חלום מתגשם

כשקמתי בבוקר שוב קצת נבהלתי כי שוב התבלבלו לי הימים ולא ידעתי מה השעה. אחרי רגע נזכרתי שהיום יום שלישי ושזה חג ונזכרתי גם בכל מה שהיה אתמול ואיך ישבתי עם גבירתי בים והרגשתי כל כך קרובה אליה וכל כך טוב איתה. קמתי מהמיטה ורק אז שמתי לב בכלל שאני ערומה ולא זכרתי שהלכתי לישון ככה. התלבשתי מהר ויצאתי מהחדר ואמא שלי כבר היתה בסלון וראתה סרט בטלויזיה והיא שאלה אותי אם אני רוצה לראות איתה. חשבתי על זה ולא היה לי כוח כי הרגשתי כאילו כל מה שהיה אתמול הוא כמו הסרט הכי טוב שיכול להיות לי ולא רציתי להרוס את זה עם משהו אחר. כל הדברים שפעם אהבתי בטלויזיה נראו לי פתאום טפשיים כאלה או חלשים או לא מעניינים. שתיתי קפה בחדר שלי עם המחשב וניסיתי לחשוב מה גבירתי עושה עכשיו ואיך היא התעוררה ושתתה קפה לבד.

אמא שלי קראה לי ואמרה שיש לי טלפון ובכלל לא שמעתי אותו מצלצל. לקחתי את האלחוטי וזאת היתה חברה שלי וזה היה מוזר שהיא מתקשרת הביתה ולא לנייד שלי וככה גם לא יכולתי להתחמק ממנה אבל אולי זה עדיף לגמור עם זה כבר. היא שאלה לאן נעלמתי וכבר זה הרגיז אותי כי היא אמרה את זה כאילו היא כבר שבוע מחפשת אותי ולא מצליחה וזה שטויות כי היא לא ניסתה בכלל מאז שיצאנו ביום שישי. אמרתי לה שלא נעלמתי ואני פה והלכתי לחדר כדי שאני אוכל לדבר בשקט אבל כל הזמן גם פחדתי שאולי אמא שלי תרים בטעות את הטלפון השני ותשמע. חברה שלי אמרה שהיא דיברה עם הבחור ההוא ושהוא ניסה להתקשר אלי כמה פעמים ולא עניתי לו ואני אמרתי לה שקודם כל הוא ניסה רק פעם אחת ולא כמה פעמים ודבר שני שהוא היה יכול לנסות שוב ואחרי שאמרתי את זה לא ידעתי אם זה היה חכם כל כך כי אולי עדיף שאני אסגור את זה איתה ולא שהוא יתקשר שוב. היא שאלה אם להגיד לו להתקשר שוב ואז לקחתי נשימה ואמרתי לה שלא נראה לי שזה רעיון טוב וברור שישר היא שאלה למה ואמרה שדווקא היה נראה לה שיש בינינו כימיה. אמרתי לה שהוא חמוד אבל אני סתם הייתי קצת שיכורה וזה באמת היה ערב נחמד אבל שזה לא מתאים לי שיהיה משהו יותר רציני עכשיו איתו והיא המשיכה לשאול למה ואמרה שהיא מכירה אותו יותר ממני ומכירה אותי ושלדעתה אנחנו מאוד מתאימים. ניסיתי לחשוב איך אני מסבירה לה עכשיו שאני לא רוצה ושתעזוב אותי ואמרתי לה שזה פשוט לא מתאים לי עכשיו ואין לי שום דבר נגדו ושלא יפגע ממני או משהו והיא אמרה שהייתי צריכה להגיד לו את זה כי הוא ציפה וניסה להתקשר אלי ולא ידע מה הוא עשה לא בסדר ואמרתי לה שאני ממש מצטערת שהוא הרגיש ככה אבל הוא התקשר רק פעם אחת ולא יכולתי לענות ועכשיו היא מתקשרת אז אני אומרת את זה לה. ואז היא התחילה להגיד שבכלל בזמן האחרון אני מוזרה ומשהו עובר עלי ואמרתי לה שכלום לא עובר עלי והכל בסדר אבל היא המשיכה ואמרה שהיא חברה שלי וזה שאני לא מספרת לה מה עובר עלי זה קצת פוגע בה. ואז החלטתי שאולי במקום להגיד לה שהכל בסדר ושהיא מדברת שטויות אני אנסה משהו אחר ואמרתי לה שאולי באמת משהו עובר עלי ואולי אני רוצה להיות יותר לבד ושהיא לא צריכה להיפגע מזה ואם היא רוצה לעזור אז אולי היא צריכה להבין אותי ולא להציק לי עם זה ככה. אבל כשאמרתי את זה היא עוד יותר נעלבה ואמרה שאם ככה אולי אני בכלל לא רוצה לדבר איתה ושהיא חשבה שאנחנו חברות ואני התחלתי להזיע והרגשתי שרק הרסתי עוד יותר. ניסיתי להגיד לה שזה לא מה שהתכוונתי ושהיא פשוט לפעמים שואלת יותר מדי כשהיא רואה שלא נוח לי לדבר אבל היא כבר ממש נעלבה ואמרה שהיא היתה מספרת לי כל דבר שקורה לה ושאולי היא טעתה. רציתי באותו רגע לחזור בזמן לאותו ערב ולא להגיע למצב הזה איתו בכלל או אפילו לא לצאת איתם וככה הכל לא היה קורה. עכשיו הרסתי איתה את החברות שלנו וזה בכלל לא מה שהתכוונתי שיקרה. אמרתי לה שאני מצטערת שזה יצא ככה ושחבל שרק בגלל המקרה הזה עם הבחור ההוא שהוא באמת חמוד אבל לא מתאים לי אנחנו נכעס אחת על השניה והיא אמרה טוב ואז שתקנו ולא ידענו מה להגיד וזה היה לי נורא עצוב פתאום.

