חלום מתגשם

כשהתעוררתי שוב קצת התבלבלו לי הימים כי כל החגים האלה והשבתות שברו לי את השיגרה ושוב חשבתי שהיום יום שישי ורק כשישבתי במיטה ושיחזרתי את כל מה שקרה אתמול עשיתי סדר בראש והבנתי שהיום יום חמישי ושאני כן הולכת לגבירתי ושמחתי על זה כי אתמול היה לי מדהים שם.

כשיצאתי מהחדר ראיתי שאמא שלי בבית וידעתי שהיא בבית בגלל שהיא בחופש בחול המועד כמו גבירתי. היא שאלה אותי אם עבדתי אתמול ואמרתי לה שכן והיא אמרה שהיא חשבה שגם לי יהיה חופש בחול המועד ואולי נטייל יחד ואמרתי לה שכל החגים האלה הייתי המון בחופש בבית אבל בחול המועד זה כמו ימים רגילים ואני עובדת ומה שלא אמרתי לה זה כמה שהימים האלה בבית שיגעו אותי וכמה אני שמחה שאני עובדת גם בחול המועד כי אחרת באמת הייתי משתגעת כאן מגעגועים לגבירתי. הכנתי קפה ואמרתי לאמא שלי שאולי אפשר לטייל בשבת והיא אמרה שבאמת אפשר וזה יהיה כיף. הסתכלתי מהחלון ודווקא היה יום יפה ולא היה גשם כמו אתמול ואפילו היתה שמש נעימה כזאת ושתיתי את הקפה ככה על החלון בעמידה. אמא שלי שאלה מתי אני יוצאת ולא ידעתי להגיד לה אז אמרתי לה פשוט שאני מחכה לטלפון ואני עוד לא יודעת והיא אמרה שאולי כשאני מדברת עם גבירתי אני אתן לה גם לדבר איתה ולהגיד לה מזל טוב ליום הולדת כי היא עדיין לא אמרה ולא נעים לה. אמרתי לה בסדר וקיויתי שאני אשכח את זה כי לא רציתי לתת לה לדבר איתה כי זה תמיד מוזר לי וקצת מפחיד אותי אבל מצד שני לא רציתי להתעלם ממה שהיא ביקשה כי לא היה לי נעים ממנה והכוונות שלה טובות וגם הרגשתי שאם אני אעשה את זה אז אני כאילו אשקר גם לגבירתי והיא יכולה לכעוס על זה. בגלל זה חשבתי שאם אני פשוט אשכח את זה אז זה יצא הכי טוב כי אני לא אעשה את זה בכוונה. אבל אחר כך כשגבירתי התקשרה למרות שרציתי ישר נזכרתי במה שאמא שלי ביקשה וידעתי שאני אהיה חייבת לתת להן לדבר. גבירתי אמרה לי לבוא היום בצהריים ולנקות את הבית ואמרה שאולי היא תהיה ואולי היא תצא ושבכל מקרה הבית צריך להיות מצוחצח היום. אמרתי לה שאני אנקה טוב ושהוא יהיה מצוחצח כמו שהיא רוצה וכמו שהיא אוהבת והיא אמרה "יופי חמודה" ואז אמרתי לה שאמא שלי רוצה לדבר איתה והיא היתה קצת מופתעת אבל אמרה "בשמחה בשמחה" ואז נתתי לה את אמא שלי וישבתי בסלון כאילו אני קוראת עיתון ולא אכפת לי אבל הקשבתי לכל מילה והייתי במתח נורא מזה. אמא שלי אמרה לה "שמעתי שהיתה לך יום הולדת" ואחר כך אמרה "מזל טוב" וגם אמרה לגבירתי תודה על זה שהיא נותנת לי עבודה ושהיא מרגישה שזה ממש משנה אותי לטובה ואחר כך גבירתי אמרה משהו ואמא שלי צחקה צחוק כזה מנומס והשתגעתי לדעת מה היא אמרה לה שם. אחר כך שוב גבירתי אמרה משהו ואמא שלי אמרה "בטח בשמחה רק תגידי מתי" ושוב ניסיתי לנחש מה היא אמרה לה שם וכל הזמן רק רציתי שהשיחה הזאת תיגמר כבר ושלא יצא שם שפתאום אמא שלי תבין הכל.

