יום שני
קמים בבוקר עם מסלול.. יום מלא אחרון לשוטטות בברלין..
יום אחרון דום!! לא מאמינה שהוא הגיע כל כך מהר.
לא רוצים שיתבזבז ושופינג ונילי עוד לא עשינו... ובכל זאת.. ברלין!
היו לי מחשבות ותהיות, קצת חששתי.. להסתובב בחנויות וניליות, להיות עסוקה בצרכים שלי, ברצונות שלי... בקטע הזוי זה היה לי פתאום מוזר...
אבל פרט לעייפות הפיזית... הכל היה טוב ומדהים כמובן.
יום כייפי, רגוע, משעשע ומצחיק... רגעים של ביחד ורגעים של כל אחד בשלו...
וזה מדהים לי להרגיש גם את החלק הזה וכמה הוא טוב ושליו...
כמובן שאחרי שעברנו על 3-4 חנויות וניליות היינו חייבים לבדוק לפחות עוד חנות בדסמית אחת. אחת שלא הפסיקו לדבר עליה כל מי שדיבר איתי על ברלין, כולם הפנו לשם...
והוכחה ניצחת ש"כגודל הציפייה כך גודל האכזבה" חחחח
זה בעיקר הוכיח לנו שאת החנות השווה ביותר בברלין כבר ראינו.
ובאופן מוזר הרגשתי מוחמאת, מאושרת. זה גרם לי להרגיש שעשיתי את עבודתי נאמנה ומילאתי את הבקשה שלך לחקור את ברלין. למצוא את המקומות השונים, האחרים, השווים... ופתאום אני גאה בעצמי קצת.
ויש עוד ערב לפנינו, ערב אחרון.. ערב שאני מצד אחד סקרנית ומצד שני חוששת ממנו. ערב פליי לא מוכר, שלא דובר ואין עלייו כמעט מידע, משהו שמצאתי בפינה נידחת ברשת. וחרדה קלה נעה לה בחוסר נוחות בבטן... שדווקא בערב האחרון פתאום נגיע למקום פחות מוצלח.
אבל וואוו כמה שאני עומדת להתבדות!!
בדרך חזרה שיחה כזו שדורשת ממני אומץ שאין בי... שיחה שאני משתפת במחשבות כמוסות שמסתובבות בתוכי ואני בטוחה שהן איומות ונוראיות ומעידות עליי דברים מזעזעים... וכל פעם מחדש אתה גורם לי להרגיש כל כך נראית, כל כך בטוחה... כל כך נורמלית דום...
השיחה העמוקה הזו שהייתה לנו, גרמה לי למלא תהיות חדשות אבל בעיקר לאושר. שהצלחתי לשתף אותך דום. השיחות האלה איתך גורמות לי כל פעם מחדש להרגיש שיש לי מקום, שהרגשות שלי לגיטימיים, שאני בסדר דום...
מגיעים למלון, הפליי מוקדם ממש! כיאה לתחילת השבוע הברלינאי. מתארגנים זריז ויוצאים..
המונית עוצרת באיזור מרוחק, נטוש, נראה כמו שכונה מפוקפקת...
אוי ואבוי לי... איפה אנחנו?!
מטפסים במדרגות בבניין מוזר... אבל אז...
מרגע שנכנסנו היה ברור שאנחנו במקום הנכון, אולי המקום הכי נכון!
המראה והבגדים של הנשים סביבי תפסו אותי לא מוכנה. אם הפליי הקודם היה יותר לבוש אלגנטי הרי שפה בדסמ הארד קור...
אני לא מצליחה להסתיר את החיוך שמתפשט על לחיי...
מרגישה כלבונת מצטיינת.
מרגישה שהגענו ב 5 ימים האלה לחורים נידחים, סקסיים ובדסמיים כמו שלא יכולתי אפילו לדמיין. חנויות שוות במיוחד, 2 מסיבות - אחת מוכרת השנייה מוטרפת, שונה ואחרת מכל מה שהכרתי, 2 מסיבות פליי ברלינאיות וקשירה במלון.. מה עוד כלבונת קטנה יכולה לבקש דום? לא חושבת שידעתי שאפשר להכיל כל כך הרבה אושר.
מעבר לאנשים היפים, בר קטן, אנשים יפים.. לא משהו שמעיד בכלל על מה מחכה לנו ממש מעבר לקיר.
מרגע שנכנסנו לאיזור המשחקים של הפליי הנשימה שלי נעתקה! כמה מתקנים, אביזרים, חדרים, איזורים! לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי דום. אני מרגישה כמו ילדה שמתלהבת מכל המתקנים הגדולים והמפעימים!
ואז.... אחרי שכל ברלין לא הפסקתי לדבר על הכלבונת הזו שבי ולחפש לה מסיכה, הגענו לכלובים שבאיזור משחקים... ואתה?! אמרת לי פשוט להיכנס לכלוב... לרגע מסתכלת עליך בתדהמה.. לא ממש יודעת מה לעשות.. ואתה מאשר בהנהון... אני זוחלת לי פנימה בהיסוס... מתיישבת במבוכה...
סגרת אחריי והנחת את התיק לחסום את הדלת!
לאט לאט עולה בי התרגשות. בהתחלה לא יודעת מה לעשות, אבל אז מוצאת תנוחה נוחה, ידיים לפני הגוף, ממש כמו כלבונת אמיתית, מניחה את הראש בתוך הסורגים ומחכה לך שתחזור.
מביטה בסשן שיבארי שקורה ממש מולי.. הבנות שם שמות לב אליי ואחת מהן מציעה להבריח אותי החוצה בחיוך....
אתה חוזר ואני מזדקפת כשאני רואה אותך. משהו בי רוצה לנבוח אבל הסופר אגו הנוקשה הזה שלי לא מאפשר לי... אז אני רק מחייכת ומקשקשת בזנב שאין לי כשאתה מתיישב ליד ומידי פעם מציק לי דרך הסורג.. אני בעננים...
שתי נשים יפות באות ומדברות על החיוך שלי, רוצות לשחק איתי... הגבוהה מהשתיים שרוצה שאסתובב לבדוק אם יש לי זנב מביכה אותי קצת אבל החיוך שלך מרגיע אותי ואני ממשיכה לשחק איתן, חושפת את החזה לבקשתן לאחר הוראה ממך ... מדהים כמה הן פועלות בדיוק לפי הפרוטוקול... לא פנו אליי בכלל דום, רק לאחר שאתה אישרת...
אתה מוציא מהכלוב ואני כבר חצי בעננים, משהו שובב יוצא ממני... שובב ומובך בו בזמן כשהשנייה מציעה לשחק איתי ומלטפת אותי...
הן הולכות ואנחנו אחריהן יוצאים לשתות...
חוויה ראשונית, מעיפה, מרתקת... גורמת לי לחייך גם עכשיו כשאני נזכרת בה דום...
חוזרים לבר לדרינק, הלב שלי בעננים..
חוויה ראשונה בכלוב...
חוויה ראשונית ומיוחדת שכזו שמעיפה אותי כל כך גבוה...
והערב הזה... הוא רק התחיל...
תודה דום