חלום מתגשם

לא יכולתי לישון כל הלילה. כבר ידעתי שאני רוצה להמשיך להיות משרתת של גבירתי ושאת זה אני רוצה יותר מהכל וגם כל רגע שעבר וחשבתי על זה יותר ככה ידעתי שאני יותר בטוחה בזה. עשיתי כל כך הרבה שטויות בימים האחרונים - גם ששתיתי ונתתי לבחור ההוא להתחיל איתי ועוד אמרתי לו להתקשר וגם שאמרתי לגבירתי שאני רוצה להיות משרתת שלה כל הזמן ולגור שם וזה הפחיד אותה וגם שבכיתי לה שם ולא יכולתי להמשיך לעבוד והיא התחילה לנקות במקומי והרגשתי שכל דבר שאמרתי ועשיתי היה טעות. התהפכתי במיטה כמעט כל הלילה והכל רץ לי בראש וכל הזמן הזעתי וקמתי וניסיתי לשכב שוב וזה לא עזר. באמצע הלילה קמתי וכתבתי לגבירתי מכתב וניסיתי להסביר הכל ככה כשיש שקט מסביב ואני לבד ויכולה לסדר יותר טוב את המחשבות. קראתי את המכתב אחרי שכתבתי אותו ולא ידעתי אם הוא באמת היה מוצלח כי פחדתי שכמה שאני מנסה יותר להסביר ככה אני יותר מסתבכת עם זה ואומרת דברים שלא צריך להגיד. החבאתי את המכתב בתיק שלי ואני לא יודעת אם אני בכלל אתן לה אותו.

ניסיתי לחזור לישון ושוב התהפכתי במיטה המון זמן עם כל המחשבות ולא הצלחתי. רק בבוקר כשכבר היה אור בחוץ הצלחתי להירדם סוף סוף וישנתי כמה שעות עד שהטלפון העיר אותי וזאת היתה גבירתי. עניתי לה והלב שלי בבת אחת עבר משינה לדופק נורא מהיר כי ישר נזכרתי בהכל ופחדתי ממה שיהיה לה להגיד עכשיו. היא שאלה אם היא העירה אותי ואני לא משקרת לה אז אמרתי שכן וגם אמרתי לה שבקושי ישנתי ונרדמתי רק בבוקר. היא שאלה למה וסיפרתי לה הכל ואפילו סיפרתי על המכתב שכתבתי לה. היא שאלה אם אני רוצה להמשיך לישון ואמרתי שלא ושאני רוצה לבוא אליה אם זה בסדר מצידה ואמרתי שוב שאני מצטערת על כל מה שקרה ובכלל לא ידעתי מה השעה ופתאום פחדתי שכבר מאוחר בעצם ושישנתי הרבה והייתי צריכה להיות שם מזמן. היא צחקה ואמרה "תשמעי מה נעשה. קומי ותתארגני לך בשקט. תלבשי בגד ים, קחי מגבת ואני אאסוף אותך עוד שעה. נלך לים אוקיי?" וזה היה הדבר הכי מפתיע בעולם כי כל הזמן חשבתי שאו שהיא תתחיל שוב לדבר על מה שהיה או שהיא פשוט תגיד לי לבוא אליה לעבוד מה שהכי רציתי. שתקתי והיא אמרה "נרדמת?" ואמרתי "לא גבירתי אני כאן" והיא אמרה "אז נלך לים. אני באה עוד שעה אוקיי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וקפצתי מהמיטה והלכתי לראות מה השעה בכלל. כשיצאתי אמא שלי היתה שם ונבהלתי לראות אותה ובכלל הייתי רק עם תחתונים וגופיה וזה היה מביך למרות שזאת אמא שלי כי אני אף פעם לא הולכת ככה לידה והסמקתי מזה. היא אמרה לי בוקר טוב ושאלה אם אני רוצה קפה ואמרתי שכן והלכתי לרחוץ שיניים ופנים. אחרי זה לבשתי מכנסיים ולא ידעתי איך עכשיו אני אגיד לאמא שלי שאני הולכת לים כי היא תשאל עם מי אני הולכת ובכלל פתאום נראה לי שזה יום מוזר ללכת לים כי היה אתמול גשם ועכשיו קצת קר. אמא שלי צעקה לי שהקפה מוכן ואני באתי למטבח ושאלתי אותה מה פתאום היא בבית והיא צחקה ואמרה שהיום ערב חג. זה בילבל אותי ושאלתי איזה יום היום והיא אמרה "שני" והמשיכה לצחוק כשאני הסתכלתי על הלוח שנה ואמרה לי "את מבולבלת לגמרי אה?" ואמרתי "כן..." וחשבתי על זה שביום שני אני תמיד עובדת ובאמת גבירתי התקשרה ורוצה להיפגש אפילו שהיא אמרה שנלך לים אבל מצד שני זה ערב חג והיא תמיד אומרת לי לא לבוא בערב חג ובכלל אחרי מה שקרה ועם זה שהיא אמרה שנלך לים ולא לבוא אליה כבר לא ידעתי כבר מה היא רוצה.

