סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 14 בספטמבר 2005 בשעה 9:24

הצלצול של הטלפון העיר אותי. הסתכלתי מי מתקשר וראיתי שזאת גבירתי. הלב שלי קפץ ואני התעוררתי בחצי שניה ועניתי לה.
"אני רוצה שתקני כמה דברים ותבואי אלי בארבע וחצי. אני אחזיר לך את הכסף על הקניות. תרשמי" היא אמרה ואני קפצתי מהמיטה ומצאתי עט ואיזה עיתון שאני יכולה לכתוב עליו. היא הקריאה לי בקול המהפנט שלה את רשימת הקניות ואמרה שהיא חייבת לחזור לעבודה וניפגש אחרי הצהריים.
יצאתי מהחדר שלי ונכנסתי למקלחת. אני אוהבת את השקט הזה של להיות לבד בבית בבוקר. התקלחתי במים חמים הרבה זמן כמו שאני אוהבת. אחרי המקלחת שתיתי קפה עם עוגיות והסתכלתי על הרשימה של הקניות שאני צריכה לעשות. דמיינתי איך בזמן שאני עושה בשבילה קניות היא יושבת במשרד ומנהלת את כולם שם. אני כבר לא עובדת שם אבל הרגשתי שאני חלק מזה כי גם אני עושה את התפקיד שלי בשבילה.
לבשתי ג'ינס וגופיה יפה והחלטתי שהכי טוב לעשות את הקניות ליד הבית שלה כדי לא לסחוב את השקיות כל הדרך באוטובוס. הגעתי לשם וזה היה מוזר כי הרגשתי שאני בשטח שלה. כל הזמן הסתכלתי מסביב לראות אם מכירים אותי או יודעים מי אני ומה אני, וידעתי שזה טיפשי כי אין סיכוי שידעו בשביל מי אני עושה את הקניות, אבל אני ידעתי וזה היה מספיק.
הגעתי לדלת שלה מוקדם מדי. הקדמתי בעשרים דקות בערך. לא ידעתי אם בכל זאת לדפוק או לחכות. חשבתי על זה כמה דקות ככה מול הדלת ובסוף החלטתי שזה בטח ישמח אותה שאני באה מוקדם ויכולה להספיק יותר. דפקתי. היא לא ענתה. דפקתי שוב ולא היתה תשובה. לא ידעתי אם היא עדיין לא הגיעה הביתה או שהיא רוצה שאני אדייק ובגלל זה לא פותחת לי את הדלת.
ישבתי על המדרגות ליד הדלת שלה וחיכיתי עם השקיות של הקניות עד שהשעה תהיה ארבע וחצי. קצת לפני ארבע וחצי המעלית נפתחה וגבירתי יצאה ממנה. שוב הלב שלי קפץ. היא היתה כל כך יפה, עם חליפה בצבע בורדו ושיער אסוף. היא חייכה אלי ואמרה "טוב שאת כבר פה" ואני נשארתי לשבת על המדרגות כשהיא פתחה את הדלת עד שהיא סימנה לי להיכנס.
היא הניחה את התיק שלה בכניסה ואני הנחתי את השקיות במטבח ומיד הרתחתי מים בקומקום והתחלתי לסדר את הקניות במקרר ובארונות. הטלפון שלה צילצל והיא התישבה לדבר במטבח. אני הפסקתי לסדר כדי להכין לה את הקפה והגשתי לה אותו עם המאפרה. הסתכלתי עליה לרגע, חיכיתי שאולי היא תגיד תודה ותחייך אבל היא היתה עסוקה בשיחה שלה. המשכתי לסדר את הקניות. אחרי שסיימתי נכנסתי לחדר שלה לסדר את המיטה. כשמתחתי את הסדין וסידרתי את השמיכה פתאום ראיתי שם שהיה מונח... ויברטור. בחיים לא ראיתי כזה והסמקתי ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי כאילו נכנסתי למקום אינטימי שאסור לי להיות בו אבל מצד שני היא מרשה לי להיכנס לסדר לה את החדר. לקחתי אותו בזהירות כאילו הוא שביר ושמתי אותו על השידה ליד המיטה והמשכתי לסדר את השמיכה והכריות. פתאום שמעתי את הקול שלה מאחורי "המקום שלו הוא במגרה של התחתונים". קפצתי מבהלה וראיתי אותה מחייכת ופותחת את המגרה בארון שלה. לקחתי אותו שוב בזהירות ושמתי אותו במגרה. היא אמרה "זה בסדר, חלק מהעבודה שלך זה לסדר את החדר שלי". הטבעיות שלה הרגיעה אותי והפחידה אותי באותו זמן. כשהסתובבתי היא כבר היתה חצי עירומה, החליפה שלה על המיטה והחזה הגדול שלה חשוף ככה מולי. אני חושבת שממש רעדתי. אמנם הרגשתי כל הזמן שאני מוכנה לעשות בשבילה הכל אבל לא חשבתי שהיא רוצה גם סקס. אף פעם לא הייתי עם אשה במצב כזה. היא הסתכלה עלי ואמרה "תירגעי. שימי את החליפה על קולב" ולבשה את בגדי הבית שלה. היא יצאה מהחדר ואני המשכתי לסדר את החליפה על הקולב והרגשתי הכי טיפשה בעולם. לא רציתי לצאת משם. הזעתי ורציתי לקבור את עצמי. אבל לא היתה לי ברירה ולא יכולתי להישאר שם אז יצאתי למטבח. היא ישבה שם עם הקפה והסיגריה שלה ולא אמרה לי מילה. לקחתי נשימה ושאלתי "גבירתי את רוצה מסג' ברגליים?"