כשהן סיימו לדבר אמא שלי באה ואמרה לי "היא כל כך נחמדה" ואני אמרתי ככה "כן נכון" כאילו באדישות וכאילו שאני לא חושבת עליה הרבה יותר מזה שהיא נחמדה ואז אמא שלי אמרה שגבירתי הזמינה אותה אליה להיפגש ושבאמת חבל לה שהן לא נפגשות הרבה כמו פעם והלב שלי התחיל לדפוק וזה הדבר האחרון שרציתי שאמא שלי וגבירתי יתחילו להתקרב ולהיות ממש חברות והתחלתי לדמיין איך אני שם משרתת את גבירתי ואת האורחים שלה ושאמא שלי אחת מהאורחות וזה עשה לי ממש רע לחשוב ככה. לא יכולתי לסבול את זה אז נכנסתי להתקלח וממילא כבר רציתי לעוף מהבית וללכת לגבירתי וכל מה שהרגיע אותי היה רק לחשוב איך אני מנקה שם ואיך אני עם גבירתי או אפילו לבד שם בשקט בלי כל המתח הזה. אחרי שהתקלחתי התלבשתי והכנתי את התיק וידעתי שאם אני מנקה שם אז אני בטח אזיע ואסריח ואני ארצה להתקלח שם אם גבירתי תרשה לי. נסעתי אליה באוטובוס ובכל זאת כל הדרך חשבתי שוב על זה שהיא הזמינה את אמא שלי ואיך שזה מפחיד אותי. כשהגעתי אליה היא לא היתה בבית והיא השאירה לי פתק עם כסף וכתבה שם שצריך להשלים קצת קניות ובאמת לא היו הרבה דברים ברשימה אז קודם כל ירדתי לסופר לקנות את מה שהיא ביקשה.
חזרתי והתחלתי לסדר ולנקות את הבית והתרכזתי רק בעבודה וזה קצת עזר לי באמת לשכוח הכל. היתה כבר די הרבה כביסה ויחד עם הסדינים שלה זה ממש יצא יותר ממכונה אחת וגם בבית פתאום נראה לי שיש יותר אבק ממה שאני רגילה וממש הזזתי את כל הרהיטים בסלון ואת כל הדברים שיש לה שם וניקיתי הכי טוב שיכולתי בכל הפינות של הבית והחזרתי הכל למקום כמו שהיה. בדיוק כששמתי את הכביסה במייבש והפעלתי עוד מכונה של הסדינים גבירתי הגיעה. שמתי לה את התיק במקום ושאלתי אם היא רוצה קפה או משהו והיא אמרה שהיא שתתה בחוץ קפה ושאלה מה הספקתי לעשות ואני סיפרתי לה הכל. היא שאלה אם אכלתי ואמרתי לה שלא והיא אמרה שזה ממש לא מוצא חן בעיניה שאני לא אוכלת ומזניחה ככה ואני אמרתי לה שאני דווקא אוכלת יותר מדי בזמן האחרון ואני מרגישה כמו חזירה ושאני בטוחה שעליתי במשקל. היא אמרה "שוב את מתחילה עם זה?" ואני אמרתי "אני מצטערת גבירתי" והיא אמרה "אל תצטערי שאת מספרת לי איך את מרגישה, אבל אין לזה שום הצדקה. את נראית נפלא ואני דווקא אוהבת שאת מלאה ולא נראית כמו שלד" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ואז היא אמרה "טוב תעזבי הכל עכשיו ושבי לאכול" והיא עמדה מאחורי כשלקחתי אוכל מהמקרר ואמרה לי מה לקחת ושאני לא אקח קצת מכל דבר ואז היא ישבה לידי והסתכלה