סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 27 באוקטובר 2005 בשעה 6:47

בבוקר כבר הרגשתי כאילו לא אכפת לי מכל מה שקרה. אם חברה שלי מצפה שכל דבר שיקרה לי אני אספר לה ולא מבינה שיש דברים שהם אישיים שלי אז אולי עדיף שהיא תיעלב וככה היא תבין את זה. נכנסתי לאדישות כזאת וכל מה שרציתי היה להיות אצל גבירתי ולהרגיש שם שזה המקום הכי טוב בשבילי ולהראות לה שמעכשיו אני רק שלה ואני לא אעשה עוד שטויות כאלה. שמחתי על זה שהיום כבר לא חג ואני אוכל ללכת אליה ולחזור להיות משרתת שלה כי הרגשתי שכל הימים האלה שאני בבית לא עושים לי טוב ואני סתם נהיית עצבנית ומשחקת משחק שבגלל שאני לא יכולה להיות מה שאני אז אני צריכה גם לעשות כאילו אני נהנית מזה.

אמא שלי השאירה לי פתק שהיא הלכה להסתובב עם חברה וזה היה לי טוב להיות לבד בבית ככה. אחרי ששתיתי קפה התקלחתי וחפפתי וזה היה גם כאילו אני רוחצת את כל מה שהיה ואת כל הבילבול שלי ומנקה את הגוף שלי ומכינה את עצמי לדבר הכי חשוב לי בחיים שזאת גבירתי. מרוב התרגשות ממש התחילה לכאוב לי הבטן. בחוץ התחיל גשם ואני פתחתי את החלון של האמבטיה והתקלחתי ככה כשהקור נכנס מהחלון ואני מסתכלת על הגשם ובפנים המים חמים על הגוף שלי וזה היה ממש מדהים.

אחר כך עטפתי את עצמי במגבת וישבתי ככה בסלון וניסיתי לראות טלויזיה אבל לא התרכזתי במה שהיה שם וסתם בהיתי ככה. חיכיתי שגבירתי תתקשר וחשבתי אם להתקשר אליה בעצמי אבל לא רציתי להפריע לה בעבודה והמשכתי לחפש בטלויזיה בכל הערוצים משהו לראות. בסוף היא התקשרה ואני ישר סגרתי את הטלויזיה והיא שאלה איך היה החג ומה עשיתי. אמרתי לה שהיה בסדר ושחשבתי עליה הרבה וסיפרתי לה גם על הדודים שהיו פה והתינוק שלהם והיא אמרה שזה מקסים ושהיא יכולה להבין אותו שהוא רצה להיות איתי וזה החמיא לי ואמרתי לה תודה. ואז היא שאלה אם דיברתי עם הבחור ההוא או עם חברה שלי ושוב זה כאילו החזיר אותי אחורה אחרי שכבר רציתי לשכוח מזה ואמרתי לה שדיברתי עם חברה שלי והיא רצתה לדעת הכל אז סיפרתי לה בדיוק מה היה שם. היא אמרה שזה לא טוב ואני לא הבנתי מה לא טוב כי מה שאמרתי לה בעצם זה שאני רוצה רק להיות איתה אבל היא אמרה שהיא לא רוצה שאני אשרוף קשרים שהיו לי עם חברות. אמרתי לה שלא אכפת לי כי אם החברה הזאת לא מסוגלת להבין את זה שיש דברים אישיים שלא מספרים אז זאת בעיה שלה ואני כבר החלטתי שאני לא רוצה את הבחור ההוא וכן רוצה להיות משרתת. גבירתי אמרה שזה לא ככה ושאפילו אם אני מחליטה לא לספר משהו זה לא אומר שאני צריכה לזרוק את הקשר עם חברה שלי לפח ואז היא אמרה לי שהיא רוצה שאני אתקשר אליה ואולי גם איפגש איתה ושנתקן את כל העניין הזה. אמרתי לגבירתי שאני אחשוב על איך לסדר את זה ומה להגיד לחברה שלי ואני מבטיחה לדבר איתה על זה אבל גבירתי אמרה "לא לא. את תתקשרי אליה עכשיו ואם צריך תפגשי אותה ותלבני את העניין הזה. אני לא רוצה להיות באמצע" ואני ניסיתי להגיד שהיא לא באמצע כי היא הכי חשובה לי ובכלל אין לי מושג מה להגיד לחברה שלי כי הרי אני לא יכולה פשוט לספר לה שאני משרתת וכל זה. גבירתי נשמעה די כועסת ואמרה שזה לא מעניין אותה ושאני אמצא דרך ואחליט מה להגיד ואיך להגיד אבל שלפני שאני באה היום אני צריכה לסדר את העניין הזה. אמרתי לה "אני אדבר איתה גבירתי אני מבטיחה אבל אני רוצה לבוא לשרת אותך היום" והיא אמרה "את תדברי איתה ותספרי לי איך הסתדר העניין ורק אז אני אחליט אם תבואי ומתי את מבינה?" ואמרתי לה "כן גבירתי" והשתגעתי רק מהמחשבה שאם אני לא אצליח לסדר את העניין הזה עם חברה שלי גבירתי לא תרשה לי לבוא ורציתי לבקש ממנה לבוא בכל זאת אבל היא שוב אמרה "משרתת את לא באה אלי עד שהעניין הזה יהיה סגור" והקול שלה עשה לי צמרמורת בכל הגוף ואמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה "אני רוצה שתרדי עכשיו על הברכיים ותבטיחי לי את זה ואני ירדתי על הברכיים ככה בסלון של הבית שלי כשהיא בטלפון ואמרתי "גבירתי אני על הברכיים ואני מבטיחה לך שאני אסדר את זה ואני אספר לך הכל" והיא שאלה "את על הברכיים משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וירדתי אפילו יותר נמוך והתכופפתי ככה כאילו שהיא מולי ואז נפתחה לי המגבת ונפלה ופתאום הייתי ערומה ככה על הרצפה ורעדתי גם מהקור וגם מכל המצב הזה ואמרתי "כן גבירתי אני מבטיחה" והיא אמרה "יופי אז תספרי לי מה היה" וככה נשארתי על הרצפה ולא ידעתי בכלל איך לעשות את זה.

