נבכי התודעה

אני קצת אחר מהנוף, אבל גם יותר קונסרבטיבי

מעולם לא הלכתי עם הזרם כי היה יותר כיף לעשות הכל הפוך.

למזלי אהבתי להקשיב.

הקשבתי לחברים, ולאנשים זרים.

הקשבתי לבנות זוגי, ואז למדתי גם להקשיב לעצמי.

למדתי שאני אוהב להיות בשליטה, אבל אני לא מזוכיסט.

שלפעמים המרדף שווה יותר מהכל.

אני למדתי שלפעמים אנשים מתגאים בהרס עצמי

ושאנשים מחפשים מפלט ומשתמשים במין

וגם למדתי על BDSM

הלכתי למסיבות והייתי בגאנג-באנגים

ולא אמרתי לא, כי רציתי עוד

כי נהניתי מהצומת לב.

כי המבט הספציפי הזה שאני לא יכול לתאר

ותחושת המלכות כשמבקשים ממך "אדוני, אני יכולה...." וכבר לא משנה מה היא אמרה אחרי, כי הייתי עסוק בגאווה.

אבל אז גם גיליתי כשכואב.

ולא בפאן הפיזי, אלא כשהראש לא מסתדר עם העולם שמתרחש.

כשהגיון עזב את הדלת כי

"פאקינג תראו איזה כיף לי וכמה אני מזייין!!!!!!"

והאמת שהיום אני קצת מצטער שלא הקשבתי לעצמי כשידעתי שאני טועה.

אני חושב שכשנפל לי האסימון, וכשהקשבתי לעצמי באמת

רק אז התחלתי להבין מה זה BDSM בשבילי.

הBDSM שלי זה גבולות ותקשורת

זה מין שיכול להיות גם מרפא ולא רק אוכל ולוקח ומתלהם

זה כשהמתח באוויר, המיטה היא רק עוד prop והחדר רק חלל.

אצל הרבה אנשים BDSM נמדד ברמת הכחול שעל התחת,

אבל אני קצת אחר

לפני כמה ימים יצאתי לבר, שיגרתי רגוע, הלכתי עם חברה שבכלל לא בעניין של BDSM. "זואי"

רגע לפני שיצאנו התקשר אליי חבר. נקרא לו אלי.

אלי אמר שאני צריך לבוא ל"מנצ'ילה". "אני גם הולך עם חברה" הוא אמר.

אז התקשרתי לזואי ואמרתי לה "הולכים למנצ'ילה".

הגענו למקום בשעה שקבענו. היא כבר הגיע, מוכנה ליציאה רגוע ביותר.

נכנסנו לבר וישר ראיתי את אלי ונופר יושבים על הבר. אני בא אליו ונותן לו חיבוק אוהב, של חבר אמת שיודע קצת יותר מדי.

הוא מחזיק את ידי 2 שניות יותר וניגש לנופר: "הוא גם דום" הוא אומר. ואז מסובב אלי את מבטו "היא סאב".

ישר נדלקתי, אני בדיוק מחפש מישהי סאב, דימיוני ברח מהר אבל הרגשתי שכדאי שאחכה.

הבנתי שהם בדייט, לא רציתי להפריע, דיברתי עם זואי.

אחרי קצת זמן זואי הלכה. "יש לי יום עבודה מחר" היא אמרה בזמן שלקחה את תיקה.

נפרדנו ממנה לשלום ונשארנו שלושתינו. שותים, צוחקים, מיניים.

חזרנו לבית שלי. יש לי חדר אורחים אז הזמנתי אותם לישון.

אבל לא באמת ישנו, ישבנו אצלי בסטודיו ודיברנו, התנשקנו, נדלקנו.

כשהלכנו למיטה ישנו ביחד. היינו 2 גברים ואישה אחת. זה היה מרגש.

היה חיבור שלא הרגשתי לפני. נקי וטהור, דאגנו תמיד לשתף את כולם בנעשה ושמרנו על איזון כך שאף אחד לא ירגיש בחוץ.

היה חמים. נעים. כולנו נוגעים אחד בשני.

גבר מכל צד, והיא באמצע. עם תחת עסיסי שפונה לכיווני. לא יכול להיות שהזין שלי לא יעמוד.

אנחנו ממשיכים להתנשק, ממשיכים לגעת, ממשיכים לשכב.

היה בינינו חיבור. אמיתי, נעים וחם, טעים ומתוק.

כל הלילה השתוללנו, בקושי ישנו שעתיים. אבל יש יום עבודה למחרת, אז ניסינו.

הבנו שזה אנרגיה אחרת. שנמשיך בוודאות. אפילו קבענו איפה.

אבל היום הכרתי מישהי, מעניינת, מסקרנת.

רקדנו כל הלילה, אני בטוח אספר עליה מתישהו.

אבל אני לא יודע איך ממשיכים מכאן.

האם ממשיכים, או עוצרים?

לפעמים מרגיש שהכל תקוע. שכלום לא מגיע כמו שאתה רוצה.

אבל לפעמים, הכל זורם. וכשזורם, זורם במפלים.

לא נגמר, לא מפסיק. ממשיך ונופל כמו המפל שהוא.

