לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 22 בספטמבר 2005 בשעה 5:54

בצהריים היא התקשרה ואמרה לי לבוא אליה בחמש בערב. בדיוק כשיצאתי מהבית אמא שלי הגיעה מהעבודה ושאלה לאן אני הולכת. אמרתי לה שאני הולכת לעבוד והיא חייכה ואמרה לי שבכלל לא יצא לנו לדבר על זה ושאלה איך אני מסתדרת שם. לא יכולתי לספר לה באמת איך אני מרגישה שם ושזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אם הייתי מספרת לה את הכל היא היתה בטח משתגעת וצועקת עלי ועל גבירתי ולא מרשה לי להיפגש איתה יותר. אמרתי לה שהכל בסדר אבל היא המשיכה לשאול אם זה לא קשה לי ומה בדיוק אני עושה שם. היה לי כל כך לא נוח כאילו הקירות לוחצים עלי והרגשתי שאני מתחילה להסמיק ואמרתי לה שאני ממהרת עכשיו וחייבת ללכת. ממש ברחתי ממנה והיא חייכה ואמרה שיהיה לי יום נעים.
רק כשהגעתי לבית של גבירתי הרגשתי בטוחה. כאילו רק כאן אני יכולה להיות מה שאני מרגישה בלי להסתיר ובלי להסביר. המחשבה על זה גרמה לי להתרגש. כל כך רציתי להיות שם אפילו שהרגשתי עדיין שהיא כועסת עלי עוד מאתמול.
דפקתי בדלת והיא פתחה לי. היא לבשה רק חולצה גדולה ותחתונים סגרה אחרי את הדלת ואמרה "היי". אמרתי "שלום גבירתי" והיא נכנסה למטבח. אני הלכתי אחריה. היא אמרה "בדיוק הרתחתי מים. את רוצה קפה?" אמרתי לה "לא גבירתי. את רוצה שאני אכין לך?"
היא אמרה כן והתישבה. הכנתי את הכוס והרתחתי את הקומקום. הלכתי לחדר שלה לסדר אותו אבל היא קראה לי וביקשה שאני אשאר במטבח. בזמן שחיכיתי שהמים ירתחו היא שאלה אותי איך היה לי אתמול ומה עשיתי. סיפרתי לה שאחרי שהיא הלכה שטפתי את הרצפה בחדר ושהרגשתי שהיא כעסה עלי. היא לא ענתה ורק שאלה מה עוד עשיתי אחר כך. אמרתי לה שלא עשיתי שום דבר מיוחד קצת דיברתי בטלפון וראיתי טלויזיה והלכתי לישון מוקדם. היא שאלה אם חברות שלי יודעות שאני עובדת אצלה ואמרתי לה שלא ושאין סיכוי שאני אספר כי הן לא יבינו. המשכנו לדבר ככה גם כשהיא כבר שתתה את הקפה עם הסיגריה שלה וזה היה לי מוזר כי כאילו היא לא רצתה שאני אעבוד. שאלתי אותה אם היא כועסת עלי. היא אמרה "לא מה פתאום?" ואמרתי לה שככה אני מרגישה כי אתמול היא היתה מאוכזבת והיום היא לא מבקשת ממני לעבוד.
היא חייכה ואמרה "את עוד תעבדי אל תדאגי חמודה. חשבתי שיהיה לך נחמד לשבת ככה ולדבר". כל פעם מחדש קשה לי להבין שהיא סתם רוצה שנדבר ושיהיה לי נחמד ותמיד אני חושבת שהיא כועסת או משהו. אני לא יודעת למה זה והתחלתי לחשוב שאולי בכלל זה שאני חושבת ככה זה מה שמכעיס אותה אבל היא לא אמרה את זה. היא סיפרה לי שהחברה שלה אמרה שאני מתוקה ושהיא דווקא קיבלה את זה מאוד בראש פתוח למרות שהיא אמרה שבעצמה היא לא היתה יכולה לקחת משרתת. כל השיחה הזאת גרמה לי להרגיש ממש נוח ולהיות יותר פתוחה ואמרתי לגבירתי שאני שמחה שהיא כן רצתה אותי כי זה בשבילי כמו התגשמות של חלום ושלדעתי זה מראה כמה שהיא מיוחדת. היא אמרה שהיא בעצמה לא היתה בחיים חושבת על זה או מגיעה לזה אבל כשהצעתי וסיפרתי לה על זה היא חשבה שזה יכול להיות נחמד למרות שהיא לא ידעה איך זה בדיוק יהיה ושאחת הסיבות שהיא הסכימה זה שהיא זוכרת שהייתי כל כך נחמדה וטובה כשעבדתי איתה במשרד.