החלטתי שבמקום לחשוב יותר מדי ולתכנן אני פשוט אתקשר לחברה שלי ואתחיל לדבר איתה ומה שיצא יצא במיוחד שלא רציתי עכשיו שאני אתחיל לחשוב ואז יעבור עוד זמן וגבירתי לא מוכנה להיפגש איתי כל הזמן הזה. התקשרתי לחברה שלי והיא לא ענתה ולא השארתי לה הודעה ואז התקשרתי שוב וכן השארתי הודעה ואמרתי שאני רוצה לדבר איתה כי אני לא מרגישה נוח עם השיחה האחרונה שלנו וזה לא בסדר שאנחנו ככה כועסות. הלכתי לחדר להתלבש וניסיתי קצת לכתוב אבל לא הצלחתי להתרכז וחשבתי אם חברה שלי בכוונה לא עונה לי כי היא כועסת עלי או שבאמת היא לא יכולה לענות עכשיו. השתגעתי מזה כי הרגשתי שעכשיו סתם הזמן מתבזבז ובכל הזמן הזה אני לא יכולה לראות את גבירתי ואולי אפילו לא לדבר איתה כי היא אמרה שאני חייבת קודם לסגור את העניין הזה עם חברה שלי ואני הבטחתי לה. הסתובבתי בבית וניסיתי למצוא משהו לעשות שיעביר את הזמן ויגרום לי לשכוח קצת מכל זה אבל לא מצאתי כלום ולא יכולתי להתרכז גם כשניסיתי לקרוא או לראות טלויזיה. התקשרתי שוב לחברה שלי ושוב היא לא ענתה והשארתי עוד הודעה וביקשתי שתתקשר אלי וניסיתי שזה ישמע חשוב ככה שהיא תבין שאני רוצה שהיא תתקשר אליה דחוף. בינתיים ניסיתי לחשוב מה להגיד לה למרות שבהתחלה החלטתי לא לחשוב על זה יותר מדי ולא לתכנן ואז גבירתי התקשרה ושאלה אם דיברתי עם החברה שלי ואמרתי לה שאני לא מצליחה להשיג אותה והיא לא עונה לי וגבירתי אמרה "טוב. תמשיכי לנסות ותדברי איתי אחרי זה" ואני שאלתי אם אולי בכל זאת אני יכולה לבוא אליה ואני מבטיחה לדבר עם חברה שלי אחר כך כי זה לא אשמתי שהיא לא עונה אבל גבירתי אמרה "בשום אופן לא. קודם תדברי איתה אפילו אם זה יקרה רק מחר" ואני אמרתי "כן גבירתי" וככה נשארתי שוב איפה שהייתי קודם ושוב ניסיתי להתקשר לחברה שלי והיא לא ענתה ולא ידעתי אם להשאיר לה עוד הודעה כי ממילא כבר השארתי שתיים והיא רואה שזאת אני מתקשרת אליה אז לא השארתי בסוף.