אמא שלי אמרה שהיא יוצאת לקניות ושאלה אם אני רוצה משהו מיוחד ואמרתי שלא. היא שאלה אם אני עובדת היום ולא ידעתי מה להגיד לה כי בעצמי לא הייתי בטוחה אז פשוט אמרתי שאני עוד לא יודעת וזה היה נכון אבל אמרתי את זה כאילו זה יום רגיל וכאילו לא הייתי ערה כל הלילה וכאילו לא קרה כל מה שקרה אתמול עם גבירתי. מצד שני שמחתי שאמא שלי יוצאת וככה אני אוכל ללבוש בגד ים וללכת בלי כל מיני הסברים מסובכים שלא ידעתי בכלל איך להתחיל אותם. אחרי שהיא הלכה הסתכלתי על השעון וכבר לא היה הרבה זמן אז לבשתי בגד ים ועל זה בגדים והכנתי את התיק שלי עם מגבת וחיכיתי שגבירתי תתקשר.

היא התקשרה בדיוק בזמן שהיא אמרה ואני ירדתי למטה והתרגשתי כשנכנסתי שוב למכונית שלה. היא חייכה וליטפה לי את הרגל ככה לרגע ואז נסענו. היתה שתיקה כזאת ולא היה לי נעים אז התחלתי שוב להגיד לה שאני מצטערת ושאני רוצה להיות משרתת שלה אבל היא הפסיקה אותי וחייכה ואמרה "עזבי את זה עכשיו" וככה נסענו בשקט עד שהגענו לים. כשהגענו ירדנו לחוף והיתה רוח והיה די קר. פרסנו את המגבות וישבנו ככה וגבירתי הוציאה קופסה עם פירות והציעה לי. לקחתי שזיף אחד והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "גם אני חשבתי עליך הלילה חמודה" ופתאום למרות שהיה קר הרגשתי חום כזה וכאילו הכל נרגע ושאלתי אותה מה היא חשבה. היא אמרה שהיא לא רוצה לגרום לי להרגיש לא נוח עם מה שיש בינינו ואני שוב אמרתי לה שזה הכי נוח וטוב לי ככה ושזה מה שאני רוצה. ואז היא שוב אמרה "טוב עזבי את זה עכשיו. תמרחי לי קצת קרם הגנה" ואני לקחתי את הקרם ומרחתי לה את הרגליים ואת הבטן והכתפיים והפנים כשהיא אכלה ענבים וזה היה כאילו שוב אני מפנקת אותה ומשרתת אותה וזה היה לי טוב ולא היה אכפת לי שאנחנו בים ושרואים אותנו. היא שאלה אם אני רוצה להיכנס למים ואמרתי לה שנראה לי קר מדי אבל אם היא רוצה אני איכנס איתה כי אני אעשה כל מה שהיא רוצה והיא חייכה ושאלה "כל מה שאני רוצה?" ואמרתי "כן גבירתי" ובאמת הייתי מוכנה להיכנס למים ושכחתי מהקור ומהגלים שהיו די גבוהים ומכל האנשים מסביב. היא המשיכה לחייך ואמרה "טוב בואי רק נשב ככה עם הרגליים במים" והלכנו לשבת על החול ממש ליד המים והגלים שטפו לנו את הרגליים והיא שאלה אותי אם דיברתי עם הבחור ההוא. אמרתי לה שלא ושאני לא יודעת אם הוא יתקשר אבל שבטח חברה שלי תתקשר לשאול על זה והיא שאלה מה אני אגיד לה או לו. לא ידעתי מה לענות לה אבל כל המצב הזה עכשיו בים עם גבירתי היה כזה רגוע שפשוט אמרתי לה את זה ככה - אמרתי לה שאני לא יודעת. היא שאלה "אבל את בטוחה שאת לא רוצה אותו?" ואני אמרתי לה "גבירתי אני בטוחה. אני רוצה להיות משרתת שלך וככה טוב לי" ובדיוק בא גל ענק והרטיב אותנו ונהיה לי קר נורא ואז היא התחילה לצחוק מזה ופתאום גם אני התחלתי לצחוק והיא אמרה "בואי נחזור לחול" וחזרנו וישבנו להתייבש שם. כשישבנו שם שאלתי אותה "גבירתי את רוצה אותי בתור משרתת?" והקול שלי רעד קצת מרוב שהיה לי קר והיא אמרה "בטח שאני רוצה. את לא יודעת את זה?" ואמרתי לה "לא יודעת. פחדתי שאת כבר לא רוצה" והיא אמרה לי "ילדה שלי. את לא מבינה שכל התגובה שלי אתמול היתה דווקא בגלל שאני כל כך רוצה?" ואני באמת לא הבנתי את זה אבל כל כך שמחתי שהיא אמרה שהיא רוצה אותי ורציתי לחבק ולנשק את כל הגוף שלה ממש שם אבל לא ידעתי אם היא רוצה אז סתם שתקתי והורדתי את הראש והיא שאלה "מה קרה?" ואז אמרתי לה שזה מה שהייתי רוצה לעשות. היא הרימה לי את הראש והסתכלה לי בעיניים ואמרה "באמת היית עושה את זה? כאן? עכשיו?" ואני לא ידעתי אם זה אומר שהיא רוצה אבל פשוט אמרתי "כן גבירתי" בשיא הרצינות. היא אמרה לי "את מדהימה" וליטפה לי את השיער ואני אמרתי "אני לא מדהימה את מדהימה ואני מעריצה אותך" ואז היא אמרה "אז תגידי לי מזל טוב" ואמרתי ואז שאלתי על מה והיא אמרה שיש לה יום הולדת היום.

