התעוררתי מאוד מוקדם ולא יכולתי להמשיך לישון יותר אבל נשארתי במיטה והתהפכתי עוד קצת עד שהחלטתי לקום. שתיתי קפה עם השקט של הבוקר שאני אוהבת וחשבתי שוב כמה אני מעריצה את גבירתי על זה שהיא חזקה כזאת איתי ועל זה שהיא לא מפחדת לכעוס עלי ולהגיד לי שאני עושה שטויות. חשבתי כמה אני לומדת ממנה וכמה אני רוצה להודות לה ולעשות הכל בשביל שיהיה לה טוב ושהיא תהיה מרוצה ממני ולא ידעתי איך וזה התחיל לשגע אותי אז ניסיתי להגיד לעצמי שהיא בעצמה אומרת שאני המתנה שלה כמו שאני וגם אם אני עושה דברים שנראים קטנים ופשוטים זה מה שעוזר לה וזה מה שאני צריכה לעשות.
חיכיתי כבר שהיא תתקשר כי כשאני לבד בבית אפילו שאני יכולה ככה לחשוב ואוהבת את השקט אני כל הזמן רוצה לשמוע אותה ולדעת מה אני צריכה לעשות ואז גם לעשות את זה בשבילה. היא התקשרה ושאלה אם אני ישנה ואמרתי לה שכבר מזמן לא וזה היה נשמע לי טוב כי אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני עצלנית וישנה כל הזמן אפילו שאני בבית ואני יכולה. היא שאלה אם אני זוכרת שאני מבשלת היום ואמרתי לה שכן אבל שאני לא יודעת איך ושאלתי אם היא תלמד אותי והיא אמרה "הבעיה היא שאם נחכה עד שאני אחזור הכל יתחיל מאוחר וזה לא טוב" ואני לא ידעתי מה לעשות והיא אמרה שכשאני אגיע אליה הביתה אני אתקשר אליה והיא תסביר לי מה לבשל והכל כתוב בספר וזה לא קשה ורק אם יהיו לי בעיות אני אתקשר אליה ואשאל. קצת פחדתי מזה אבל אמרתי לה שאני אשתדל שזה יצליח לי והיא אמרה "אני מאמינה בך ילדה שלי. את תצליחי והאוכל יהיה מוכן כשאני אחזור הביתה" ואני אמרתי "כן גבירתי" ושמחתי שהיא אמרה ילדה שלי כי אני אוהבת שהיא קוראת לי ככה. והיא אמרה "יכול להיות שיבואו היום בערב" ואני התרגשתי מזה אבל כבר לא פחדתי כמו פעם כי אני יודעת שלארח יפה זה דבר שגבירתי מאוד אוהבת ושאם אני עושה את זה כמו שצריך אני מרגישה ממש טוב שהיא מרוצה ממני וחוץ מזה אחרי שאירחתי שם את אמא שלי הכל באמת נראה לי יותר קל. רציתי לשאול מי יבוא אבל לא שאלתי כי זה בעצם לא משנה ואז גבירתי שאלה "שמעת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "לפעמים יש לך שתיקות כאלה שאני לא מבינה" ואמרתי לה "סליחה גבירתי אני סתם התחלתי לחשוב על דברים" והיא אמרה "כשאני מדברת איתך אני רוצה שתקשיבי לי. יש לך מספיק זמן לחשוב כשאת לבד" וזה ממש הזכיר לי קטעים שהיא דיברה ככה כשעבדנו יחד במשרד שלה לפני שהתגייסתי וישר אמרתי "כן גבירתי" ואז היא שאלה על מה חשבתי ואמרתי לה שחשבתי על זה שיהיו אורחים והיא אמרה "זה מרתיע אותך?" ואמרתי לה ישר "מה פתאום בכלל לא. אני מאוד אוהבת שאני עוזרת לך לארח ושאת מרוצה ממני כשיש אורחים" והיא אמרה "יופי אני שמחה" ונראה לי שהיא