איך אני אוכלת וזה היה מביך ושאלתי אותה אם היא רוצה גם לאכול והיא אמרה שהיא לא רעבה ורק המשיכה להסתכל עלי. כשסיימתי לאכול קמתי לשטוף את הכלים והיא אמרה "יופי חמודה" ואז היא שתקה רגע ואמרה "את יודעת שהזמנתי את אמא שלך לכאן?" ושוב כל מה שניסיתי לשכוח חזר אלי אבל אי אפשר להתחמק מזה ולא עוזר ששוכחים ואמרתי לה "כן גבירתי" ושאלתי מתי היא תבוא וגבירתי צחקה ואמרה "אל תדאגי לא היום אבל באחד הימים הקרובים. את תרצי להיות כאן כשהיא באה או לא?" וידעתי שזה יהיה מאוד מוזר לי להיות כאן אבל גם פחדתי לא להיות כאן וחוץ מזה לא רציתי שהתשובה שלי תאכזב אותה ולא ידעתי מה לענות. היא אמרה "אני רואה שאת לא יודעת" ואני אמרתי "סליחה גבירתי אבל אני באמת לא יודעת" והיא אמרה "זה בסדר. תחשבי על זה ותגידי לי. את לא חייבת להחליט עכשיו" ואני ידעתי שאני באמת לא אוכל להתחמק מזה ואני חייבת להחליט מהר. סיימתי לשטוף את הכלים וגבירתי אמרה לי "טוב. תמשיכי לנקות אני הולכת לחדר שלי לקרוא קצת" ואני הלכתי להמשיך מאיפה שהפסקתי לנקות ובאמת הזעתי והתאמצתי ועכשיו גם לא יכולתי להתחמק מהעניין הזה שאמא שלי תבוא לכאן ואם אני רוצה להיות פה כשהיא באה או לא. כשסיימתי לנקות שטפתי פנים ולקחתי את הכביסה לקפל בסלון וגבירתי באה לשבת שם והסתכלה עלי כשאני קיפלתי את הכביסה. השתדלתי לקפל הכי יפה שאפשר כי ידעתי שהיא מסתכלת ובודקת אותי למרות שהיא קוראת ספר. אחרי ששמתי את הבגדים בארון שאלתי את גבירתי אם היא צריכה משהו ולקח לה זמן לענות כי היא היתה באמצע משהו בספר והרגשתי לא נעים שהפרעתי לה ושאני עומדת עכשיו ומחכה שהיא תענה. היא הרימה אלי את העיניים אחרי כמה שניות ושאלה "מה אמרת?" ואני עוד יותר הרגשתי לא נעים ושאלתי שוב "את צריכה משהו גבירתי?" והיא אמרה "סיימת לנקות הכל?" ואמרתי "כן גבירתי" והיא הסתכלה עלי ואמרה "טוב. קחי מגבת ולכי להתקלח" ואני הרגשתי שאו שהיא כועסת עלי קצת או שבאמת הפרעתי לה בספר כי היא נשמעה כזאת בלי סבלנות. לקחתי מגבת מהארון והלכתי למקלחת והתקלחתי מהר כדי שאם היא תצטרך אותי אני אהיה מוכנה בחוץ. רק אחרי שהתנגבתי שמתי לב שלא לקחתי את התיק שלי עם הבגדים לאמבטיה ועטפתי את עצמי במגבת ויצאתי ובדרך לתיק שלי גבירתי פתאום באה מאחורי ותפסה אותי ביד ככה די חזק ומבהיל ואמרה "שוב התחלת להתבייש בגוף שלך?" ואני אמרתי שלא ושאני רק שכחתי את הבגדים ואני תמיד יוצאת ככה מהמקלחת והיא אמרה "לא נכון אני מכירה אותך. את לא מתביישת ממני כאן וכל הדיבור הזה קודם על