חלום מתגשם

בערב כשחזרתי הביתה אמא שלי עוד היתה ערה וישבה בסלון. בדרך כלל היא רואה טלויזיה בחדר שלה בשעה כזאת ונראה לי שהיא פשוט חיכתה לי. היא שאלה איך היה ואמרתי לה שהיה מצוין וישר עלו לי כל הזכרונות של איך שגבירתי נתנה לי את המפתחות ואיך ישבתי איתה בסלון ואחר כך ארוחת ערב שהכנתי לה עם יין. אמא שלי שאלה מה עשיתי שם היום ואמרה שהיא בעצם לא יודעת כלום על העבודה שלי ואם אני מרוצה או קשה לי ושהיא רוצה לדעת. אמרתי לה שהכל בסדר ואין לה מה לדאוג ושאני מנקה ועוזרת לבשל ועושה קניות. לא סיפרתי לה את כל מה שאני עושה ובטח לא סיפרתי לה שבשבילי זה בכלל לא כמו עבודה אלא ממש שאני רוצה כל הזמן להיות שם ולתת לגבירתי את כל מה שאני יכולה ושזאת הרגשה מדהימה של אושר. אמא שלי אמרה שהיא שמחה שאני עובדת ושהכל בסדר ואני אמרתי שאני עייפה והלכתי להתקלח. היא בחיים לא תבין את זה. כשיצאתי מהמקלחת היא כבר לא היתה בסלון ואני הלכתי לישון בחדר שלי.
בבוקר גבירתי התקשרה וביקשה שאני אלך אליה לנקות. היא אמרה שהיא תחזור רק אחרי הצהריים אבל שיש לי מפתח ואני דמיינתי שהיא מחייכת כשהיא אומרת את זה וגם אני חייכתי. שמחתי שהיא באמת רוצה שאני אהיה שם גם כשהיא לא נמצאת.
התארגנתי קצת ויצאתי. היה לי מוזר לחשוב שאני אגיע והיא לא תהיה איתי וחשבתי מה יקרה אם שכנים יראו אותי וישאלו מי אני ומה אני יכולה להגיד להם. הגעתי לשם ואף אחד לא ראה אותי פשוט נכנסתי עם המפתח ונעלתי מבפנים.
כמה שזה היה לי מוזר לחשוב על להיות שם לבד זה היה עוד יותר מוזר כשבאמת הייתי שם. בהתחלה סתם הלכתי כמה דקות בבית ועברתי בכל החדרים. הכל היה שקט וכל הבית נראה לי דומם כזה כמו צילום. הסתכלתי על כל דבר איך הוא עומד במקום שלו והרגשתי כאילו גבירתי נמצאת שם בכל פינה כי כל הדברים האלה הם שלה והבית הזה שלה והדברים הם כאילו חלק מהנוכחות שלה פה אפילו שהיא לא נמצאת.
סידרתי את החדר שלה ושטפתי את הכוס עם הקפה שלה מהבוקר. אחר כך בדקתי אם יש כביסה לעשות אבל לא היו מספיק בגדים למלא את המכונה. החלטתי שאני אנקה את הבית לפי הסדר ואני אתחיל עם הסלון. לקחתי סמרטוט והתחלתי לנקות אבק וממש התמכרתי לשקט הזה ולנקיון של כל פינה בסלון עם הסמרטוט. החלטתי להוריד את החזיה והמכנסיים כדי שיהיה לי יותר נוח לעבוד ואז פתאום החלטתי שאם כבר אני לבד אז אני אוריד גם את החולצה. נשארתי עם תחתונים וזאת היתה הרגשה כזאת של חופש מקסים. אני לא הולכת ככה אף פעם בבית אפילו כשאני לבד כי אני לא מרגישה נוח עם איך שאני נראית ערומה אבל פה שוב הרגשתי כאילו אני יכולה להיות חופשיה ולהיות מה שאני וזה היה הדבר הכי מתאים באותו רגע. כששאבתי אבק מהספות חשבתי על זה שאני לא יודעת אם באמת הייתי יכולה לעבוד ככה בתחתונים אם גבירתי היתה שם ולא ידעתי למה. דווקא רציתי כי היא כל הזמן דיברה על זה שאני צריכה להרגיש נוח ולהיות חופשיה איתה כמו שהיא חופשיה איתי אבל בכל זאת המחשבה על זה שהיא מסתכלת עלי כשאני ככה הביכה אותי.
