אחרי הקפה הלכנו לעשות קניות. חשבתי שהיא מתכוונת לקנות אוכל ושתיה אבל במקום זה הלכנו לסופר-פארם. כשנכנסנו היא עצרה מול המדף הוציאה מהתיק שלה פתק עם רשימה והסתכלה לי לתוך העיניים ואמרה "אני רוצה שתקני את כל מה שיש פה ברשימה. אני אחכה לך ליד הקופה". הסתכלתי על הרשימה. היו שם מסכה לפנים, קרם פנים, קרם רגליים, לק, כלים לטיפול בציפורניים ועוד כמה דברים. התחלתי ללכת בין המדפים אבל אז ראיתי שברשימה שהיא הכינה לא היו כתובים הסוגים של המוצרים ולא ידעתי מה היא אוהבת. חזרתי אליה ושאלתי אותה ואז היא אמרה לי "זוכרת שדיברנו על אינטימיות? על זה שאת חלק ממני? אז אני רוצה שאת תבחרי לי. תחליטי מה הכי טוב בשבילי ואני אשלם".
אמרתי לה "כן גבירתי" וחזרתי למדפים. התלבטתי מה הכי יתאים לה והמוכרות ניסו לעזור לי אבל רק בילבלו אותי עוד יותר. בינתיים ראיתי שהיא מחכה ולא היה לי נעים שאני מעכבת אותה. הרחתי כל קרם וקראתי את מה שכתוב על האריזה ובסוף בחרתי והלכתי לקופה. גבירתי שילמה על הכל וראיתי שהקופאית מחייכת אלי חיוך מוזר. לא ידעתי אם היא ניחשה שאני המשרתת או שאולי גבירתי אמרה לה בזמן שאני בחרתי את הקרמים או שאולי סתם אני מדמיינת הכל. אבל לא העזתי לשאול את גבירתי ואחרי שהיא שילמה פשוט יצאנו משם והלכנו למכונית.
בדרך גבירתי שאלה אותי "אמא שלך יודעת שאת אצלי היום?"
קיבלתי צמרמורת. אמרתי לה שלא והיא אמרה "תתקשרי אליה ותודיעי לה. תגידי לה שלא תדאג לך אם את חוזרת מאוחר".
המחשבה על זה היתה מאוד מביכה בשבילי אבל ידעתי שגבירתי צודקת ושאני צריכה להודיע לאמא שלי. השתדלתי שהקול שלי לא ירעד יותר מדי כשהתקשרתי אליה. אחרי שסגרתי את הטלפון גבירתי שאלה מה אמא שלי אמרה. אמרתי לה שהיא דווקא שמחה שאני עובדת וגם שהיא מסרה לה ד"ש. גבירתי חייכה ולי כל ההרגשה הזאת היתה מאוד מוזרה כי אפילו שידעתי שלאמא שלי אין מושג מה אני עושה ומה אני מרגישה זה עדיין היה כאילו שתיהן ביחד פה איתי וכאילו אמא שלי יודעת הכל ורואה הכל עכשיו וזה הרבה יותר מביך אפילו מלהיות ערומה לידה.
כשהגענו לבית של גבירתי ברגע שהיא פתחה את הדלת כבר לא היה לי זמן לחשוב על זה כי הייתי צריכה להתחיל לעבוד בשיא המרץ. סידרתי לה את המיטה שלה ואת הסלון ורחצתי כלים כמו תמיד בזמן שהיא התקלחה.
היא יצאה מהמקלחת רק עם תחתונים ועברה לידי בדרך לחדר שלה. זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי אותה ככה למרות שהשתדלתי לא להסתכל כדי לשמור על הפרטיות שלה. אחרי רגע היא קראה לי מהחדר. כשבאתי היא שכבה על המיטה ככה חצי ערומה וביקשה שאני אביא לה את מה שקנינו. הבאתי לה והרגשתי לא נעים פתאום שאני עומדת והיא שוכבת ועוד ערומה ככה אז ירדתי על הברכיים והורדתי את הראש לא להסתכל. היא אמרה לי "תוציאי את המסכה מהשקית" ואני הוצאתי ונתתי לה ואז היא אמרה "עדיין לא הבנת שאת עושה לי את הטיפול היום?"