היא אמרה "לא. תרחצי כלים ותנקי את השיש פה". הרגשתי שאכזבתי אותה. פחדתי לאבד אותה. התחלתי לרחוץ את הכלים ויכולתי ממש להרגיש את העיניים שלה חודרות לגב שלי כשהיא יושבת שם. השתדלתי לא לרעוד יותר מדי כדי לא לשבור כוס או משהו. סיימתי לרחוץ את הכלים ולנקות את השיש והיא עדיין ישבה שם והסתכלה עלי. עמדתי מולה והיא פתאום קמה ונעמדה קרוב אלי והתחילה להגיד לי "תשמעי. את עובדת פה. את משרתת אותי. זה יכול לכלול גם מצבים אינטימיים כאלה כמו לראות אותי עירומה או לשים את הויברטור שלי במקום. אני לא הייתי רוצה לחשוב שדברים כאלה מקשים עליך, אבל אם זה המצב אז כדאי שתגידי לי".
הקול שלה חדר לי מתחת לעור וצימרר אותי. הרגשתי שאני עוד רגע בוכה ובלי שליטה התישבתי על הרצפה מולה ואמרתי "גבירתי אני מתנצלת... זה רק היה לי קצת מביך... בבקשה תני לי עוד הזדמנות... אני אהיה בסדר... באמת..."
היא הסתכלה עלי מלמעלה ושאלה שוב "את בטוחה שזה בסדר? את בטוחה שאת באמת יכולה להיות משרתת שלי?"
עכשיו כבר ממש רעדתי. לא רציתי שהיא תעזוב אותי. חיבקתי את הרגליים שלה חזק ובלי שליטה אמרתי "גבירתי אני רוצה להיות משרתת שלך ולעשות כל מה שתבקשי. אני אוהבת אותך ומעריצה אותך!"
היא התכופפה קצת וליטפה את הראש שלי כמו שרק היא יודעת. שאלתי אותה "את סולחת לי גבירתי?" והיא אמרה "כן חמודה. זה בסדר" והקול שלה כל כך הרגיע אותי עד שפתאום התחלתי לבכות ולנשק את הרגליים שלה שחיבקתי כל הזמן וללחוש "תודה גבירתי".
היא שיחררה את הידיים שלי מהרגליים שלה ועמדה מולי. אני עדיין ישבתי על הרצפה. היא אמרה "את מבינה את האינטימיות הזאת? כאן זה לא המשרד. אני צריכה לדעת שאת באמת שלמה עם האינטימיות שלנו כאן". אמרתי "כן גבירתי אני מבינה".
ואז היא חייכה ואמרה לי "תורידי את הגופיה שלך".
ידעתי שהיא בודקת אותי ורוצה לדעת אם אני מתכוונת למה שאני אומרת. באותו רגע הייתי מוכנה לעשות הכל בשביל להוכיח לה. הורדתי את הגופיה והמשכתי לשבת על הרצפה. "גם את החזיה" היא אמרה. הורדתי את החזיה והסמקתי אבל עשיתי את זה בשבילה. אפילו אמא שלי לא רואה אותי ככה כי אני לא אוהבת את הבטן והציצים שלי. אבל זה היה הרבה יותר מביך מסתם להיות חצי עירומה כי הרגשתי שלא רק הגוף שלי חשוף אלא כל הבושות שלי וכל המבוכות שלי חשופות עכשיו.