איך שהשמנת גורם לך להתבייש בעצמך וזה מאוד חבל לי" ואני באמת לא הרגשתי ככה וניסיתי להגיד לה שאני לא מתביישת ושלא התכוונתי לזה והיא עדיין החזיקה אותי ביד ועם היד השניה שלה היא פשוט העיפה ממני את המגבת והסתכלה עלי ככה עם עיניים חודרות וככה עמדנו כמה שניות והעיניים שלה הסתכלו על כל הגוף שלי ואני הורדתי את הראש כי לא היה לי נעים שהיא חושבת שאני מתביישת ממנה וניסיתי להגיד לעצמי שאני לא מתביישת ושהמבט שלה לא מביך אותי והיא המשיכה לשתוק ורק הסתכלה לי על הבטן ועל הציצים ועל התחת ובסוף אמרה "את מתביישת ממני?" ואני אמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה "את רוצה שגם אני אתחיל להתבייש ממך?" ואמרתי לה "לא גבירתי" והרגשתי איך אני שוב מתחילה להזיע רק מזה שלא נעים לי מזה שהיא חושבת ככה. היא אמרה "קחי את המגבת שלך ותתלי באמבטיה ואז בואי לסלון ותביאי לי סיגריות ולימונצ'לו ואני הלכתי מהר לעשות מה שהיא ביקשה. באתי לסלון והייתי עדיין ערומה כי רציתי להראות לה שאני לא מתביישת וכי לא רציתי להתעכב עוד עם הבגדים. היא שוב ישבה עם הספר שלה ואני הדלקתי לה סיגריה והגשתי לה את הכוסית והיא הורידה רגע את העיניים מהספר והסתכלה עלי ואני עמדתי ככה מולה ערומה והיא שמה את הכף רגל שלה על הבטן שלי ולחצה ככה ואני הורדתי את הראש והסתכלתי ואמרתי לעצמי שאני לא מתביישת ממנה ושאני לא מתביישת שיש לי בטן ואז היא הורידה את הרגל והמשיכה לקרוא ואני התישבתי על הרצפה שהיתה קרה והתחלתי לעשות לה מסג' ברגליים ובין האצבעות ואחר כך התכופפתי שוב וידעתי שהיא אוהבת שאני מלקקת את האצבעות שלה אז התחלתי ללקק ולמצוץ את האצבעות והיא שמה את הרגל על הפנים שלי ושיחקה איתה ככה ואני ממש נשכבתי על הרצפה והיא שמה עלי את הרגל וקראה בספר שלה ואחרי כמה דקות היא אמרה לי "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "החלטת אם את רוצה להיות פה כשאמא שלך תבוא?". אני לא חשבתי על זה בכלל מאז שהיא אמרה לי ואמרתי לה שאני עדיין לא החלטתי ואז היא אמרה "טוב. אז אני החלטתי" ואז היא שתקה וחשבתי שהיא תגיד מה היא החליטה ושזה באמת יהיה הכי טוב שהיא תחליט ואני אעשה מה שהיא תרצה וכבר חשבתי איך אמא שלי מגלה הכל ואולי זה יהיה הכי טוב ככה אבל היא לא אמרה ואז שאלתי אותה מה היא החליטה והיא אמרה "מה את חושבת שהחלטתי?" ושוב לא ידעתי מה לענות וזה היה בדיוק כמו להחליט בעצמי רק הרבה יותר קשה כי היא כבר החליטה ואני צריכה לנחש עכשיו בדיוק מה ולא סתם להגיד מה אני רוצה.

אמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "אז תחשבי משרתת" והמשיכה לקרוא בספר ולשחק לי עם הרגל שלה בפה ואני ניסיתי לחשוב על זה וכמה שחשבתי עוד יותר לא ידעתי וניסיתי פשוט לדמיין מה יקרה אם אני לא אהיה פה ואיך הן ידברו ואחר כך ניסיתי לחשוב מה יהיה עם אני כן יהיה פה ואגיש להן קפה וכיבוד והכל וכשחשבתי שוב איך אמא שלי פה בלעדי והן מדברות עלי ופתאום גבירתי קמה להביא כיבוד וקפה זה נראה לי כל כך לא נכון אז הבנתי שאני חייבת להיות פה כדי שגבירתי תוכל לארח כמו שצריך ולא תעבוד בעצמה ואפילו שזאת אמא שלי. אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "מה" בלי להסתכל עלי בכלל ואמרתי לה "אני רוצה להיות פה כשאמא שלי תבוא" והיא אמרה "אוקיי. ומה את חושבת שאני רוצה?" ולא ידעתי מה להגיד אבל קיויתי רק שהיא רוצה אותו דבר ולא תכעס עלי אז אמרתי שאני חושבת שזה גם מה שהיא היתה רוצה והיא אמרה "קומי" ואני קמתי ועמדתי שם מולה והיא אמרה "את תארחי אותה יפה כן?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי". היא שאלה שוב "את תעשי כל מה שצריך כדי שהיא ואני נהיה מרוצות ונהנה כאן נכון?" והלב שלי דפק נורא חזק ואמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "לא תתביישי תגרמי לי להתחרט?" ואני אמרתי "אני לא אגרום לך להתחרט גבירתי ואני אהיה הכי טובה שאפשר בשבילך". ואז היא הסתכלה עלי והניחה את הספר על הספה ואמרה "זה מה שאת רוצה באמת משרתת?" ואני אמרתי "כן גבירתי זה מה שאני רוצה" והיא אמרה "תגידי לי את זה בדיוק אני רוצה לשמוע" ואמרתי לה "אני רוצה להיות המשרתת שלך כשאמא שלי תבוא לכאן ולארח אותה יפה בשבילך".

הרגשתי שאני עוד מעט מתעלפת ונופלת מהרגליים ושאני הולכת לעשות משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה אבל רציתי את זה באמת וגבירתי אמרה לי "משרתת אני מאוד שמחה שהחלטת שזה מה שאת רוצה. אני מקווה שאני לא אתאכזב" ואני אמרתי לה "לא תתאכזבי גבירתי אני מבטיחה". ואז היא הסתכלה עלי עוד כמה שניות ושאלה "קר לך?" וזאת היתה שאלה שלא ציפיתי לה אבל אחרי כל ההתרגשות הזאת מהשיחה לא היה לי קר בכלל ואמרתי לה "לא גבירתי" והיא אמרה "לכי תביאי מהמקרר את הכדורי שוקולד שנשארו" ואני רצתי והבאתי את המגש והיא לקחה אחד ואז אמרה לי להתקרב ואני ירדתי על הברכיים קרוב אליה והיא שמה לי אותו בפה. אכלתי אותו וזה היה כל כך מרגיע ונעים והסתכלתי עליה והערצתי אותה על הכוח שלה ועל זה שהיא גורמת לי להאמין בעצמי ולעשות דברים שאני מפחדת מהם ובאמת לרצות לעשות אותם כי באמת רציתי פתאום לארח את אמא שלי כאן גם אם עדיין פחדתי מזה נורא. גבירתי לקחה גם כדור שוקולד אחד לעצמה ואכלה ואז קמה וככה היא המשיכה לשים לי בפה כדור שוקולד ולאכול בעצמה ומדי פעם שתתה מהלימונצ'לו שלה עד שנגמרו כל הכדורי שוקולד והיא נתנה לי את המגש ואני לקחתי אותו בחזרה למטבח והיא באה אחרי ואמרה לי שהיא הולכת להתקלח. אני שטפתי את המגש והיא אמרה לי שבינתיים אני אתקשר לאמא שלי ואגיד לה שני דברים: אחד זה שבמוצאי שבת היא מוזמנת לכאן והדבר השני זה שלא תדאג לי כי אני ישנה פה היום. כל כך שמחתי מזה שהיא אמרה לי לישון פה היום וירדתי לרצפה ונישקתי לה את הרגליים ואמרתי לה "תודה גבירתי" כמה פעמים והיא נתנה לי לנשק אותה שם ואז אמרה "קדימה תתקשרי אני נכנסת למקלחת" והאצבעות שלי רעדו כשחייגתי ועוד יותר כשאמא שלי ענתה אבל פשוט אמרתי לה שהיא מוזמנת לכאן ביום שבת כמו שאני המשרתת צריכה להגיד ואחרי זה גם אמרתי לה שאני נשארת לישון כאן והיא דווקא שמחה על ההזמנה ולא אמרה כלום על זה שאני ישנה פה ואני סגרתי את הטלפון והמשכתי לרעוד והלכתי בבית מקצה לקצה בלי שליטה ובמתח כזה אבל מתח טוב.