הזמן עבר ומרוב שעמום התחלתי לאכול עוגיות ושתיתי עוד קפה ואני שונאת את זה שאני מתחילה לאכול רק בגלל שעמום או מתח ולא כי אני רעבה כי ככה בדיוק אני משמינה וזה תמיד קורה לי והכל בגלל שהיא לא עונה לי עכשיו ומצד שני אני לא יכולה ללכת לגבירתי היום עד שאני אדבר עם חברה שלי. הייתי עוד קצת במחשב וניסיתי לקרוא בשביל לשכוח קצת מהכל והמשכתי לאכול עוגיות כמו חזירה ולשנוא את עצמי על זה ואחרי עוד אולי שעה סוף סוף חברה שלי התקשרה ואני קפצתי וישר עניתי לה ובחיים לא שמחתי ככה כשהיא התקשרה אלי. היא אמרה שהיא ישנה עד מאוחר ושהיא ראתה שהתקשרתי המון פעמים והשארתי הודעות ושאלה מה קרה ונשמעה ממש מודאגת ואמרתי לה שאני פשוט רציתי לדבר איתה על מה שהיה ושאני מרגישה לא נוח עם זה. היא שאלה אם הכל בסדר ואם לא קרה משהו ואמרתי לה שלא קרה כלום חוץ מזה שאני מרגישה שרבנו ולא טוב לי עם זה והיא אמרה "וואו נורא דאגתי" וזה היה לי מוזר שהיא דואגת ככה כמו אמא שלי לפעמים. היא אמרה שגם היא מצטערת ושהיא חשבה על זה ושאולי אני צודקת ושזה לא בסדר שהיא ככה לחצה עלי ושזכותי לא לרצות את הבחור ההוא גם אם היא עדיין חושבת שאנחנו מאוד מתאימים. אמרתי לה שהוא באמת חמוד אבל זה לא מתאים לי עכשיו פשוט ושתנסה להבין שעוברים עלי דברים ואני צריכה להתמודד איתם לבד והיא לא שאלה מה עובר עלי ורק אמרה שהיא מבינה ושאם אני רוצה אז אנחנו חברות ואני יכולה לספר לה הכל והיא מבטיחה להבין אותי. כל כך שמחתי שהיא מבינה את זה עכשיו ושהכל הסתדר ככה ואמרתי לה שאני מצטערת אם אני לפעמים כזאת מיסתורית כמו שהיא אומרת או שאין לי סבלנות וכבר חשבתי על גבירתי ועל זה שעכשיו אני יכולה להיפגש איתה והכל הסתדר ואז חברה שלי אמרה שהיא הולכת לצבא רק למשמרת ערב ושאלה אם אני רוצה ללכת לאכול צהריים יחד. הייתי כבר מלאה מהעוגיות וגם לא רציתי עכשיו לבזבז עוד זמן אבל לא היה לי נעים להגיד לה לא אחרי השיחה הזאת ומצד שני לא רציתי שעכשיו יעבור כל היום וגבירתי תחכה לי ותצטרך אותי ולא ידעתי מה לעשות אבל ידעתי שקודם כל אני צריכה לדבר עם גבירתי ולספר לה את כל מה שהיה וככה אולי אני גם אשאל אותה אם אני יכולה לאכול צהריים עם חברה שלי. שאלתי את חברה שלי אם אני יכולה לחזור אליה עוד כמה דקות והיא אמרה שהיא מחכה ואני ישר התקשרתי לגבירתי.