כבר רצתה לנתק אבל אז אמרתי לה "גבירתי" והיא אמרה "כן?" ורק מה-כן הזה שלה קיבלתי צמרמורת. שאלתי אותה "גבירתי אני שלך?" והיא אמרה "מה זאת אומרת?" ואני שאלתי "אני שלך? אני שייכת לך נכון?" והיא אמרה "את רוצה להיות שייכת לי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "את שייכת קודם כל לעצמך ואת חלק ממני כמו שאני חלק ממך" וזאת היתה תשובה מסובכת למרות שהיא צודקת בזה אבל אמרתי לה "אני רוצה להיות שלך ולהיות שייכת לך גבירתי" והיא אמרה "את יודעת שאף פעם לא ממש סיפרת לי איך התחלת להרגיש כלפי את כל זה?" ואני חשבתי שסיפרתי לה הכל אז בבית קפה כשנפגשנו אבל כנראה שלא. כל הזכרונות האלה שוב עלו לי בראש והתחלתי להתרגש ואמרתי לה "לספר לך עכשיו?" והיא אמרה "המממ. לא עכשיו אבל את חייבת לי תזכרי" ואני אמרתי "כן גבירתי" ואז היא הזכירה לי את מה שאני צריכה לעשות היום ואמרה שהיא צריכה לרוץ לישיבה כי היא כבר מאחרת והרגשתי לא נעים שגרמתי לה לאחר ככה ואמרנו שלום.
התארגנתי ובחרתי בגדים יפים בשביל האורחים בערב ואז נסעתי לבית שלה. בדרך גם קניתי פרחים וכשהגעתי סידרתי את הבית וניקיתי אבק בסלון וגם טיטאתי למרות שרק אתמול ניקיתי הכל. סידרתי את הפרחים באגרטל ואז התקשרתי אליה לשאול מה אני צריכה לבשל. היא אמרה לי "מה רק עכשיו הגעת?" ואני אמרתי "לא גבירתי מה פתאום כבר סידרתי וניקיתי קצת" והיא אמרה "אמרתי לך להתקשר כשאת מגיעה לא?" ואני לא הבנתי את זה ככה כי חשבתי שכשאני מגיעה אני קודם כל צריכה לסדר את הבית ואמרתי לה את זה וגם אמרתי סליחה והיא אמרה "לא משנה עכשיו" והסבירה לי מה לבשל ובאיזה ספרים למצוא את המתכונים.
בישלתי ספגטי בולונז ואפיתי פאי אגוזים וזה היה קשה אבל הצלחתי ואפילו לא התקשרתי לגבירתי עם בעיות כי רציתי להצליח לבד בלי להפריע לה וגם להראות לה שאני משתפרת בבישול ואולי יום אחד אני ממש ארגיש טובה בזה ואבשל לה בלי בעיה כמו שאני מנקה והכל. מהספגטי והרוטב שלו טעמתי קצת אבל את הפאי לא רציתי להרוס אז לא טעמתי ונורא קיויתי שהוא יצא טעים ושלא שכחתי להכניס כלום למרות שבדקתי כמה פעמים כל דבר והייתי בטוחה שעשיתי הכל לפי הספר בדיוק.
אחר כך שטפתי את כל הכלים וניקיתי את המטבח וראיתי שהתלכלכה לי החולצה שהבאתי וזה היה טיפשי מצידי לבשל עם הבגדים היפים ולא להחליף לבגדים יותר פשוטים ולשמור את הבגדים היפים לערב. הורדתי את החולצה ושטפתי את הכתמים ממש חזק ותליתי אותה על כיסא במרפסת בשביל שתתיבש ובינתיים לבשתי את החולצה השניה שהבאתי. גבירתי התקשרה אחרי זה לשאול מה עם הבישול ואמרה שלא התקשרתי אליה ושהיא מקווה שזה סימן טוב ואמרתי לה שהכל כבר מוכן ושאני חושבת שהצלחתי טוב והיא אמרה שהיא שמחה ושהיא כבר בדרך ועוד מעט מגיעה.