ואז פתאום זה יצא לי ובלי שליטה אמרתי לה "אני אוהבת אותך גבירתי". היא נראתה מופתעת קצת ורציתי להסביר לה שזה לא אהבה כמו שאוהבים חבר וגם לא אהבה של משפחה. זה משהו אחר זה סוג של אהבה שאני לא מכירה ולא יודעת להסביר אבל אין לי מילה אחרת. לא הסברתי לה את כל זה כי גם ככה הביך אותי שאמרתי את זה בכלל. אחרי כמה שניות היא חייכה ושמה יד על היד שלי ואמרה "אני שמחה שאת מרגישה ככה חמודה".
ואז שתקנו כאילו מה שאמרתי עצר את השיחה שהיתה לנו. שוב הרגשתי שהדמעות עולות לי אבל לא רציתי לבכות לידה. שאלתי אותה "אני יכולה לעשות לך מסג' ברגליים גבירתי?"
היא חייכה ואמרה "כן זה יהיה נחמד" ואני ירדתי על הברכיים מתחת לשולחן במהירות גם כי כבר כל כך רציתי לעשות משהו בשבילה וגם כדי לברוח מהבכי שהיה יוצא עוד כמה שניות אם הייתי ממשיכה לשבת. ישבתי על הרצפה ועשיתי לה את המסג' הכי טוב שיכולתי. ממש נכנסתי עם האצבעות בין האצבעות שלה ולחצתי טוב גם בעקבים. לא היה אכפת לי שהיא מזיעה שם. בשבילי הזיעה שלה היתה הדבר שהכי רציתי באותו רגע.
אחרי כמה דקות היא אמרה "די חמודה. אני רוצה להתקלח" והסתכלה למטה לראות אם אני שומעת. התכופפתי ונתתי לה נשיקה על כל רגל ואז קמתי משם. היא קמה ליטפה לי את השיער ואמרה "תודה חמודה". אמרתי לה "אני אסדר את הבית בינתיים" כאילו הייתי צריכה עוד להראות לה שאני פה בשביל לשרת אותה. היא אמרה "יופי חמודה" והלכה למקלחת.
בזמן שהיא התקלחה שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח ואת החדר שלה. הורדתי את החזיה והמכנסיים ונשארתי עם תחתונים וחולצה כמו באותו יום שהחברה שלה היתה וכמו שהיא בעצמה גם היתה לבושה היום כשבאתי. לא היה לי נוח להיות לבושה לגמרי כשהיא ככה. זה לא נראה לי הוגן.
כשהיא יצאה מהמקלחת הייתי באמצע הטיטוא של המטבח. היא עברה לידי עם שיער רטוב והאוויר התמלא בריח נעים של השמפו שלה. היא לבשה רק תחתונים ושוב הרגשתי שאני לבושה יותר ממנה ושזה לא הוגן אבל לא ידעתי אם היא רוצה שאני אתפשט כמוה. היא אמרה לי לבוא לסלון אחרי שאני אסיים לטאטא.
כשבאתי היא הצביעה על המסרק שהיה על השולחן וביקשה שאני אסרק לה את השיער. היא ישבה על הספה ואני ישבתי מאחוריה וסירקתי לה את השיער בזהירות כדי לא למשוך ושלא יכאב לה. השיער שלה הריח מדהים ויכולתי לראות ממש מקרוב את הגב שלה ואת העור החלק שלה. היא ישבה זקופה ואני הייתי מהופנטת מהשיער החלק שלה. הצעתי לה לייבש אותו ולעשות לה פן אבל היא אמרה שהיא מעדיפה אותו ככה ואולי נעשה את זה בפעם אחרת. אחרי שסירקתי אותה היא ביקשה שאני אשים לה קרם פנים שגם אותו היא הביאה לסלון קודם. זה היה הקרם שקנינו ביחד בסופר-פארם.