ככה השיחה נגמרה כאילו בלי סוף אמיתי והכל נשאר פתוח. המשכתי לחשוב על הכל וניסיתי לשחזר איך הכל קרה ואיך הגעתי למצב כזה. הטלפון שוב צילצל אבל לא עניתי ואמא שלי ענתה ואחרי כמה שניות הבנתי שזה לא טלפון בשבילי ונשכבתי במיטה. לא היה לי עם מי לדבר על זה. עם אמא שלי אני לא אדבר כי גם היא תתחיל לשאול והיא בטח היתה רוצה שאני אצא עם מישהו ועם גבירתי אני לא מדברת על דברים כאלה ואין לי הרבה חברות. שכבתי במיטה וחשבתי על הכל אבל כמה שחשבתי יותר הייתי בטוחה שאני צודקת ושאני רוצה להיות המשרתת של גבירתי ומוכנה לוותר על הבחור ההוא בשביל זה והתחלתי לחשוב אם אני מוכנה גם לוותר על החברות הזאת עם חברה שלי בשביל זה ולא היה לי אכפת לוותר כי גבירתי הכי חשובה לי בעולם ורק חבל לי שזה יצא ככה כי זה לא באמת כאילו שאני צריכה לוותר על החברות הזאת. אם זה היה ככה הייתי מוותרת ואני יודעת את זה אבל חבל לי שזה לא באמת ככה ורק נהיה ככה בגלל אי הבנה או סתם משהו שנסחף יותר מדי.