כשהיא באה הביתה פתחתי לה את הדלת והיא החזיקה ביד זר פרחים ואמרה שהיא עצרה בדרך לקנות שיהיה בבית ואני אמרתי לה "אבל גבירתי גם אני קניתי פרחים" ואז היא הסתכלה וראתה את הפרחים שסידרתי ואמרה "אוי את מתוקה זה יפה שחשבת על זה" ונתנה לי לסדר גם את הזר שלה באגרטל אחר ולמרות שזה היה יפה שיש הרבה פרחים בבית קצת היה לי חבל שהיא לא סמכה עלי ולא חשבה שאני אקנה או אפילו לא אמרה לי לקנות פרחים וסתם קנתה בעצמה ועשתה דברים שאני צריכה לעשות כי אני צריכה לשרת אותה. היא ישר הלכה להסתכל על מה שבישלתי ואמרה שזה מריח מעולה וגם טעמה מהספגטי והרוטב ואמרה שזה טוב מאוד ושאלה אם טעמתי ואמרתי לה שלא טעמתי את הפאי כי לא רציתי להרוס אותו ואז היא אמרה "אבל את לא רוצה שאנחנו נהיה שפני ניסוי שלך נכון?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ואז היא אמרה שאני אחתוך לנו שתי חתיכות ואכין לנו קפה והלכה בינתיים להחליף בגדים. כשהיא חזרה הקפה היה מוכן ושאלתי איפה היא רוצה לשתות והיא אמרה במרפסת ואז הבאתי את הקפה והפאי למרפסת וכשבאתי היא שאלה מה החולצה הזאת עושה שם וסיפרתי לה על הכתמים שהיו לי והיא אמרה "חבל כי את צריכה להתקלח לפני שהם באים ועכשיו תצטרכי ללבוש אותם בגדים שלבשת. היית צריכה ללבוש בגדים אחרים לבישול" ואמרתי לה שאני יודעת ולא חשבתי על זה ואני מצטערת. היא אמרה לי לטעום את הפאי ראשונה וטעמתי וזה היה ממש בסדר ושמחתי ואמרתי לה שזה בסדר ואז היא טעמה ואמרה "תשמעי ילדה את ממש מוכשרת" וכל כך שמחתי שהיא אמרה את זה ורציתי לנשק ולחבק אותה אבל התאפקתי. המשכנו לאכול את הפאי ולשתות את הקפה ואז גבירתי אמרה "את רעבה אה?" ואני התפלאתי וחשבתי אם אני באמת אוכלת מהר כמו חזירה ורואים שאני רעבה כי באמת הייתי רעבה והסמקתי והיא אמרה "שוב לא אכלת היום נכון?" ואמרתי לה שטעמתי מהאוכל בזמן שבישלתי אבל היא רק כעסה עוד יותר ואמרה "תשמעי את חייבת לקחת את עצמך בידיים עם העניין הזה. לא יכול להיות שיום שלם לא תאכלי כלום חוץ מחתיכת עוגה" ואני אמרתי שאני מצטערת ושאני לא אעשה את זה יותר ושלא התכוונתי ואז היא הסתכלה על השעון ואמרה "בואי ניכנס פנימה".
נכנסנו ואני לקחתי את הכלים למטבח אבל היא אמרה לי "רק שימי אותם שם ובואי אלי" וממש פחדתי שהיא עכשיו הולכת לעשות לי שוב שיחה על העניין של האוכל ולכעוס עלי ולא רציתי שזה יהיה ככה לפני שיש אורחים והכל. היא אמרה לי לשבת לידה על הספה וזה עוד יותר הפחיד אותי כי כשהכל רגוע אני יושבת על הרצפה וטוב לי עם זה וכשהיא אומרת לי לשבת על הספה זה תמיד נראה לי כאילו היא רוצה להגיד לי משהו רע או שהיא לא רוצה שאני אהיה שם יותר.