היא חייכה ואמרה "את מבינה - זה לא העניין של העירום שלך או שלי. זאת אינטימיות שחייבת להיות כאן כדי שנוכל באמת להמשיך עם זה". אמרתי "כן גבירתי אני מבינה". היא שאלה "ואם אני אבקש ממך עכשיו להוריד גם את המכנסיים?" ואפילו בלי שהיא ממש ביקשה התחלתי לפתוח את הכפתורים ולהוריד אותם. הייתי חייבת להוכיח לה. היא אמרה לי לקום ואז חיבקה אותי חזק. חיבקתי אותה חזרה והראש שלי שקע בכתף שלה כשהיא לחשה "ככה תעבדי פה היום. בתחתונים." ואני אמרתי "כן גבירתי" והרגשתי שזה כבר לא כל כך מפריע לי להיות ככה לידה.
באותו יום באמת נשארתי בתחתונים כל הזמן ועבדתי די קשה. ניקיתי אבק ורחצתי את הריצפה בכל הבית ושאבתי אבק מהספות בסלון והיא מדי פעם באה להסתכל ולבדוק איך אני עובדת ונתנה לי הוראות והסברים אבל לא בטון כועס. היה חשוב לי לעבוד טוב ולזכור איך היא אוהבת דברים. היא אמרה לי שמחר יש לה אורחת חשובה ובגלל זה צריך שהבית יהיה נקי ומסודר. ניקיתי גם את האמבטיה ואפילו את השירותים וזה לא הגעיל אותי. אפילו להיפך זה היה כאילו אני נכנסת למקום מאוד אינטימי שלה כמו שהיא הסבירה לי ומאוד נזהרתי שם לנקות טוב.
אני חושבת שבחיים לא עבדתי קשה ככה. בבית ניקיתי מקסימום את החדר שלי וגם זה לעיתים רחוקות. לא תיארתי לעצמי שאני אזיע ככה מהעבודה אבל הייתי מרוצה כל פעם שהיא אמרה לי "יופי" או "מצוין" או חייכה אלי. זה ממש הזכיר לי שוב את איך שהרגשתי כשהיא היתה הבוסית שלי במשרד והחיוך שלה היה ממיס אותי אבל פה זה היה הרבה יותר חזק בגלל שזה היה באמת רק אני והיא והאינטימיות הזאת.
הרגשתי ממש כאילו אני בעולם אחר. קשה להסביר את זה. זה היה כמו ריחוף כזה שאני שוקעת בעבודה ולא שמה לב לכלום מסביב. כל כך לא שמתי לב שכשרציתי להוריד את השקית של האשפה כמעט ירדתי למטה כמו שאני כי שכחתי שאני בלי בגדים. זה היה די מביך שפתאום היא הזכירה לי שעוד מעט אני יוצאת ככה מהבית עם תחתונים.
כשחזרתי הביתה חשבתי על זה המון במקלחת ולפני שנרדמתי. כל החוויה הזאת היתה כל כך חזקה שבקושי יכולתי להרגע אפילו אחרי כמה שעות. איך זה יכול להיות שאצלה אני עושה דברים שבחיים לא עשיתי בבית, ואיך אני מתרגשת מלנקות את השירותים שלה והולכת שם כמעט ערומה. נזכרתי ברגע הזה שנפלתי על הרצפה וחיבקתי ונישקתי את הרגליים שלה ושוב הזעתי והלב שלי דפק. הרגשתי כאילו זאת היתה מישהי אחרת ולא אני שהיתה שם, אבל מה שמוזר שבכלל לא התחרטתי. רציתי להיות שוב המישהי הזאת.

כאב ממכר​(שולט) - אשה,
תמשיכי. פשוט מקסים
לפני 19 שנים
creamy - כל כך מרגש לקרוא אותך.
גם לי היה קשה להבין שזה אמיתי.
המון אהבה לשתיכן.
}{
לפני 19 שנים
אדון רון​(שולט) - זה ניפלא.
ומחזיק לכן אצבעות
לפני 19 שנים
kitiara - תישמעי, אני פשוט רוצה לומר לך שזה באמת נשמע מיוחד מגרה וקסום, ואת...את פשוט אמיצה!

}}}{{{
לפני 19 שנים
קלייר​(נשלטת) - אני מתה מהתיאורים שלך.
את מתארת את התחושות שלך בכזה יופי, שאני ממש מרגישה שאני שם.
יפהפה.
(וקבינימט, זה מחרמן בטירוף :) )
לפני 19 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - הבלוג שלך מדהים ומרגש !
מאחלת לך שזה ימשיך ויתפתח.
לפני 19 שנים
Artdeco - שמחה שחזרת לכתוב.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י