שטפתי את הרצפה בסלון ועברתי לחדר שלה לנקות אבק ולשטוף וככה עשיתי את כל הבית. עבדתי קשה וממש הזעתי אבל עשיתי רק קצת הפסקות קצרות בשביל לשתות. ניקיתי וסידרתי את השירותים והאמבטיה וממש זחלתי על הרצפה עם הסמרטוט כי ידעתי ששם הכי חשוב לה שיהיה נקי. אני זוכרת שבצבא תמיד נגעלתי מלנקות שירותים ואפילו בבית אף פעם לא ניקיתי אבל כאן זאת היתה הרגשה שאני נכנסת למקום הכי אינטימי ושאני מודה לגבירתי שהיא מרשה לי לעשות את זה וסומכת עלי ורוצה לעשות הכל הכי טוב שאפשר בשבילה.
בסוף סידרתי הכל ובדקתי שיש מפיות בסלון וניר טואלט וטישו כמו שהיא אוהבת. עשיתי עוד סיבוב בבית לראות שלא שכחתי כלום ושהכל נקי ומסודר ומוכן בשבילה. השעה היתה ארבע וחצי ופתאום לא היה לי מה לעשות עד שהיא תבוא. חשבתי אולי לשתות קפה אבל פחדתי שהיא תבוא לפני שאני אספיק לשטוף את הכוס שלי וכל הנקיון והסדר שעשיתי יתקלקלו בגלל כוס אחת. שטפתי פנים ואז היא דפקה בדלת. הצצתי בעינית לראות שזאת באמת היא ופתחתי לה. היא נכנסה ונראתה קצת מופתעת שאני לובשת רק תחתונים. לא ידעתי מה היא תחשוב על זה אז התכופפתי על הברכיים וחיבקתי את הרגליים שלה. אמרתי "שלום גבירתי" והיא ליטפה לי את הראש ושאלה אם הספקתי לנקות הכל. אמרתי לה שכן והרגשתי גאווה ושמחה על זה. שמחתי גם שלא שתיתי קפה בסוף כי באמת היא היתה מגיעה באמצע וזה לא היה לעניין.
היא עברה בבית ובדקה הכל ואני הלכתי אחריה לשמוע אם יש לה מה להעיר לי. היא לא דיברה אלא רק לפעמים הזיזה דברים למקום הנכון שלהם כמו שהיא אוהבת שהם יהיו. היא הלכה ככה בכל הבית ואני כל הזמן הייתי במתח כאילו זאת בחינה שלי. פתאום היא אמרה "תכיני לי קפה אני תיכף באה למטבח" ואני רצתי להכין לה את הקפה. היא באה למטבח עם תחתונים וחולצה והקפה שלה היה מוכן על השולחן עם המאפרה והסיגריות. היא הדליקה סיגריה ואמרה לי לשבת ואני ישבתי וכמעט רעדתי מפחד כי מאז שהיא הגיעה היא לא חייכה והרגשתי שיש לה מה להעיר לי.
היא אמרה לי להכין גם לי קפה וזה קצת הרגיע אותי כי נזכרתי איך ישבנו ודיברנו אתמול במטבח וכמה שזה היה לי נחמד. הכנתי שוב ושמעתי אותה מאחורי אומרת "יש לך גוף מאוד יפה את יודעת?" הסמקתי נורא ואמרתי לה שאני דווקא לא אוהבת אותו ושאלתי אם היא רוצה שאני אתלבש. היא אמרה "תהיי איך שנוח לך חמודה. תרגישי חופשיה כאן. באמת שיש לך גוף יפה". אמרתי לה "תודה גבירתי" וחשבתי על זה שאף פעם אשה לא אמרה לי דברים כאלה חוץ מאמא שלי אבל אמהות תמיד אומרות דברים כאלה.
ישבתי מולה עם הקפה שלי והיא אמרה לי "ניקית יפה. יש כמה דברים שלא היו במקום אבל לאט לאט עוד תלמדי. יותר חשוב לי ששכחת שלושה דברים חשובים. אני רוצה שתשקי את העציצים כשאת מנקה, אני רוצה שתחליפי אצלי מצעים ואת המגבות באמבטיה, ושתרוקני את כל הפחים בשירותים באמבטיה בפינת העבודה ואת הפח הגדול במרפסת. תאספי את כולם ותורידי למטה, ושימי ניילונים חדשים".
