סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 5 באוקטובר 2005 בשעה 6:15

התעוררתי בבוקר מרעש של דלת נפתחת וקפצתי מבהלה. ברגע הראשון לא הבנתי איפה אני בכלל ואחר כך כשהבנתי שאני על הספה בסלון של גבירתי לא זכרתי איך נרדמתי פה ואיזה יום היום בכלל. קמתי והלכתי לחפש אותה ואז ראיתי אותה יושבת בשירותים עם הדלת פתוחה וזה הביך אותי ואמרתי סליחה. היא חייכה ואמרה "זה בסדר. איך ישנת?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי באמת ישנתי חזק אבל להתעורר פה היה לי מוזר. לא ידעתי אפילו מה השעה והסתכלתי מרחוק על השעון במטבח וגם גבירתי אמרה לי "עכשיו שבע" ואז היא קמה ויצאה מהשירותים. שאלתי אותה "אוי מה ישנתי כל הלילה פה?" וזה היה באמת טיפשי מצידי אבל הייתי מעופפת כזאת. גבירתי אמרה "כן חמודה. זה בסדר הודעתי לאמא שלך כבר אתמול שנרדמת פה אל תדאגי" ואני הסתכלתי עליה ונזכרתי למה אני כל כך מעריצה אותה ואיך היא תמיד יודעת לעשות הכל מושלם. ואז היא שאלה "את רוצה קפה?" וזה ישר החזיר אותי למקום ואמרתי "אוי גבירתי סליחה אני אכין לך" ורצתי למטבח להכין. הייתי עדיין ערומה וגבירתי חזרה מהאמבטיה למטבח ושאלה אותי אם אני רוצה להתקלח ואפילו אמרה שהיא יכולה לתת לי בגדים. נזכרתי שיש לי בתיק את הבגדים להחלפה שהכנסתי מאז שחשבתי שאני אתקלח פה ובעצם לא השתמשתי בהם ואמרתי לה שיש לי בגדים. היא חייכה ואמרה "תכיני גם לך קפה ולכי לשטוף את הפנים קצת ילדה" וזה ריגש אותי שהיא קראה לי ככה. הכנתי גם לי קפה ואז באמת הלכתי להסתדר ובדרך גם אספתי את הכוסיות של היין שהיו עוד בסלון וקיפלתי את השמיכה שגבירתי נתנה לי. כשחזרתי למטבח גבירתי ישבה עם הקפה והסיגריה ואמרה לי לשבת ולשתות את הקפה איתה. ישבתי ולא היה אכפת לי שאני ערומה מולה כי הרגשתי כל כך טוב שהיא נתנה לי לישון פה. זה אף פעם לא קרה ובכלל אחרי איך שהתנהגתי מגעיל אתמול הרגשתי שאני חייבת לה את כל החיים שלי.

אמרתי לה "גבירתי תודה שנתת לי לישון פה ודאגת לי" והיא חייכה ושמה יד חמה על היד שלי ואמרה "זה בסדר חמודה". שתיתי קצת מהקפה ושאלתי אותה "גבירתי... אני עדיין משרתת שלך?" כי באמת לא הייתי בטוחה וחשבתי עוד שהיא סתם דואגת לי. היא אמרה "אם את רוצה אני אשמח" ואני אמרתי "כן בטח שאני רוצה גבירתי אני רוצה לשרת אותך ולתת לך את כל העולם". היא צחקה ואמרה "אני לא יודעת לגבי כל העולם" ואז היא הפסיקה לצחוק ואמרה "אבל את תצטרכי לאהוב את עצמך קצת יותר כדי שאני אוכל לדעת שאת מרגישה נוח עם זה". נזכרתי בכל מה שהיה אתמול וזה היה כמו סרט רחוק שהרגשתי שזאת לא באמת אני הייתי שם. אמרתי "גבירתי אני כל כך מצטערת על מה שהיה אני נוראית ואכזבתי אותך ואני רק רוצה שתסלחי לי ותקבלי אותי שוב". היא חייכה ואמרה "טוב, אני אקבל אותך שוב..." ואז היא אמרה בקול הממיס שלה "שלום, אני מבינה שהגעת להציע את עצמך לתפקיד המשרתת..." וזה היה מצחיק איך שהיא כאילו לקחה את המילה "שוב" ועשתה את כל ההצגה ואני המשכתי את זה ואמרתי "כן גבירתי" ואז היא כאילו בחנה אותי בעיניים והסתכלה על הגוף שלי ועל הפנים שלי ואמרה "אני אוהבת את המשרתת שלי נקיה. לכי להתקלח משרתת" ואני רק אמרתי "כן גבירתי" והלכתי למקלחת והיא קראה לי בחזרה ואמרה "לא שכחת משהו?" ואז ירדתי על הברכיים וחיבקתי אותה ואמרתי "תודה גבירתי" והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "מגבת חומד... כדאי שתקחי לך מגבת..."

