לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 6 באוקטובר 2005 בשעה 5:25

הטלפון מגבירתי העיר אותי מוקדם בבוקר וכשראיתי את השם שלה על הטלפון קפצתי ופחדתי שכבר מאוחר וישנתי יותר מדי בלי לשים לב. עניתי לה ובגלל שאין לי שעון בחדר והשעון היחיד שלי הוא בטלפון רצתי החוצה מהחדר להסתכל בשעון בסלון. גבירתי שאלה "הערתי אותך" ואפילו שלא היה מאוחר לא היה לי נעים להגיד לה שכן אבל אני לא יכולה לשקר לה. אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "לא נורא" ואמרה שהיא עדיין בבית ותיכף יוצאת לעבודה אבל יהיה לה יום מאוד עמוס והיא לא יודעת אם יצא לנו לדבר. היא אמרה לי לבוא קצת לפני הצהריים ולעשות קניות ואחר כך להתחיל לנקות את הבית בשביל החג וכשהיא תבוא נבשל יחד ואני אעזור לה. היא דיברה מהר כאילו אין לה זמן אפילו לשאול מה שלומי ואני השתדלתי לזכור הכל ושוב הלב שלי דפק חזק רק מלשמוע איך היא מדברת.

התקלחתי ואחר כך ישבתי קצת על המחשב עם קפה וכל הזמן היתה לי הרגשה שאני ממהרת אפילו שעוד היה לי זמן. בסוף לא יכולתי לחכות יותר בבית והתארגנתי ויצאתי לבית של גבירתי. הגעתי לשם ושמתי את העוגה שהכנתי לה במקרר וישר לקחתי את הרשימה והלכתי לסופר. קניתי מהר את הכל והרשימה באמת היתה ארוכה וביקשתי שיעשו משלוח. כשחזרתי התחלתי לסדר את הבית ולנקות וכל הזמן זכרתי איך היא אמרה לי לנקות טוב לחג ודיברה מהר ובגלל זה גם עבדתי מהר וכמעט לא נחתי. החלפתי גם מצעים ומגבות אפילו שזה לא היה היום של הנקיון הרגיל כי אני תמיד עושה את זה כשאני מנקה. כשראיתי את המגבת שלי ושמתי אותה בכביסה נזכרתי שלא הבאתי היום בגדים להחליף ודווקא היום אני עובדת קשה ומזיעה. הפעלתי את המכונה והמשכתי לנקות ואז גבירתי התקשרה. היא אמרה שאין לה הרבה זמן כי היא בין ישיבות והמון ריצות ושאלה רק איך הכל מתקדם. אמרתי לה כל מה שהספקתי לעשות ושאני ממשיכה עוד וחשבתי שהיא תהיה שמחה ותגיד לי שאני ממש טובה כי ככה הרגשתי אבל היא רק אמרה "יופי. תשמעי אני רוצה שתנקי את המדפים של הספרים אצלי בחדר. תרוקני את המדפים בזהירות ותנקי אותם טוב ואז תחזירי את הספרים כמו שהם היו". אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה שהיא חייבת לזוז ונתראה כשהיא תחזור. נזכרתי שכבר ניקיתי וסידרתי את כל החדר שלה אבל נכנסתי לשם שוב והתחלתי לעשות מה שהיא ביקשה. זה היה די קשה כי יש לה די הרבה ספרים שם אבל ניקיתי כאילו היא עומדת ומסתכלת עלי כל הזמן. באמצע שניקיתי הגיע השליח עם הקניות וסידרתי הכל בארונות ובמקרר ואחר כך חזרתי לחדר שלה. המשכתי עם המדפים של הספרים וזה לקח די הרבה זמן. בסוף הכל היה מסודר ונקי אבל בגלל שניקיתי ככה אז החדר שוב התלכלכך מאבק והייתי צריכה לנקות ולשטוף אותו שוב מהתחלה.

