חלום מתגשם

עברתי סוף שבוע ראשון בלעדיה וזה לא היה קל לי. הרגשתי מכושפת. ביום ששי יצאתי עם חברה לאיזה בית קפה אחרי שהיא היתה צריכה לשכנע אותי אולי חצי שעה. ישבנו שם ודיברנו על כל מה שתמיד היינו מדברות ופתאום זה נראה לי משעמם. היא סיפרה לי על החבר שלה ופתאום הקול שלה התערבב עם הקולות של שאר האנשים בשולחנות והכל נהיה קולות רקע למחשבות שלי. אני חשבתי על גבירתי. ניסיתי לחשוב איפה היא ומה היא עושה עכשיו. אולי היא גם נפגשת עם חברה או שהיא סתם בבית שותה יין ומעשנת כמו אשה אצילה. רציתי להיות שם איתה ולא כאן. רציתי להגיש לה את היין ולעשות לה מסג' ברגליים ואפילו דמיינתי איך היא צועקת עלי. לא היה אכפת לי שהיא צועקת העיקר להרגיש את הנוכחות שלה לידי. במקום זה אני יושבת ושומעת סיפורים משעממים והכל נראה לי ילדותי כזה.
בלילה חלמתי שאני יושבת שם בבית קפה והפעם במקום חברה שלי היתה שם אמא שלי ודיברה איתי על טלויזיה ועל חברים וחברות מהתיכון. זה היה מוזר כאילו היא חברה שלי אבל זאת היתה אמא שלי לגמרי. פתאום גבירתי נכנסת ועומדת קרוב אלי מסתכלת לי ישר לתוך העיניים ואומרת "מה את עושה פה? אין לך עבודה?" ואני מסתכלת עליה ועל אמא שלי ולא יודעת מה לעשות. ואז גבירתי אומרת "איפה היין שלי" ואני רצה למטבח של הבית קפה ופתאום הוא המטבח של הבית שלה. אני מוזגת לה כוסית יין ויוצאת החוצה להביא לה ואז רואה שהיא יושבת עם אמא שלי שם והן מדברות וצוחקות כמו חברות טובות. אני מגישה לה את היין והיא מחייכת אלי ואומרת לאמא שלי "היא משרתת מאוד טובה" ואמא שלי מחייכת. פתאום אני יושבת מתחת לשולחן שלהן ועושה לגבירתי מסג' ברגליים וכולם מסביב מסתכלים עלי ואני רועדת ומסמיקה. פתאום אני מרגישה שהרגליים של גבירתי מאוד שעירות וכשאני מסתכלת אני רואה שאני בעצם מלטפת חתול...
חלום מוזר ואפילו קצת מפחיד.
אבל בשבת הרגשתי אפילו עוד יותר מוזר כי ישבנו לאכול צהריים עם כל המשפחה ואמא שלי התחילה לשאול אותי מה עם עבודה או לימודים ואמרה שזה לא טוב שאני לא אעשה כלום כל הזמן. אני ניסיתי להגיד לה "בסדר בסדר" ושתעזוב אותי אבל אז היא אמרה לי להתקשר שוב ולברר אם יש עבודה במקום שעבדתי לפני הצבא. היא אמרה לי "את אהבת לעבוד שם לא? אולי תדברי עם ... (גבירתי) או שאת רוצה שאני אדבר איתה?"
התאפקתי לא לרעוד ולא להסמיק ובקושי הצלחתי להגיד "טוב אני אדבר איתה" ולעשות פרצוף של "תעזבי אותי אמא את נודניקית".
ככה עברה השבת וכל הזמן חשבתי כמה אני רוצה שוב להיות עם גבירתי ולשרת אותה. נזכרתי איך הייתי חושבת עליה ומדמיינת את זה כשלא היינו בקשר ועכשיו זה הרבה יותר חזק מכל מה שחשבתי. זה מחשבות מסוג אחר כי זה כבר קרה.
גם ביום ראשון בבוקר היא לא התקשרה. נורא רציתי להתקשר אליה אבל לא העזתי כי פחדתי שהיא תכעס שאני מפריעה לה בעבודה. מרוב שעמום אפילו סידרתי קצת את החדר שלי. אחר כך כתבתי קצת וראיתי טלויזיה וכל הזמן חיכיתי שהיא תתקשר.