סיפרתי לה שהכל הסתדר והיא רצתה לשמוע את כל הפרטים וממש סיפרתי לה את השיחה וכל מה שאמרנו והיא אמרה שהיא גאה בי ושמחה שאני מתנהגת כמו בוגרת ושאני עוד אראה שזה היה לטובתי ואני אמרתי "אני יודעת ותודה גבירתי" ואז לא היה לי נעים לשאול אותה והתחלתי לגמגם והיא שאלה מה אני רוצה להגיד ואז פשוט לקחתי נשימה ואמרתי לה שחברה שלי רוצה גם להיפגש איתי לצהריים אבל שיותר חשוב לי להיות איתה עכשיו וממילא הכל הסתדר. גבירתי אמרה שאין פה שאלה בכלל ושאני אלך לצהריים עם חברה שלי ואנחנו ניפגש אחר כך. שאלתי אותה אם היא בטוחה שזה בסדר מצידה והיא אמרה "בטח שזה בסדר. אני רוצה שתיפגשי איתה ותדברי איתי אחר כך" ואז חזרתי לחברה שלי ואמרתי לה שנלך לאכול וקבענו להיפגש ואני רציתי שניפגש כמה שיותר מהר למרות שלא הייתי רעבה.

ישבנו בבית קפה והזמנתי טוסט אבל בקושי גמרתי חצי ממנו ודיברנו עוד וחברה שלי היתה ממש בסדר ולא שאלה על מה שאני לא רוצה לספר ורק אמרה שהבחור ההוא קצת נפגע מזה ואני אמרתי לה שלא הבטחתי לו כלום ושחבל לי שהוא מרגיש ככה אבל זה קורה ושתגיד לו שאין לי שום דבר נגדו ושתנסה להסביר לו והיא אמרה שהיא תעשה את זה ורק אמרה שאולי לא יהיה נעים עכשיו לצאת שוב איתו ואמרתי לה שבאמת זה יהיה מוזר אבל נראה והיא דיברה כאילו זה כבר ברור שביום שישי נצא שוב למרות שממש לא הייתי בטוחה שאני רוצה.

באמצע שישבנו שם גבירתי התקשרה ושאלה איפה אני ומה קורה ואמרתי לה שאני בבית קפה עם חברה שלי ושאלתי אם היא צריכה אותי ולא יכולתי לדבר נוח שחברה שלי לא תבין. גבירתי אמרה שאני אקח את הזמן ונדבר אחר כך ושהיא מאוד גאה בי ושמחתי ולא יכולתי להגיד לה "תודה גבירתי" כמו שרציתי אלא רק "תודה" אבל היא לא כעסה והיא הבינה את זה. חברה שלי שאלה מי זאת ולא ידעתי מה להגיד אז אמרתי שזאת היתה אמא שלי וניסיתי להיזכר בכל מה שאמרתי שם כדי שלא יצא משהו מוזר שלא אומרים לאמא אבל זה כנראה היה בסדר כי חברה שלי לא אמרה כלום ואני פתאום פחדתי שאמא שלי תחליט להסתובב עם החברה שלה בדיוק פה ופתאום היא תבוא ותפגוש אותנו והכל יתגלה ובגלל זה פתאום רציתי שנסיים שם ונקום כבר וממילא כבר אכלנו ושתינו קפה ועכשיו רציתי ללכת לגבירתי. חברה שלי אמרה שהיא צריכה כבר להתארגן והיא רוצה עוד להספיק כמה דברים לפני הצבא ואמרתי לה שזה בסדר כאילו שזאת לא אני שרוצה כבר ללכת משם. חזרתי הביתה ובדרך התקשרתי לגבירתי ושאלתי אותה אם עכשיו אני יכולה לבוא למרות שכבר היה נורא מאוחר יחסית והיא אמרה שהיא מחכה לי וזה היה מוזר שהיא אמרה את זה אז שאלתי אם היא בבית והיא אמרה "שכחת שזה חול המועד ואני בחופש?" ואני לא יודעת אם שכחתי באמת או שבכלל לא ידעתי ואמרתי לה שאני מצטערת שלא הייתי איתה והיא אמרה "זה בסדר עשית משהו יותר חשוב ואני מאוד גאה בך" ואני אמרתי לה שאני רק עוברת בבית לקחת את התיק ובאה.

