הגענו למועדון, רקדנו, שתינו...
הסרת מעליי את החצאית ונתת לי להמשיך לרקוד כל הערב בלעדיה..
בהתחלה הייתי מובכת, אבל אם כך בחרת שאסתובב במועדון, כנראה שאני נראית טוב מספיק כדי להיות פשוט ככה...
אין דבר שמחזק אותי יותר מהעיניים המחייכות שלך לעברי... שגאות, שנהנות ממה שרואות...
ואז מגיע הרגע...
אתה בוחר להעמיד אותי מתחת לחישוק...
עוטה על פניי מסיכה...
אני כל כך רגילה להישען על העיניים שלי, עבורי זה הדבר היחיד שיפה בי, ואתה לוקח אותן ממני...
אני מובכת, מרגישה מוזר, אפילו בלתי נחשקת...
ואז... אז אתה מחבר רצועה לקולר שלי.... וברגע אחד העולם נעלם, הקולות נעלמים, המסיבה נמחקת... רק אתה...
אני מרגישה את הקולר שנקשר אל החישוק, והגוף שלי מתחיל להתרגש....
אתה דוחף את הלאש לתוך פי... לא בטוחה באיזה שלב החזייה שלי יורדת מעליי... הפה שלי מרייר ואני מרטיבה את הלאש שלאחר כמה דקות, הצלפות, צביתות עובר לתוכי... גם היונק מופעל ונצמד לדגדגן שלי...
הדבר שאולי הכי מאפיין את הסשן הזה הוא שאין לי הרבה מושג מה קרה אחרי מה... זיכרון עמום של רגעים מתוכו... ככה רחוק עפתי, ככה מהר התנתקתי....
משהו מכאיב מתחבר לחזה שלי, כאב חד ובלתי נסבל, כאב שאני לא מכירה ובקושי מצליחה להכיל... לאחר כמה רגעים הכאב הופך לנסבל... מאוחר יותר אגלה שהיו אלה משאבות...
אתה מחבר אטבים בין השפתיים שלי לבין המסיכה, משחק עם החזה, עם היונק... מרטיט אותי.. מרשה לי לגמור... ואני בקושי עומדת על הרגליים, מנסה להכיל את כל מה שקורה...
נשענת על הרצועה שקשורה לחישוק ובעצם כך חונקת את עצמי יותר...
בחירה, אוויר או משהו להישען עליו...
ברגע אחר אני נשענת קדימה, פלאג אנאלי שמרגיש עצום חודר לתוכי.. הוא מגיע עד הלאש ... אני מבולבלת, לא מבינה מה חודר אליי, מה רוטט... מבינה שזה ההוק האנאלי...אני ברעד אינסופי כשאתה מנחית ספנקים עוצמתיים וכל תחושה גדלה ומתחזקת...
אני גומרות בגלי אורגזמה שלא עוצרים...
כשאתה מדבר אליי מפעם לפעם אני מתקשה לשמוע.. כאילו משהו במסיכה חוסם את כל חושיי..
ברגע מסוים אני מרגישה כמו צביתות או נשיכות על העור, לאורך הגב, על התחת... כאב שאני נמסה לתוכו, מרגישה איך הוא חודר לתוך כל תא בגוף ... והתודעה הולכת ומתרחקת עוד קצת ועוד קצת... מתנתקת... משתחררת...
אתה מיישר אותי חזרה מסדר לי את הידיים ואז הוא מגיע... החבל... ברגע שהחבל עוטף את ידיי אני מיד מתמלאת בבכי מפרק, משחרר... כמהה לעטיפה של החבל בידייך... הדמעות נשפכות ומשחררות תקופה כל כך ארוכה של החזקה..
הידיים קשורות מקופלות מעל הראש...החזה שלי גם הוא עטוף בחבל המופלא שלך... פעם ראשונה שאני שומעת רחש מסביב וקולטת שיש עוד אנשים סביבנו.. שזה לא רק אתה ואני בבועה מנותקת...
אני עומדת מולך ומרגישה הכי יפה בעולם... חזה חשוף, פלאג, יונק וויברטור עדיין מרעידים אותי.. אני מרגישה את הרטיבות נוזלת על ירכיי ...
אני מזהה את תנועת היד שלך ולא מצליחה לעצור את עצמי מתנועה אחורה בפחד..
התנועה האינסופית הזו בין הכמיהה לכאב שלך ולשחרור שהוא מביא איתו לבין הפחד הבלתי נשלט ממנו...
אתה גוער בי על התזוזה ואני מתייצבת חזרה, מותחת את עצמי לשירותך. עוצמת עיניים ומפקידה את גופי בידייך... מוכנה לקבל כל דבר שתבחר להעניק לי...
ברגע אחר כאב מפלח את החזה שלי, אני צווחת, המוח שלי בהיעדר חושים אחרים משלים את התמונה ומספר לי שאלה מחטים, אני מנסה להילחם במחשבה הזו, אבל החרדה משתלטת עליי... קושי לנשום.. אתה מיד מזהה שמשהו לא טוב, אתה עוצר, מחזיק.. עוזר לי להירגע, להחזיר נשימה...
אני נרגעת ואתה לשמחתי ממשיך... תמיד יש בי פחד שאם אני אגלה קושי, אם לא אהיה מושלמת, זה ייפגע בי.. אתה מלמד אותי פעם אחרי פעם, שמותר שגם יהיה קשה... שכל עוד אני מראה לך את הקושי, משתפת בו, אתה תעזור לי לעבור אותו ואפשר יהיה להמשיך הלאה...
אני בכלל לא בטוחה מה עוד קרה ומתי נגמר...
מתי הסרת ממני את הויברטורים, מתי יצא הפלאג, הרגע הבא שאני זוכרת אני פשוט מוחזקת בזרועותיך... נטולת מסיכה, חווה שחרור שהייתי כה זקוקה לו..
רואה מעגל של אנשים סביבנו...
תוהה על הפער בין ההתחלה ...
המסיכה שחששתי ממנה, דווקא היא איפשרה לי חופש להגיע לגבהים מוטרפים שלא שיערתי שאפשר להגיע אליהם...
אותה מסיכה שהטרידה אותי, גרמה לי להרגיש פחות בנוח ואז איפשרה תחושת אינטימיות כל כך גדולה...
דווקא עם המסיכה, הרגשתי שאתה רואה כל ניואנס, כל הוויה, כל רגש שאני חווה... הרגשתי כל כך נראית דום...
נופלת לתוך זרועותיך בוכה ומשחררת את הכל... נוחתת לאיטי לתוך החיבוק העוטף שלך...
תחושת הערפול והשחרור ימשיכו לאחוז בי עוד זמן מה...
אבל ברגע הזה אני בהוקרה..
בהוקרה על כל רגש שעלה בי
בהוקרה על המחשבה שלך
בהוקרה על הבחירה שלך בי לסשן הזה
בהוקרה על זה שאתה בוחר בי כל יום מחדש
תודה דום, על עוד ערב של התרגשות בלתי נגמרת, של צמיחה, של אורגזמה, של כאב, של עיטוף, של תשומת לב...
תודה דום ste or שאני שלך 🐶🙏