אמרתי "כן גבירתי אני מצטערת זאת פעם ראשונה ואני לא יודעת הכל" והיא אמרה "אני יודעת. זה בסדר חמודה. תסיימי את הקפה שלך ואז תעשי את כל מה שביקשתי. בפעם הבאה כבר תדעי". הרגשתי לא נעים שלא עשיתי דברים כאלה פשוטים ובסיסיים אבל זה היה ממש נחמד מצידה שהיא לא כעסה בכלל ורק הסבירה לי בשקט והבינה את זה. אמרתי לה "תודה גבירתי שאת מבינה ולא כועסת" והיא חייכה וזה הרגיע אותי עוד יותר. היא שאלה אם כל היום עבדתי ככה ערומה ואני הסמקתי ואמרתי לה שכן. היא אמרה שהיא שמחה שאני מרשה לעצמי את זה ושזה טוב. כל מה שחשבתי שהיא תכעס ולא תאהב בסוף היא אהבה וקיבלה אותי כמו שאני וזה כל כך שימח אותי ששוב הרגשתי את הלב שלי והנשימות הקצרות. החלטתי שמעכשיו אני אומרת לה תמיד מה שאני מרגישה כי היא גורמת לי להרגיש נוח עם עצמי ואמיתית. אמרתי לה "אני רוצה להיות משרתת טובה בשבילך גבירתי. אני כל כך שמחה ומודה לך שאת נותנת לי לשרת אותך". היא אמרה "זה מאוד משמח אותי לשמוע את זה" ואני אמרתי שוב "תודה גבירתי" ושאלתי אם אני יכולה עכשיו לעשות לה מסג' ברגליים. היא אמרה שאולי קודם אני אסיים את הקפה וזה היה מתחשב מצידה אבל פתאום חשבתי על זה שאני כאן בשבילה ושאני יודעת שהיא אוהבת את המסג' כשהיא חוזרת הביתה אז אמרתי "אני יכולה לשתות את הקפה עם המסג'". היא לא הבינה ושאלה למה אני מתכוונת ואמרתי לה שאני אשב על הרצפה עם הקפה ואעשה לה מסג' כי היא לא צריכה לחכות לי ככה. היא חייכה ואני התישבתי על הרצפה והרגשתי כאילו אני ממש מכורה למסג' שאני עושה לה כל יום ברגליים.
אחר כך היא התקלחה ואני שטפתי את הכוסות והתלבשתי חזרה כדי להוריד את האשפה. אספתי את כל הפחים כמו שהיא אמרה לי ושמתי ניילונים חדשים. כשחזרתי שטפתי ידיים והלכתי להחליף את המצעים שלה. תמיד שנאתי לשים ציפה על השמיכה כי זה תמיד מסתבך לי ונורא קיויתי שהיא לא תיכנס ותראה איך אני לא מצליחה. רציתי לדעת איך לעשות את הדברים הכי טוב בשבילה אפילו שראיתי שהיא מבינה כשאני לא יודעת משהו.
היא באמת נכנסה לחדר בדיוק כשהייתי באמצע עם הציפה אבל היא לא אמרה כלום ורק לקחה קרם גוף מהשידה ואמרה שהרגליים שלה נורא יבשות. ביקשתי ממנה שאני אמרח לה את הקרם והיא חשבה רגע ואמרה "טוב. תסיימי עם המצעים קודם" והלכה לסלון. הצלחתי לסדר את הציפה ובכלל את המיטה מהר ורצתי אליה. היא ישבה עם סיגריה וראתה טלויזיה ואני ישבתי על הרצפה לפניה ומרחתי לה טוב טוב את כל הרגליים. היא אמרה לי שמחר יש לה אורחים ושאני אעזור לה אחרי זה להכין פשטידה ועוד כמה דברים ואני שאלתי אם היא רוצה שאני אבוא לשרת אותה ואת האורחים אפילו שזה קצת הפחיד אותי. הרגשתי שאני חייבת להראות לה שאני לא מפחדת לעשות דברים חדשים ואפילו להיות המשרתת שלה ליד האורחים שלה. היא אמרה שמחר זה יום שישי וזה היום החופשי שלי ולא צריך שאני אבוא במיוחד. "אולי פעם אחרת" היא אמרה וחייכה ואני אמרתי לה שמבחינתי זה לא בעיה אפילו שזה יום שישי ואפילו שאני לא אמורה לבוא.
אחרי שהיא נחה הלכנו לבשל ואני מאוד הצטערתי שאני לא יודעת לבשל בעצמי ושהיא צריכה לעבוד. אמרתי לה את זה והיא אמרה שוב שאולי יום אחד זה באמת מה שיקרה אבל אני צעירה ועוד צריכה ללמוד לבשל. עזרתי לה בכל מה שיכולתי והשתדלתי ללמוד איך היא מכינה את הפשטידה אבל בלי להציק לה עם שאלות. הפשטידה שלה נראתה מדהימה ואחרי שסיימנו שטפתי את כל הכלים והכנתי לשתינו ארוחת ערב לבד. כל כך רציתי לעשות בשבילה עוד ועוד דברים אבל לא ידעתי מה. זה שיגע אותי להרגיש ככה וגם את זה אמרתי לה אבל היא רק חייכה ואמרה "לאט לאט". מצד אחד מאוד שמחתי שהיא מקבלת אותי בסבלנות אבל מצד שני באמת רציתי להרגיש שאני עושה בשבילה יותר וכל הזמן חשבתי על זה גם כשחזרתי הביתה.