטע מסויים ירדת על ארבע וביקשת אשתמש בך נבחת כשחדרתי אותך וחייכת כשלימדתי אותך כמה פקודות ... כשהלכנו למיטה דאגת לצרכיי ואמרתי לי שאת מסתכלת קדימה ולא יודעת מה יהיה אבל יודעת שאוהבת שבטוח לך.
וידעתי אז כמו היום שיגיע הרגע למרות הטוב שעטף אותנו בזמנים שבאו שמתי שהוא אצטרך לשחרר שתטיילי בעולם החוויות תנסי ליצור לעצמך משהו מהותי וכן חשבתי שתנסי תחווי יום אחד ניפגש שוב ואז תביני מה שאני ראיתי מה שאחרים רואים ראו כשהיינו לידם.
מחשבה תמימה ולא מציאותית.
אז מה בעצם רוצה להשיג?
יודע שלחזור להיות יחד לא ריאלי כי גם אם באמת נשארה בנינו אהבה לך יש מסע קטן שלא משנה במה שיעלה לי. לא ארצה למנוע או לפגוע בו. ואחריו בטח לא נוכל להיות יחד.
כן הייתי רוצה כמה שעות איתך לבד.
אבל גם זה לא ריאלי.
אז הכי קרוב לזה... שאיפה שהו בדרך תסלחי.
אני כבר סלחתי.