עד אותו רגע באמת לא הבנתי. אני לא יודעת למה. אולי חשבתי שזה אינטימי מדי ושהיא תרצה להיות לבד עם זה. הידיים שלי רעדו מהתרגשות קצת כשפתחתי את הקופסה והתחלתי למרוח בעדינות את המסכה על הפנים שלה. הייתי ככה על הברכיים והיא על המיטה ויכולתי לראות ממש מקרוב את הפנים שלה שאני כל כך מהופנטת מהם תמיד. היא שכבה ונראתה רגועה ומרוצה. כשסיימתי למרוח היא אמרה לי "יופי חמודה. קנית גם קרם רגליים נכון?"
לקחתי את הקרם רגליים והתחלתי למרוח אותו ולעשות לה מסג' איתו ברגליים. פתאום הציף אותי חום נעים כזה ומרגיע. החדר היה שקט והיא שוכבת על המיטה שלה ואני מטפלת בה והיא סומכת עלי אפילו שאני לא קוסמטיקאית מקצועית ואפילו שאני צעירה. זאת היתה הרגשה כל כך טובה לדעת שהיא מסכימה ואפילו רוצה שאני אעשה בשבילה דברים כאלה שממש רציתי להגיד לה בקול אבל היא נחה עם עיניים עצומות אז לא רציתי להפריע לה. ופשוט התכופפתי ונישקתי נשיקה קטנה בכל כף רגל והמשכתי עם הקרם.
היא הרימה את הראש אלי ואמרה לי "הגיע זמן הציפורניים". הוצאתי מהשקית את הכלים של המניקור והתישבתי על הרצפה ליד המיטה. היא הגישה לי את היד שלה ואני התחלתי לסדר לה את הציפורניים והעור מסביב בעדינות. יכולתי להסתכל על כף היד שלה מקרוב ולראות כל קמט וכל קו על העור והרגשתי הכי קרובה אליה שאפשר. הרגשתי ממש כאילו שאני מתחברת אליה כמו שהיא אמרה. אחרי שסידרתי את הציפורניים מרחתי לה בעדינות את הלק ואז הייתי צריכה לעבור ליד השניה אבל לא יכולתי להגיע אליה. היא אמרה לי "בואי שבי לידי" והניחה את היד שלה על המיטה. כשעליתי על המיטה הרגשתי כאילו אני מגיעה למקום הכי קדוש שיש. היא נתנה לי לשבת על המיטה שלה לידה ואני לא חושבת שמישהו יכול להבין בכלל מה זה אומר בשבילי. טיפלתי ביד השניה שלה והקשבתי לנשימות הרגועות שלה מולי. השתדלתי לא להציץ על הגוף שלה אבל היו רגעים שלא יכולתי להתאפק. היא כל כך יפה ואפילו הגוף שלה אצילי וסמכותי בשבילי.
אחרי הציפורניים היא ביקשה שאני אביא קערה עם מים פושרים ומגבת קטנה ואנקה לה את המסכה. ניקיתי בעדינות עם המים וכשסיימתי היא ביקשה שאעזור לה לקום. היא קמה וחיבקה אותי ואמרה לי "תודה חמודה שלי" וזה היה בשבילי יותר שווה מכל הכסף שהיא משלמת לי. רציתי לחבק אותה חזרה אבל שוב לא היה לי נעים שאני עומדת והיא יושבת על המיטה וכמעט נפלתי על הרצפה וחיבקתי את הרגליים שלה ואמרתי "תודה גבירתי שאת מרשה לי להיות איתך וסומכת עלי ככה". היא ליטפה לי את הראש וביקשה שאני אביא לה את הסיגריות ואלך להכין ארוחת ערב לשתינו. הדלקתי לה סיגריה ויצאתי למטבח להכין סלט וחביתות. הכנתי שולחן יפה עם האוכל ועם כוסיות יין.
כשאכלנו שוב בכיתי. אני שונאת שזה קורה לי לידה אבל אני לא שולטת על זה. היא שאלה למה אני בוכה ואמרתי שאני לא יודעת. היא אמרה לי "את בטח יודעת. ספרי לי, זה חשוב לי. אני מודאגת כשאני רואה אותך ככה".
חשבתי על זה למה אני בוכה במצבים האלה ואז הבנתי ואמרתי לה "גבירתי אני כל כך אוהבת להיות ככה איתך ואני כל כך רוצה להיות טובה בשבילך וכשאני מרגישה שטוב לי ככה אני מתרגשת ואני לא שולטת על הדמעות..."
אני מעריצה אותה.
עד שהיכרתי אותה אף פעם לא קרה לי שבכיתי ככה מרוב אושר.
לפני 19 שנים. 19 בספטמבר 2005 בשעה 9:45