הייתי בשוק כי לא ידעתי על זה בכלל למרות שלא היתה לי דרך לדעת. אמרתי לה שוב מזל טוב וחיבקתי אותה והיא חיבקה אותי בחזרה ואמרתי לה שאני מצטערת שלא ידעתי והיא אמרה "שטויות איך יכולת לדעת? רציתי שנבלה קצת יחד היום זה הכל" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואחרי זה אמרתי שאני אוהבת אותה. ככה התחבקנו אולי דקה ואז היא שאלה אם אני רוצה עוגה ואמרתי לה "אני הייתי צריכה להכין לך עוגה גבירתי..." והרגשתי פתאום לא נעים שאני לא עושה כלום ליום הולדת שלה אבל היא צחקה ואמרה "קניתי לנו עוגה" והוציאה אותה מהתיק שלה ואמרה לי "את תכיני לי אחרי החג את כדורי השוקולד שלך" ואמרתי "כן גבירתי" ואכלנו את העוגה שלה ועדיין הרגשתי לא נעים מזה. שאלתי אותה מה היא רוצה מתנה ליום הולדת והיא חשבה רגע ואמרה "אותך" ושאלתי אותה מה היא רוצה ברצינות אז היא אמרה "אותך. בדיוק כמו שאת. כמו שהיית עד עכשיו וכמו שבאת אלי אז ואמרת לי שאת רוצה להיות משרתת שלי. זאת המתנה שלי" וכמעט בכיתי מהתרגשות ואמרתי לה "תודה גבירתי" אבל שוב שאלתי מה לקנות לה והיא אמרה שהיא תחשוב על זה ושכדאי שאני אפסיק לשאול כל הזמן.

ככה ישבנו שם עד אחרי הצהריים והיא שכבה עם עיניים עצומות ואני הסתכלתי עליה כל הזמן וחשבתי כמה אני מעריצה אותה וכמה אני שמחה שהיא הסכימה לקחת אותי ולא ידעתי איך לתאר לה את ההרגשה שלי. אחר כך אספנו את כל הדברים והיא החזירה אותי הביתה ולפני שהיא הורידה אותי היא אמרה שיהיה לי חג שמח ונדבר ביום רביעי והתחבקנו ולא היה אכפת לי שזה ממש מתחת לבית ככה ועליתי הביתה עם ריחוף כזה.
אמא שלי שאלה איפה הייתי ופתאום לא היה אכפת לי ואמרתי לה שהייתי בים עם גבירתי ושזה בגלל שהיום היה לה יום הולדת אבל ברור שלא אמרתי גבירתי אלא את השם שלה. אמא שלי אמרה שהיא לא ידעה בכלל ושהיא תתקשר להגיד לה מזל טוב וברגע הראשון רציתי להגיד לה לא כי שוב פחדתי שהיא תדבר איתה אבל לא יכולתי להסביר לה למה אני לא רוצה ובעצם כשחשבתי על זה שוב גם לא כל כך פחדתי מזה כמו שחשבתי. הלכתי להתקלח ואחר כך שוב הייתי עייפה נורא והלכתי לישון וישנתי עד הבוקר רצוף.