היא התקשרה רק בשלוש וחצי ושאלה מה שלומי. לא שלטתי בעצמי ואמרתי לה "התגעגעתי אליך גבירתי". שמעתי שהיא נושפת את העשן וקיויתי שהיא מחייכת ושהיא לא תחשוב שאני מגזימה. היא לא ענתה על מה שאמרתי ורק שאלה אם אני יכולה לפגוש אותה בבית קפה בעוד שעה. אמרתי "כן גבירתי" וקבענו שם.
הגעתי רבע שעה לפני הזמן וישבתי לחכות לה. התחלתי לחשוב למה היא רוצה להיפגש שם ולא בבית וזה בטח סימן לא טוב. ניסיתי לחשוב מה עשיתי לא בסדר בפעם האחרונה שהייתי אצלה או שאמרתי משהו שלא מצא חן בעיניה. המלצרית שאלה אותי אם אני רוצה להזמין ואמרתי לה שאני מחכה למישהי. כמעט יצא לי "אני מחכה לגבירתי"... ביקשתי רק כוס מים והמחשבות המשיכו לשגע אותי. כל הזמן הסתכלתי מסביב לראות אם היא באה.
כשהיא באה לא ידעתי מה לעשות. רציתי לחבק אותה אבל פחדתי שהיא לא רוצה שיראו את זה. קמתי ואמרתי "היי" והיא חייכה וליטפה לי את הראש ככה לרגע ואמרה לי לשבת. המלצרית באה לשאול מה אנחנו רוצות. גבירתי ביקשה קפה הפוך בלי לחשוב בכלל ואני אמרתי למלצרית "גם בשבילי".
גבירתי שאלה אותי איך היה הסוף שבוע ואני אמרתי שהיה בסדר אבל משעמם. היא שאלה אם יצאתי וסיפרתי לה על הבית קפה שהייתי עם חברה שלי. היא חייכה ואני אמרתי "כל הזמן חשבתי עליך".
ואז היא אמרה "גם אני חשבתי עליך הרבה" ואז באמת התחלתי לדאוג שהנה היא מתחילה להגיד לי שזה לא מתאים לה יותר. כמעט בכיתי עוד לפני שהיא אמרה משהו בכלל.
היא אמרה "דיברתי עם אמא שלך. הכל בסדר והיא מבינה. עכשיו אני יותר רגועה שהיא יודעת שאת עובדת אצלי".
שאלתי אותה מה היא סיפרה והיא אמרה לי שהיא חשבה על זה הרבה ואיך היא בסוף אמרה, ושאמא שלי מבינה ואפילו שמחה. פתאום התרגשתי כל כך. רציתי לחבק ולנשק אותה ולהראות לה כמה אני מעריצה אותה ואת החוכמה שלה. התחלתי לבכות קצת בדיוק כשהמלצרית באה עם הקפה. היא הסתכלה עלינו ובטח לא ניחשה כלום.
בכל זאת לא הבנתי ושאלתי את גבירתי "אז את רוצה אותי? את רוצה שאני אמשיך להיות משרתת שלך?"
היא אמרה "כן חמודה. אני מאוד רוצה. את לא רוצה?"
כמעט צעקתי "אני מאוד רוצה! פשוט פחדתי כי אמרת לי להיפגש פה ולא בבית... לא ידעתי מה לחשוב"
היא חייכה והחזיקה לי את היד ואמרה לי "חמודה, סתם רציתי שנוכל לחגוג פה את זה. לעשות משהו מיוחד. אני מרגישה שהתקדמנו עכשיו כשאמא שלך יודעת..."
כבר לא שלטתי על הדמעות שלי וגבירתי המשיכה להחזיק לי את היד ושתתה מהקפה. היא אמרה "חשבתי שתאהבי את זה, שיהיה לך נחמד לצאת ככה מהשגרה". אמרתי לה "ברור שאני אוהבת את זה גבירתי... סתם דאגתי..." ואז פתאום חשבתי שאולי זה לא בסדר שאני מדברת על זה ואומרת משרתת וגבירתי במקום ציבורי. הסתכלתי מסביב אבל לא נראה לי שמישהו שם לב ואז אמרתי לה "אני מעריצה אותך. הלואי שיכולתי עכשיו להראות לך..."
היא הדליקה סיגריה ואמרה לי "שתי את הקפה. אחר כך נלך לקניות והביתה ואת תראי לי".
כשהיא אמרה "הביתה" זה עשה לי צמרמורת.