בדרך אליה היה גשם וכולי נרטבתי וכשהגעתי אליה השיער שלי היה רטוב לגמרי וגם הבגדים. רציתי לחבק אותה אבל לא היה לי נעים ככה והיא אמרה "אוי את רטובה לגמרי" ולא היה לי נעים שאני מרטיבה לה ככה את הבית והיא אמרה שאני אוריד בגדים ונייבש אותם וככה נשארתי עם תחתונים וחזיה והיא הסתכלה עלי והרגשתי שהיא רואה איך אני מנופחת מכל העוגיות והאוכל של היום ושנאתי את זה. היא באה אלי וחיבקה אותי ואמרה שהיא ממש מרוצה וכל הכבוד לי שטיפלתי בכל העניין הזה עם חברה שלי ושלא גרמתי לה להרגיש שהיא מקלקלת לי משהו ואני אמרתי "גבירתי כל כך התגעגעתי אליך ושתדעי שאת לא מקלקלת לי כלום ואת הכי טובה אלי בעולם" וממש נפלתי על הכתף שלה ואחר כך על הרצפה ועל הרגליים שלה ונישקתי אותה שם והיא אמרה "משרתת שלי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא שאלה "לא הבטחת לי כדורי שוקולד?" ופתאום נזכרתי בכל זה ואיך שכחתי מהיום הולדת שלה וזה גרם לי להרגיש רע ואמרתי לה שאני מצטערת ואני אביא לה מחר והיא אמרה "למה מחר? מה רע בעכשיו?" ואני שאלתי אם היא מתכוונת שאני אכין אותם כאן והיא אמרה "בטח למה לא? את רוצה לפנק אותי לא?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא אמרה שהיא קנתה כבר את כל מה שצריך ושהיא כבר לא יכולה לחכות לזה ולא היה לי נעים שהיא עושה את הקניות בשבילי ועכשיו היה לי חשוב רק להכין את זה מהר ושהיא תהיה שמחה. התחלתי להכין את הכדורי שוקולד והיא ישבה במטבח והסתכלה עלי והרגשתי שאני צריכה מאוד להיזהר לא לעשות יותר מדי בלגן במטבח שלה וגם לעשות הכל כמו שצריך ולא לטעות או לשכוח משהו ולעשות את זה מהר כי היא מחכה. הסתכלתי עליה כל הזמן לראות איך היא מגיבה והיא חייכה אלי וזה עודד אותי והמשכתי להכין הכל וכשזה היה מוכן שמתי במקרר ואמרתי לה שעכשיו צריך לחכות קצת והיא אמרה "מצויין אפשר בינתיים לעשות אמבטיה". היא קמה ואמרה לי "משרתת שמעת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "אז תכיני לי את האמבטיה למה את מחכה?" ואני רצתי להכין הכל שם כמו שהיא אוהבת עם נרות ומוזיקה והכל ושמחתי שאני יכולה שוב לשרת אותה כמו שרציתי כל הימים האלה וגם שמחתי שהיא אוהבת את האמבטיות שאני מכינה לה.

