חלום מתגשם

קמתי ביום שלישי ואמא שלי כבר היתה באמצע ההכנות של הסלטים והשולחן. שאלתי אותה אם היא צריכה עזרה וזה באמת הפתיע אותה והאמת שגם אותי. היא אמרה שזה נחמד מצידי ועזרתי לה לערוך את השולחן ולהכין את האוכל. כל הזמן חשבתי על גבירתי עומדת שם ומסתכלת עלי ועל מה שאני עושה ונזכרתי איך שהיא אמרה לי שאני לא אאכזב אותה ושהיא רוצה להיות גאה בי ובאמת רציתי וכל דבר שעשיתי השתדלתי שזה יהיה כמו שהיא רוצה או כמו שדמיינתי שהיא רוצה. כשהכל היה מוכן אמא שלי שאלה אותי אם אני לא לובשת את השמלה החדשה ואמרתי לה שאני לא יודעת כי אנחנו בבית וזה גם יום אחרי יום אבל אז פתאום דמיינתי את גבירתי עומדת שם ואיך שהיא אמרה לי שאני יפה עם השמלה הזאת אז אמרתי לאמא שלי שאני אלבש את השמלה.

כשהאורחים באו הייתי נחמדה אליהם וישבתי איתם גם לפני האוכל למרות שבדרך כלל אני לא ככה. אחר כך עזרתי לאמא שלי להגיש ולפנות וכשהיינו במטבח כשפינינו את השולחן היא אמרה לי שזה יפה מצידי שאני עוזרת לה היום ושבטח זה בגלל העבודה ואמרה חצי בצחוק שהיא צריכה להגיד תודה לגבירתי על זה. אני חייכתי והרגשתי שאני מסמיקה אז הלכתי לקחת עוד צלחות מהשולחן. אחר כך גם עזרתי לחתוך פירות ועוגות ולהכין קפה וזה היה מוזר לי לעבוד ככה כשאני בעצם בבית אבל ידעתי שאני עושה את זה בעצם בשביל גבירתי ושמחר אני אוכל לספר לה שהייתי טובה.

אחרי שהאורחים הלכו נשאר המון מה לסדר ושוב עזרתי לאמא שלי ואחר כך הלכתי להתקלח אבל לא יכולתי להיות שם בשקט ולהירגע כמו שתמיד אני אוהבת כי אמא שלי כל הזמן נכנסה לקחת את הדלי והסמרטוט כי היא ניקתה את הבית. זה הפריע לי שהיא נכנסה ככה אבל הכי הפריע לי שזה כאילו פגיעה בפרטיות שלי ושאני ערומה שם ואפילו שיש וילון הרגשתי לא נוח כאילו היא יכולה לראות אותי. כשיצאתי אמא שלי באה אלי ואמרה לי תודה על כל העזרה ואני חייכתי ואמרתי לה בבקשה והיא ליטפה לי את הראש ואני עצמתי עיניים ולרגע דמיינתי את היד של גבירתי שם.

הלכתי לנוח ונרדמתי ובערב התעוררתי מהטלפון של גבירתי. היא שאלה אותי איך היה ומי היה ומה אכלנו ואני כל כך שמחתי שהיא מתעניינת ורוצה לדעת וסיפרתי לה. ואז היא שאלה אם עשיתי מה שהיא ביקשה ואם לא איכזבתי אותה וסיפרתי לה בהמון גאווה שעזרתי כל הזמן לאמא שלי ואיך שהגשתי ופיניתי וחתכתי את הפירות והכל. היא אמרה שהיא מאוד מרוצה לשמוע את זה ושמחתי שהיא מרוצה ממני. ואז היא שאלה מה אני עושה מחר ושוב קיויתי שאולי היא תגיד לי לבוא אליה ואמרתי לה שאין לי תוכניות ואפילו העזתי לשאול אם היא צריכה אותי. היא אמרה "לא חמודה זה חג ואת צריכה לנוח" ואני אמרתי לה שזה לא משנה לי אם זה חג או לא ושאני תמיד משרתת שלה כי ככה אני מרגישה. היא שוב אמרה שאני לא צריכה לבוא גם מחר ולמרות שידעתי את זה מראש הייתי קצת עצובה כי באמת התגעגעתי אליה. ואז היא שוב קראה לי "משרתת" וכל פעם שהיא אומרת את זה הבטן שלי מתהפכת קצת ואמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה שאם יש לי זמן מחר אז היא רוצה שאני אעשה משהו בשבילה. שאלתי "מה גבירתי" ומאוד התרגשתי עוד לפני שהיא אמרה אפילו. היא ביקשה שאני אכתוב מכתב קטן לשנה החדשה ואספר מה הרגשתי בשנה הקודמת ומה אני רוצה שיקרה בשנה הבאה והיא אמרה שזה מנהג יפה לסכם ככה את השנה בצורה אישית. אמרתי "כן גבירתי" והבטחתי לכתוב למרות שלא היה לי מושג איך להתחיל בכלל כי אף פעם לא עשיתי דבר כזה אבל ידעתי שיש לי את כל היום מחר לעשות את זה. היא שוב אמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה מה הייתי רוצה לעשות עכשיו. ישר אמרתי לה שהייתי רוצה להיות איתה ולעשות כל מה שהיא תבקש ממני ולשרת אותה והיא אמרה "ביום חמישי תביאי לי את המכתב שכתבת ותפנקי אותי משרתת" ואני התחלתי להתרגש מחדש ואמרתי לה "כן גבירתי".