בכלל לא שמתי לב מה השעה ופתאום גבירתי התקשרה ושוב היתה לי הרגשה שכבר מאוחר ואני לא מספיקה כלום. היא שאלה אם אכלתי צהריים ואמרתי לה שלא אז היא אמרה שאני אכין לי סלט ומשהו מהמקפיא ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא כאילו לא האמינה לי שאני באמת אעשה את זה ואמרה "תאכלי אני לא רוצה שתהיי רעבה" ויכולתי לשמוע אותה ממש כאילו היא לידי. עשיתי הפסקה ובאמת אכלתי ואחר כך שטפתי את הכלים מיד וניקיתי שוב את המטבח. אחר כך העברתי את הכביסה למייבש והמשכתי לנקות ולסדר הכל וכמה שניקיתי ככה הרגשתי שזה לא מספיק ושאני חייבת להראות לה היום שאני הכי טובה בעולם ובאמבטיה ובשירותים ממש זחלתי וניקיתי עם סמרטוט את כל הפינות והזיעה שלי ממש נזלה ממני על הרצפה והרגשתי שאני יותר מלכלכת ממנקה. כשהיא באה עוד הייתי ככה מזיעה והבית היה די נקי למרות שעדיין לא סיימתי את הכל. בגלל הזיעה לא חיבקתי אותה כדי שהיא לא תתלכלכך למרות שמאוד רציתי להרגיש שוב קרובה אליה. הלכתי להכין לה קפה והיא שאלה מה הספקתי לעשות וגם עברה לבדוק ואמרה לי שלא רוקנתי את הפחים ואני אמרתי לה "סליחה גבירתי עדיין לא הספקתי" אז היא אמרה "תעשי את זה עכשיו אני עוד צריכה אותך היום". אספתי את הפחים וירדתי למטה וכשחזרתי היא כבר היתה אחרי הקפה ובשמלת הבית שלה ושאלה "ניקית את המדפים של הספרים?" וידעתי שהיא ראתה את זה אז פחדתי שאולי לא ניקיתי מספיק טוב ואמרתי "כן גבירתי" אבל היא רק אמרה "יופי. סיימת לנקות את הבית?" ואני אמרתי "אני חושבת שכן גבירתי רק הכביסה במייבש" והיא אמרה "עזבי את זה עכשיו. תעזרי לי לבשל". הכנו המון דברים ואני עשיתי כל מה שהיא ביקשה ממני ואפילו חתכתי בצל אפילו שזה שרף לי נורא בעיניים. היא כל הזמן ביקשה ממני עוד ועוד דברים גם באמצע שעשיתי משהו אחר וזה היה קשה גם לבשל וגם לשטוף כלים כל הזמן וגם לזכור מה היא מבקשת ולהחליט מה לעשות קודם.

כשסיימנו להכין את הכל היא אמרה לי "מה עם הכביסה במייבש?" ואני רצתי להוציא את הכל ולהתחיל לקפל אבל היא אמרה לי לשטוף פנים קודם כי אני מזיעה. שטפתי פנים ולקחתי נשימה והתחלתי לקפל את הבגדים. גבירתי ישבה בסלון ודיברה בטלפון ופתאום קראה לי משם "משרתת" ואני רצתי אליה והיא ביקשה את הסיגריות והמאפרה שלה. הבאתי לה וחיכיתי לראות אם היא תבקש עוד משהו אבל היא חייגה בטלפון אז חזרתי לבגדים. סידרתי הכל בארון וכשיצאתי גבירתי היתה במטבח ובדקה אם האוכל בתנור כבר מוכן ואמרה לי "כל המטבח התלכלך מהבישולים תעברי עליו שוב" ואני טיטאתי אותו ורצתי להביא את הדלי והסמרטוט ושטפתי את הרצפה שם שוב. גבירתי הלכה לסלון וביקשה ממני עוד קפה ואני הרתחתי את המים בזמן שעוד שטפתי שם ושוב התחלתי להזיע מרוב מאמץ.
כשהבאתי לה את הקפה לסלון נזכרתי בעוגה שהכנתי לה ולא היה לי בכלל זמן לספר לה על זה. אמרתי "גבירתי..." והיא הסתכלה עלי והיה נראה כאילו שוב היא תבקש ממני משהו ואני לא אוכל להגיד לה אבל היא רק אמרה "כן?" ואז אמרתי לה שהכנתי לה עוגה ומהר אמרתי שהכנתי אותה בבית ולא כאן שהיא לא תחשוב שעל זה ביזבזתי את הזמן היום במקום לעבוד פה כשהיא לא היתה. היא חייכה אלי אולי בפעם הראשונה כל היום ואמרה "כמה חמוד מצידך... דווקא מתאים לי עכשיו עם הקפה איזו עוגה" ואני שמחתי כמו שאף פעם לא שמחתי איתה ורצתי להביא לה עוגה. חיכיתי שהיא תטעם לשמוע אם היא אוהבת ומאוד רציתי שהיא תאהב את העוגה. היא אמרה שזאת עוגה מצויינת ושאלה אם הכנתי לבד ואמרתי לה שאמא שלי עזרה לי אבל זה היה רעיון שלי כבר מזמן. היא המשיכה לאכול מהעוגה ואז נזכרתי שרציתי בכלל לכתוב על העוגה עם קרם ולא יצא לי אז פשוט אמרתי לה "גבירתי העוגה הזאת זה כי אני אוהבת אותך ומעריצה אותך ומאחלת לך שנה טובה".
היא אמרה לי "בואי" ואני התקרבתי והתכופפתי על הברכיים והלב שלי דפק והיא ליטפה לי את הראש וחייכה ואז אמרה "תודה חמודה. עכשיו לכי להתקלח עבדת קשה ואת מזיעה". באמת הייתי מזיעה והרגשתי לא נעים שהיא היתה צריכה לגעת בי כשאני ככה ורציתי להודות לה על זה אבל לא ידעתי איך. הלכתי למקלחת ואז שוב נזכרתי שלא הבאתי בגדים והבגדים שלבשתי היום מלאים זיעה. החלטתי שאולי אני אבקש ממנה בגדים כמו שהיא הציעה פעם אבל קודם התקלחתי ואמרתי לעצמי שאולי בכל זאת אני אחזור לאותם בגדים כי לא ידעתי איך לבקש ממנה. יצאתי מהמקלחת ערומה וגבירתי ישבה בסלון וראתה טלויזיה. היא הסתכלה עלי כאילו היא שואלת למה אני ככה ואמרתי לה "גבירתי אני מצטערת שכחתי להביא בגדים" ונורא התביישתי פתאום אבל לא בגלל שאני ערומה אלא בגלל ששכחתי ועמדתי מולה כמו טיפשה בלי לדעת מה לעשות. היא חייכה ואמרה "לא נורא. תביאי עוד קצת מהעוגה שלך" ואני כל כך שמחתי שהיא מבקשת ואוהבת את העוגה ורצתי להביא לה עוד וכשחזרתי אמרתי לה "גבירתי זאת לא העוגה שלי זאת העוגה שלך" והיא חייכה אלי ואמרה "בואי" ואני התקרבתי ושוב ירדתי על הברכיים והיא אמרה "זאת העוגה שלי כמו שאת המשרתת שלי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והלב שלי שוב התרגש והיא שאלה שוב "כן משרתת?" ואמרתי יותר חזק "כן גבירתי" ונישקתי לה את הברכיים. היא יישרה את הרגליים ואני המשכתי לנשק עד שהגעתי לכפות רגליים שלה ושוב נמשכתי לריח שם כמו מגנט ונישקתי וליקקתי שם ועשיתי לה מסג' כשהיא אכלה את העוגה. ואז תוך כדי שעשיתי את זה פתאום הרגשתי כל כך טוב גם על איך שעבדתי קשה כל היום וגם על זה שהיא אהבה את העוגה ושהיא נותנת לי להתקלח כאן ולהיות איתה גם בלי לשרת אותה ופשוט נשכבתי מתחת לרגליים שלה על הרצפה ולא היה אכפת לי שזאת רצפה קרה ולא נוחה ושאני אחרי מקלחת ונתתי לה לשים את הכף רגל על הפנים שלי ועצמתי עיניים וכאילו הייתי במקום אחר שהיה מקסים ומדהים.