אחרי שהתקלחתי לא ידעתי אם גבירתי רוצה שאני אלבש את הבגדים שהבאתי או שאני אמשיך להיות ערומה אבל גבירתי אמרה "אני חושבת שכדאי שתלכי הביתה" והייתי פתאום עצובה כי נורא רציתי להישאר שם ולהיות שוב המשרתת שלה מחדש אבל לא רציתי להתווכח איתה והלכתי.
זה היה מוזר לצאת מהבית שלה בבוקר ביום שישי. הרגשתי כאילו שאני חוזרת מאיזה טיול בחו"ל או כמו שחזרתי מהטירונות רק שהפעם זה היה לחזור ממקום שאני אוהבת ורוצה להיות בו. כשהגעתי הביתה אמא שלי חייכה אלי ואמרה לי "עבדת קשה אתמול אה?" ובהתחלה לא הבנתי מה היא רוצה אבל אז חשבתי שבטח גבירתי אמרה לה שנרדמתי בגלל שעבדתי קשה או שסתם זה מה שהיא חשבה בעצמה כשגבירתי אמרה לה שנרדמתי. אמרתי "כן" עם צחוק כזה מנומס ונכנסתי לחדר לנוח. ישבתי קצת עם המחשב ואחר כך שכבתי במיטה וחשבתי ומסתבר שנרדמתי והתעוררתי כשהיה כמעט ערב. אמא שלי נחה בחדר שלה ואני הייתי רעבה כאילו לא אכלתי שבוע ובאמת אכלתי המון ולא יכולתי לזוז אחרי זה וכל הערב סתם ישבתי בבית וראיתי טלויזיה.

בשבת היה לי רעיון ממש טוב. אמרתי לאמא שלי שבגלל שגבירתי נתנה לי שמלה מתנה לחג אז אני רוצה להיות נחמדה אליה ולהכין לה עוגה ולהביא לה מחר. אמא שלי אמרה שזה רעיון מקסים ושהיא תעזור לי ואני ממש שמחתי על הפתרון הזה שמצאתי לזה שכבר מזמן אני רוצה להכין לה עוגה ואני לא יודעת איך. הכנו יחד עוגת שוקולד ודווקא היה לי נחמד עם אמא שלי למרות שבדרך כלל היא יכולה להיות ממש נודניקית במצבים כאלה. חשבתי שהלואי שיכולתי לכתוב על העוגה עם קרם משהו אישי כזה כמו "לגבירתי באהבה מהמשרתת שלך לנצח" אבל לא יכולתי. אחר כך ניסיתי עוד לחשוב על דרך אולי לעשות את זה אצל גבירתי בבית עם קרם שאני אקנה או משהו אבל לא ידעתי אם יש דבר כזה בכלל וחשבתי לברר מחר בסופר או משהו ובכל מקרה כבר לא יכולתי לחכות לתת לה את העוגה ולפחות להגיד לה שאני אוהבת אותה ומעריצה אותה.

קלייר​(נשלטת) - איזו התעוררות מתוקה :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י