קראתי לה כשהכל היה מוכן והיא באה וכבר היתה ערומה ושאלתי אותה מה היא רוצה לשתות שם והיא אמרה שיש במקרר ליקר שנקרא לימונצ'לו ושאני אביא לה כוסית שלו והיא נכנסה לאמבטיה והדליקה סיגריה שם ואמרה לי שזה תענוג. אני הלכתי למזוג לה את הלימונצ'לו והבאתי לה והיא אמרה "תטעמי קצת תגידי מה דעתך" ואני שתיתי טיפה בזהירות ואמרתי לה שזה טעים והרגשתי כמו המשרתת שטועמת את הדברים לפני שהמלכה אוכלת ושותה כדי לראות שהכל בסדר והיא חייכה ואמרה "תסדרי את הבית ואולי יותר מאוחר תוכלי גם לשתות". יצאתי משם והיא נשארה באמבטיה ואני סידרתי וניקיתי את כל המטבח והכלים ואחר כך גם את החדר שלה והסלון וטיטאתי את הבית ושוב היתה לי בכל הגוף ההרגשה הטובה הזאת שאני עושה מה שאני צריכה לעשות ומה שאני אוהבת וכמה שאני מעריצה את גבירתי על כל מה שהיא עושה ואיך שהיא מבינה תמיד מה הכי טוב בשבילי. היא קראה לי מהאמבטיה ואני רצתי אליה והיא אמרה שהיא שמה את המגבות בכביסה היום ושאני אביא לה מגבת מהארון. רצתי להביא לה מגבת ולא רציתי שיהיה לה קר ואז היא קמה מהאמבטיה ואני אפילו בלי שהיא ביקשה עטפתי אותה ככה עם המגבת וקצת ניגבתי אותה בכתפיים ובראש והיא עשתה "הממממ" כזה שהיא עושה כשהיא נהנית ושמחתי והמשכתי לנגב אותה בכל הגוף והיא עמדה שם ונתנה לי לעשות את זה וכל הזמן רק לא רציתי שהיא תפסיק אותי והודיתי לה בלב שהיא נותנת לי להמשיך. היא יצאה מהאמבטיה והלכה לחדר שלה ובדרך גם הסתכלה איך סידרתי הכל. היא חזרה עם חולצה ארוכה ותחתונים ואמרה לי "נו הם מוכנים עכשיו?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ביקשה אותם בסלון ושאני גם אסרק אותה וככה היא שכבה על הספה ואכלה את הכדורי שוקולד ואני ישבתי מאחוריה על הברכיים וסירקתי אותה בזהירות ואז אמרתי לה "גבירתי מזל טוב ויום הולדת שמח" למרות שזה כבר לא היה היום והיא אמרה "תודה מתוקה" ואז בלי שהיא ביקשה הבאתי את הקרם ועשיתי לה מסג' ברגליים והיא המשיכה לאכול ונראתה כל כך מדהימה ככה ואצילית.

אחרי הרבה זמן שעשיתי לה מסג' ולא רציתי להפסיק היא אמרה לי "משרתת עכשיו מגיע לך הפרס שלך" ואני שאלתי אותה מה הפרס והיא אמרה שאני אמזוג לעצמי כוסית מהלימונצ'לו שלה וגם עוד כוסית לה והלכתי והבאתי את זה והרגשתי שזה שהיא מרשה לי לשתות ממה שהיא שותה זה באמת פרס. ישבתי ככה על הרצפה לידה והיא ליטפה לי את הראש ושתינו יחד ושוב אמרתי לה מזל טוב ושאני אוהבת אותה ומודה לה על הכל ושאלתי שוב מה היא רוצה מתנה ליום הולדת והיא אמרה "רק אותך מתוקה רק שתמשיכי להיות כמו שאת" ואני כל כך התרגשתי מזה ונישקתי לה את הרגליים וקברתי את הראש שם ולא רציתי לעזוב אף פעם.

קיויתי שהיא תגיד לי שאני ישנה שם היום אבל היא ביקשה שאני אכניס את מה שנשאר מהכדורי שוקולד למקרר ואמרה שניפגש מחר שוב ולא רציתי לבקש ממנה להישאר למרות שנורא רציתי את זה אבל שהיא תגיד לי ולא שאני אגיד ויהיה מצב לא נוח. סידרתי את הכל ועזרתי לה ללכת למיטה שלה ושוב נישקתי אותה ברגליים וחזרתי הביתה.

קלייר​(נשלטת) - מקסים על הבוקר :)
לפני 19 שנים
כלבלב אנושי - יפה ! יפה ! יפה !
אני כ"כ מבין אותך, מה כל זה עושה לך...איזה כייף לך, תהני מכל רגע....
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י