גבירתי יצאה מהמקלחת והלכה לחדר שלה להתלבש ובדרך אמרה לי "את עדיין ערומה? תתלבשי שלא תתקררי לי" וזה שהיא אמרה "תתקררי לי" עשה לי טוב כי היא גם דואגת לי וגם אמרה את זה בצורה כזאת שהיא באמת חושבת שאני שלה. התלבשתי וגם היא יצאה מהחדר שלה לבושה ושאלה אותי אם דיברתי עם אמא שלי. אמרתי לה שכן והיא שאלה מה אמא שלי אמרה ואמרתי לה שהיא שמחה על ההזמנה ושזה בסדר שאני ישנה פה וגבירתי ליטפה לי את הראש ככה ואמרה "יופי חמודה" והלכה לעשן בסלון. שאלתי אותה אם היא צריכה משהו והיא שאלה מה יש בטלויזיה ואני פתחתי את העיתון והקראתי לה אבל שום דבר לא נראה לה מעניין והיא ביקשה לראות סרט בדיוידי. שמתי לה את הסרט שהיא ביקשה וישבנו לראות והפעם היא אמרה לי לשבת לידה על הספה וזה היה לי מוזר כי כבר התרגלתי לשבת על הרצפה וממש הרגשתי שאני לא רגילה לראות אותה מהזווית הזאת כשהיא יושבת בסלון. התכופפתי ושמתי את הראש על הברכיים שלה וקיויתי שאני לא מגזימה עם זה אבל היא רק ליטפה לי את השיער והמשכנו לראות את הסרט ואני הרגשתי כזאת קטנה ושהיא מגינה עלי עם הכוח שלה וזה היה מרגיע וטוב. כשהסרט נגמר היא לא קמה ואז הסתכלתי עליה וראיתי שהיא כבר נרדמה שם ככה על הספה. קמתי וקיויתי שהיא תתעורר לבד כי לא רציתי להעיר אותה אבל היא לא התעוררה. סגרתי את הטלויזיה והלכתי למטבח ושתיתי כוס מים וחזרתי לסלון והיא עדיין ישנה ולא ידעתי מה לעשות כי זה לא טוב שהיא תישן ככה כי זה לא יהיה לה נוח אז פשוט ישבתי על הרצפה מולה והסתכלתי עליה ומצד אחד לא רציתי שהיא תתעורר כי היא ישנה והיה לה טוב אבל מצד שני היא צריכה לישון במיטה שלה. הלכתי לחדר שלה והסתכלתי שהמיטה מוכנה והיה שם ריח כזה של מצעים חדשים שהחלפתי ואז חזרתי לסלון ולקחתי את המאפרה ורוקנתי אותה וסידרתי בשקט את השולחן ואז פתאום היא התעוררה קצת ואמרה "היי מה את עושה פה?" ואני אמרתי לה "אמרת לי שאני ישנה פה גבירתי" ופחדתי שהיא תתחרט ותגיד לי ללכת עכשיו והיא שאלה מה השעה והיתה קצת מבולבלת ובאמת היה די מאוחר ואז היא ביקשה שאני אעזור לה לקום ונתתי לה יד והלכנו לחדר שלה אבל בדרך היא נכנסה לשירותים והשאירה את הדלת פתוחה ואני הסתובבתי ולא הסתכלתי אבל כשהיא קמה והמשיכה ללכת שמתי לב שהיא לא הורידה את המים ואני נכנסתי והורדתי אחריה וזה נתן לי הרגשה שאני באמת עושה בשבילה הכל ומשרתת אותה גם בדברים הקטנים כשהיא עייפה וחצי ישנה ככה. היא נכנסה למיטה וקראה לי ואני באתי וירדתי שם על הברכיים והיא ליטפה לי את הראש ואמרה "את ילדה טובה" ושמחתי ונשארתי שם ככה כשהיא ליטפה לי את הראש עד שהיא שוב נרדמה ואז קמתי בשקט ועברתי לסלון לישון.