כבר כשסגרנו את הטלפון לא יכולתי לחכות והתחלתי לחשוב על המכתב. לקחתי דף והתחלתי לכתוב ולמחוק כל הזמן והרגשתי שכל מה שאני מנסה לא מספיק טוב. ניסיתי להיזכר בכל מה שהיה השנה והיה לי קשה כי כאילו כל הזיכרון נהיה לי מטושטש מאז שהתחלתי להיות משרתת של גבירתי ורק את זה יש לי בזיכרון חד. חשבתי עליה והתרגשתי והיו לי צמרמורות כאלה בכל הגוף. כל הזמן שכתבתי ניסיתי לדמיין אותה קוראת את המכתב בבית עם סיגריה כשאני עושה לה מסג' ברגליים וניסיתי לחשוב איך היא תהיה מרוצה אבל לא ידעתי מה באמת לכתוב שם.

ישבתי ככה כמה שעות ואחרי זה ניסיתי לשים את זה בצד ואולי להמשיך מחר כי באמת הרגשתי שאני תקועה. ראיתי קצת טלויזיה אבל לא הצלחתי להתרכז ונרדמתי די מוקדם.
בבוקר התעוררתי ואמא שלי עוד ישנה. עשיתי לעצמי קפה וישבתי לקרוא את מה שכתבתי במכתב ושוב זה לא נראה לי טוב וכתבתי ומחקתי עוד. לא הרגשתי איך הזמן עובר וכבר היה צהריים כשאמא שלי דפקה בדלת של החדר שלי. נבהלתי ואמרתי לה "רגע" והחבאתי את המכתב במגרה ונשכבתי במיטה כאילו אני נחה. היא נכנסה ושאלה אם אני מרגישה טוב כי אני במיטה בשעה כזאת ואמרתי לה שהכל בסדר וסתם אני נחה. היא אמרה שאחרי הצהריים יבואו אלינו איזה זוג חברים שלה ולא כל כך רציתי כי הייתי צריכה שקט ולהיות לבד אבל לא יכולתי להגיד לה את זה. היא שאלה מתי אני רוצה לאכול ואמרתי שאני עוד לא רעבה למרות שכן הייתי רעבה רק רציתי עוד לכתוב את המכתב והתחלתי להרגיש שהיום נגמר לי במיוחד שאחרי הצהריים אני בטח לא אצליח להתרכז כשיש אורחים. אחר כך ניסיתי שוב לכתוב ודווקא התחלתי להיות מרוצה ממה שיצא לי או אולי בעצם הבנתי שאני לא אצליח לעשות את זה יותר טוב ולא משנה כמה אני עוד אנסה. אכלנו צהריים ואמא שלי שוב אמרה לי תודה על אתמול כי זה באמת היה יוצא דופן שאני ככה עוזרת לה. אף פעם לא עשיתי את זה והאמת שהיא גם לא ביקשה. אחרי האוכל ישבתי בחדר וקראתי את המכתב ועוד תיקנתי קצת אבל בסוף החלטתי שמספיק ושאולי אני סתם הורסת בזה שאני כל הזמן מנסה לתקן ופשוט שמתי אותו במעטפה והכנסתי לתיק שלי. שמתי בתיק שלי גם בגדים להחלפה למחר ואז ראיתי את הבגדים של גבירתי עוד על הכיסא שלי ופתאום חיבקתי אותם ככה קרוב כאילו אני מנסה לחבק את גבירתי וחשבתי עליה ועל כמה שאני באמת מעריצה אותה ואוהבת אותה כמו שכתבתי לה במכתב.
כשהאורחים באו ישבתי איתם קצת ושוב הייתי צריכה לענות על כל השאלות האלה של מה אני עושה אחרי הצבא ואיפה אני עובדת אבל הפעם כבר אמרתי שאני עוזרת אישית וכל זה והסתכלתי על אמא שלי והיא חייכה אלי ואמרה להם ש"מאוד מרוצים ממני שם" וזה נורא הצחיק אותי לא יודעת למה. אמא שלי שאלה את האורחים מה הם רוצים לשתות ואני פתאום בלי לחשוב אפילו שאלתי אותה אם היא צריכה עזרה והיא אמרה "לא מותק זה בסדר תשבי עזרת לי מספיק אתמול" והיא אמרה את זה במין שמחה כזאת כאילו שגם האורחים ישמעו וידעו שעזרתי לה אתמול בארוחה הגדולה. אחר כך כבר לא רציתי לשבת איתם ואמרתי סליחה והלכתי לחדר שלי. סתם ראיתי טלויזיה והייתי קצת עם המחשב וכל הזמן קיויתי שגבירתי תתקשר אבל היא לא התקשרה. הרגשתי שהזמן זוחל וכבר לא יכולתי לחכות לפגוש שוב את גבירתי מחר וגם לשמוע מה היא אומרת על המכתב שלי וגם לשרת אותה ולפנק אותה כמו שהיא ביקשה וכמו שאני באמת רוצה.