אני קורא לכולם להקשיב למפל שלכם.

אני יודע שאני צריך ללמוד להקשיב לשלי.

בפרסום הקודם סיפרתי על חוויה ובה הזכרתי אדון,

האדון לא הוזכר הרבה, הוא הופיע, הציע, ונעלם. כך לפחות זה נראה בסיפור. אבל זה לא נכון.

אז בואו נדבר על האדון.

*אני אמשיך לקרוא לו "האדון" מתוך שמירה על פרטיותו*

באמת לא ראיתי את האדון בהתחלה, עיניי לא סטו עד שהמשכתי ללכת. ואז האדון הגיע.

האדון לבש בגדים רגילים. מכנס, חולצה, בלי מסכה ובלי שרשראות.

אך בידו החזיק שרשרת. שרשרת כסופה, ארוכה, גדולה, שהידלדלה לה למטה.

עיניי משוטטות לאורך השרשרת כאשר אני רואה שהיא עולה חזרה, כמובן, בצידה השני של השרשרת היה צווארה של אותה אישה.

אני חוזר להסתכל על האדון כשהוא שואל אותי: "אתה של מישהו?"

משהו בטון שלו גרם לי לשמוע הכל. לא לשמוע, להקשיב להכל.

הרגשתי שגופי מלא בהתרגשות של ילד קטן.

הוא הציע שנמשיך אינטרקציה מדי פעם לאורך הערב. הסכמתי.

בהמשך הערב הקשבתי לכל מילה שלו, בהתחלה מתוך כבוד ונימוסים, אבל מהר זה נהיה מתוך ציות.

בסוף הערב הוא שאל אם אני מחפש שולט, אמרתי שלא.

אני לא יודע אם אפגוש אותו שוב, אבל אני מקווה שנוכל לדבר, משהו בו מסקרן, שולט מלידה, אולי אלמד דבר או עשר.

הלו? שומעים אותי?
אני הגעתי לכאן לא מזמן, אחרי מסיבת הbdsm הראשונה שלי

היה משוגע, הרגשתי שייך, וזה בכלל לא מה שציפיתי.

אומנם הגעתי למסיבה מוכן ומזומן עם ארסנל שלם של שיחות ועצות של מישהי שכבר שנים נמצאת פה, אבל בכלל לא הייתי מוכן למה שיקרה.
אני נכנס למסיבה כמעט ערום לגמרי חוץ מכמה שלשלאות על גופי ותחתונים מעור עם ריץ' רץ' שמחכה שיפתחו אותו וישחררו את השולט האמיתי.
ציפיתי שהערום יגרום לי להיות חשוף, חלש,
אבל במקום זאת הרגשתי חזק, הרגשתי חופשי. הרגשתי שאני יכול לבטא כאן צד בי שאף אחד לא מכיר.
בזמן שהסתובבתי בין האנשים, כשאני נותן לראשי רשות לגלוש לתוך פנטזיות המין הכי סוטות שלי, ולפתע מבטי הצתלב עם מבטה הכנה בין האנשים שעוברים בינינו.
ראיתי על פנייה שהיא רואה את מה שאני חושב, והיא רוצה את זה.
עינייה מסתכלות עליי במבט נשלט, זה מבט שאני מכיר מלפני, אבל אחרת.
עד כה הכרתי את המבט הזה במסיבות. המבט שמבטיח את הצלחתי לסיים את הערב איתה.
המבט הזה, המבט הזה מושך אותי אליו.
אבל אני לא ניגש, אני רוצה, אבל אני מחכה: "לא צריך לטרוף את הכל ישר, תשאיר גם לאחר כך"
אני אומר לעצמי
"בכל מקרה, מה תגיד לה? אני רוצה לזיין אותך כמו ניאנדרטל פה מול כולם?"
אני ממשיך ללכת אבל אדון עוצר אותי
"שלום, אתה של מישהו?" הוא שואל
"לא" עניתי, "אני אדון לעצמי"
"אנחנו רוצים לבדוק לך את הריץ' רץ' אם אתה מעוניין" הוא שואל
"אני אשמח" ניסיתי לענות בקול רגוע בזמן שראשי מתמלא באנדרופינים
וכך, הלכנו ליד שולחן, אל מול כולם. אני עומד, והיא עומדת מולי.
היא מתחיל לרדת למטה ופותחת את הריץ' רץ'.
היא פותחת את פיה ומכניסה את הזין שלי לפיה.
אני מרגיש את חום גופה על גופי, את ידיה שמשחקות בביצים שלי. אני עוצם את עיניי אבל יודע שיש עוד שלושה אנשים שמסתכלים עליינו.
אני נותן לעצמי להתנתק, ולהרגיש כל רגע וכל תחושה.
כאן אין שיפוט, אין תחרות, ואתה רשאי להנות מכל סנסציה שעוברת בגופך.
אני פוקח את עיניי ורואה את מי שהסתכל עליי, גם גברים וגם נשים, אני מסתכל לכל אחד מהם בעיניים ורואה את חרמנותם. אני מרגיש את קנאתם.
לבסוף האישה סגרה את הריץ' רץ' עלתה חזרה אל מולי ובמבטה אמרה "תודה"

ההמשך יבוא....