אחרי כמה דקות שמעתי אותה קוראת לי "משרתת..." ופתחתי עיניים ואמרתי "כן גבירתי?" והיא צחקה ואמרה "אם תמשיכי ללקק ככה אני לא אצטרך להתקלח..." ואני נבהלתי פתאום ושאלתי אותה "את לא אוהבת את זה?" כי פחדתי שאולי אני עושה דברים רק בגלל שאני נהנית מהם וזה בעצם מציק לה. היא אמרה "אני מאוד נהנית מזה חמודה אבל אני באמת רוצה להתקלח ולהרגיש יותר נוח" והיא קמה ואני נשארתי לשבת על הרצפה מול הטלויזיה.
כשהיא יצאה כבר סידרתי את הכלים מהסלון ושטפתי אותם והמשכתי לחכות לה על הרצפה ואז היא באה אלי והתכופפה ונתנה לי נשיקה בראש ואמרה "חמודה היית נהדרת היום. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" וכמעט נחנקתי מרוב התרגשות כשהיא אמרה את זה. אמרתי לה "גבירתי אני כל כך שמחה להיות משרתת שלך" והיא אמרה שגם בשבילה זאת חוויה נפלאה וזאת הפעם הראשונה שהיא אמרה לי דבר כזה.

היא נתנה לי בגדים שלה ואמרה שהיא מקווה שזה יהיה טוב עלי. לבשתי את הבגדים וזה היה כמו חלום להיות בבגדים של גבירתי. היא אמרה לי שיהיה לי חג שמח ושניפגש רק אחרי החג ושוב אמרה לי תודה על היום ואני כרגיל לא רציתי ללכת והלואי שהייתי נרדמת שם כמו אז. חיבקתי אותה שוב ואמרתי לה המון פעמים תודה ושאני אוהבת אותה לפני שהלכתי הביתה.

פלוס מינוס​(אחר) - חלום קורם עור וגידים
המשיכי נא
בבקשה
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י