אמא שלי דפקה בדלת שלי כששכבתי ככה וחשבתי ושאלה מתי אני רוצה לאכול ואמרה שאחרי הצהריים יבואו אלינו דודים שלי ככה לקפה. אמרתי לה שאני עוד לא רעבה והיא אמרה שאני אגיד לה כשאני ארצה לאכול והלכה וככה המשכתי לחשוב על זה שוב ושוב. בסוף החלטתי שאולי אני אלך קצת ברגל כדי להירגע והתלבשתי ואמרתי לאמא שלי שאני יוצאת לסיבוב והיא שאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן אבל סתם אני רוצה לחשוב קצת בשקט על דברים. הסתובבתי אולי חצי שעה ברחוב סתם וראיתי איך כל החנויות סגורות והכל שקט כזה ורגוע וניסיתי גם להירגע בעצמי. אני לא יודעת עם זה עזר כי המשכתי לחשוב כל הזמן על מה שקרה אבל לפחות נהייתי רעבה וכשחזרתי הביתה אכלתי עם אמא שלי צהריים והיא אמרה שהיא לא רוצה להציק אבל שאם קורה משהו או משהו מטריד אותי אז אני תמיד יכולה לדבר איתה ושהיא מרגישה שאחרי שדיברתי עם חברה שלי קצת נהייתי מוטרדת. אמרתי לה תודה על זה כי זה באמת היה נחמד מצידה שהיא לא הציקה לי ולא לחצה אבל לא רציתי לספר לה.

אחרי הצהריים באו אלינו דודים שלי ויש להם ילד קטן בן שנה וחצי בערך והוא כזה חמוד וזה סוף סוף גרם לי לחייך קצת אחרי היום המגעיל הזה. שיחקתי איתו והוא ממש התאהב בי ולא רצה לעזוב אותי אבל זה היה לי טוב להיות איתו כי הוא רק צריך אהבה ושירימו אותו גבוה ואין לו בראש כל מיני שטויות של להעלב ולהציק עם שאלות. אמא שלי אמרה לי לתת לו צעצועים מהחדר שלי ולקחתי אותו לשם אבל אין לי ממש צעצועים שמתאימים לילדים אז סתם נתתי לו איזו בובה של עכבר חמוד כזה שפעם קיבלתי והוא דווקא אהב את זה ושיחק עם זה וצחק. ואז נזכרתי שקיבלתי את הבובה הזאת מאותה חברה שלי פעם כשהיא החליטה שאני עכבר והיתה קוראת לי עכברית ושוב נזכרתי בה ובכל מה שקרה ונהיה לי עצוב ופשוט התחלתי לספר לתינוק הזה את כל מה שקרה כי הוא ממילא קטן ולא יכול לגלות לאף אחד וגם לא יכול לשאול שאלות או להגיד לי מה דעתו. סתם הייתי צריכה להוציא את זה וישבתי איתו ככה וסיפרתי לו ממש הכל אפילו שאני משרתת ומה אני עושה עם גבירתי ואיך שאני מעריצה אותה והוא רק חייך ככה ושיחק עם העכבר הזה והקשיב או אולי לא הקשיב אבל כנראה הוא אהב את זה שאני מדברת איתו ככה וזה עשה לי קצת יותר טוב בלב. חיבקתי אותו ואמרתי לו תודה שהוא הקשיב אפילו שהוא לא מבין מה שסיפרתי לו ואפילו לא מבין על מה אני אומרת תודה ואז הוא לקח את העכבר ורצה לחזור לסלון אז חזרנו לשם והוא הראה לכולם את העכבר ואני חייכתי והייתי רגועה כי הוצאתי קצת את מה שהיה לי על הלב וידעתי שהוא לא יכול עכשיו לספר להם והוא רק שמח מהבובה הקטנה הזאת וזה עושה אותו מאושר והאושר שלו היה מדבק כזה.

כשהם הלכו עזרתי לאמא שלי לסדר את הסלון והיא אמרה שוב שהוא ממש נקשר אלי ואיזה יופי שיש לי כזאת כימיה עם תינוקות ושאני כובשת ושתינוקות תמיד מרגישים מי טוב אליהם וחשבתי על זה שבאמת הוא היה שמח כאן ושגם אני אולי הרגשתי שהוא בדיוק מה שאני צריכה עכשיו ושהוא טוב בשבילי כמו שאני הייתי טובה בשבילו וזה יצא טוב שהם באו היום.