היא שכבה על הספה ואני התכופפתי על הברכיים מאחוריה ומרחתי את הקרם בעדינות על הפנים שלה. היא עצמה עיניים ובזמן שמרחתי לה את הקרם היא אמרה לי שהיא חושבת שהגיע הזמן שהקשר בינינו יתחיל להיות יותר מסודר כי עד עכשיו שתינו בעצם רק בדקנו איך זה עובד. היא הסבירה לי מה היא רוצה שיקרה ואני לא אמרתי כלום חוץ מ"כן גבירתי" מדי פעם ורק השתדלתי לזכור הכל ובינתיים לא להתבלבל עם הקרם.
היא אמרה "אני רוצה שתבואי לכאן בכל יום חוץ משלישי שישי ושבת. בכל יום תעשי את הדברים הרגילים כמו לרחוץ כלים לסדר את הבית ולטאטא. אני רוצה שתעשי כביסה בכל פעם שאת רואה שיש מספיק בגדים שם ותדאגי שתמיד יהיו מפיות כאן על השולחן, טישו בחדר שינה, ניר טואלט בשירותים וכל הדברים הקטנים האלה שעושים את הבית. בימי ראשון את תעשי קניות לפי רשימה שאני אכין לך בימי רביעי את תנקי את הבית ובימי חמישי תעזרי לי לבשל".
היא המשיכה להסביר לי ככה ומדי פעם עצרה כדי לשמוע שאני מקשיבה ומסכימה. ואז היא אמרה לי להביא לה את התיק שלה. הלכתי להביא אותו והיא לקחה אותו אליה ואמרה לי "קניתי היום ענבים. הם במקרר. תביאי כמה בצלחת בבקשה". הלכתי למטבח הכנתי את הענבים והגשתי לה. היא חייכה ואמרה לי לשבת לידה. ישבתי על הרצפה והיא הוציאה מהתיק שלה שני מפתחות ונתנה לי אותם ואמרה בקול רציני "אלה המפתחות של הבית. אני נותנת לך אותם כי אני סומכת עליך. לפעמים אני ארצה שתבואי לכאן לפני שאני מגיעה" ואז היא שמה את המפתחות ביד שלי וסגרה עם היד החמה שלה. באותו רגע כל כך התרגשתי מזה שרציתי לצעוק לכל העולם. זה הראה לי שהיא באמת רוצה אותי וסומכת עלי. התנפלתי על הבטן שלה וחיבקתי אותה ואמרתי "תודה גבירתי" אולי חמש פעמים. היא חייכה וליטפה לי את הראש ואכלה את הענבים ואז היא אמרה לי "מותק לכי שימי את המפתח בארנק שלך ותביאי בדרך חזרה מהאמבטיה את הקרם של הרגליים".
היא הדליקה טלויזיה וישבנו ככה בשלווה כזאת. היא שוכבת על הספה כמעט ערומה עם הענבים והחיוך האצילי שלה ואני על הרצפה מטפלת ברגליים שלה ורוצה לתת לה את כל העולם וכמעט לא יכולתי לנשום מרוב אושר.

Belisana​(שולטת) - עוד פרק מרתק, משרתת. אני חושבת שחלק מהקסם בבלוג שלך נובע דווקא מהאיפוק ומהאיטיות בה העלילה מתפתחת. בנוסף, בעצם המשרתת מפתה את גבירתה - מעין היפוך תפקידים מעניין. אני מחכה לפרקים הבאים.
לפני 19 שנים
משרתת​(נשלטת){גבירתי} - היי בליסנה
זה קצת מוזר לי שכתבת את זה כי מה שאני מרגישה זה דווקא שהכל קורה כל כך מהר עם גבירתי ואני מאוד מודה לה שהיא קיבלה אותי ככה. אני גם לא מרגישה שאני פיתיתי אותה. נכון שאני העזתי להציע לה ולספר לה על המחשבות שלי אבל היא זאת שקובעת כל הזמן.
תודה על המחמאות.
לפני 19 שנים
en1 - בלעתי את כל הבלוג שלך בבת אחת...

מדהימה!
לפני 19 שנים
creamy - ממשיכה לקרוא בלהיטות.
את כותבת נפלא.
}{
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י