היא אמרה "תשמעי. חשבתי על זה ואני לא יודעת אם זה נכון לבקש ממך" ואני ממש פחדתי ממה שהיא הולכת להגיד והרגשתי מאובנת והיא אמרה לי "את זוכרת ששאלת מה אני רוצה מתנה ליום ההולדת?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא הבנתי איך היא עכשיו נזכרה בזה ואז היא אמרה "אז חשבתי ויש לי משהו שאני רוצה" ואני עוד הייתי עם המחשבות על זה שהיא רוצה להגיד לי משהו רע אבל התחלתי להבין שהיא בכלל רוצה להגיד לי משהו אחר ושאלתי מה היא רוצה והיא אמרה "את זוכרת בפעם הראשונה שסידרת את המיטה שלי ופחדת לגעת בויברטור שהיה שם?" ואני נזכרתי בזה ושוב הסמקתי למרות שמאז כבר הכנסתי אותו למקום הרבה פעמים אבל הסמקתי כי נזכרתי בפעם הראשונה ההיא והיא אמרה "אני רוצה שתקני לי אחד חדש" ואני חשבתי שאני הולכת למות כי בחיים לפני זה לא ראיתי כזה דבר ובטח שלא נכנסתי לחנות כזאת ולא ידעתי בכלל איפה יש חנויות כאלה ואיך אני אקנה והיא המשיכה להגיד שיש המון סוגים וחלק גם ממש יקרים והיא לא מוכנה בשום אופן שאני אקנה משהו יקר ומטורף כי זה לא בתקציב שלי ושאפשר למצוא דברים טובים גם בזול יחסית כי זה הכל עניין של התאמה למה שמחפשים ואז התחלתי לגמגם לה ולהגיד שאני לא יודעת כלום על זה ואיפה קונים ואיזה סוגים יש והיא אמרה "תבדקי. תחקרי קצת. אל תמהרי" והלב שלי דפק מהר כאילו עוד מעט אני מקבלת התקף לב והיא אמרה "תרגעי חמודה תרגעי את כבר ילדה גדולה אל תהיי כזאת נבוכה. אני אתחרט שבכלל ביקשתי" ואני אמרתי לה "לא אל תתחרטי אני רוצה לקנות לך את זה ואני רוצה שתוכלי לבקש ממני דברים כאלה" והיא אמרה "אני חשבתי על זה המון עוד לפני יום ההולדת שלי. שתדעי שאני מאוד התלבטתי אם לבקש ממך כזה דבר אבל אני רוצה להרגיש איתך בטוחה ושגם את תרגישי ככה איתי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי ואני שמחה שביקשת ממני ואני רוצה לקנות לך את הכי טוב שיש" והיא צחקה ואמרה "הכי טוב זה עניין יחסי וזה בטח לא אומר שתקני את הכי יקר רק בשביל להרגיש שהשקעת בי כי אני לא מסכימה שתוציאי על זה כל כך הרבה כסף" ולא היה לי מושג כמה זה עולה וכמה זה כבר יכול להיות יקר ורק אמרתי "כן גבירתי ותודה" ואז היא שתקה קצת והסתכלה עלי ואני גם שתקתי והיא שאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה "גבריתי אני יכולה לחבק אותך?" והיא חייכה ואמרה "בטח" ואני חיבקתי אותה חזק והיא שאלה "את בטוחה שאת בסדר עם זה? אולי לא הייתי צריכה לבקש" ואני אמרתי "כן גבירתי זה בסדר ואני בסדר אל תדאגי" ואז היא חיבקה אותי עוד קצת ואמרה "טוב לכי להתקלח. את ראשונה היום" ואני הלכתי והתקלחתי הכי מהר שאפשר בשביל לא לעכב אותה וכשיצאתי היא דיברה בטלפון ושמעתי שהיא מזמינה את האורחים ואז היא קראה לי ואמרה לי שאני אתלבש בזמן שהיא מתקלחת ואז היא לקחה אותי יותר קרוב אליה ואמרה לי "תשמעי. יבואו היום אותו הזוג שהיו כאן אז והיה לך קצת לא נעים עם הגבר שם" וכל הזכרון הזה עלה לי שוב והלב שלי התחיל לדפוק והיא אמרה "אני רוצה שתהיי רגועה ולא תתרגשי. הכל יהיה בסדר אוקיי?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא ליטפה לי את השיער ואמרה לי "אני סומכת עליך משרתת" ואני אמרתי "תדעי שגם אני סומכת עליך גבירתי".
לבשתי את החולצה היפה למרות שהיא עדיין לא היתה יבשה לגמרי ובדקתי איך אני נראית איתה ועם החצאית שלי וקיויתי שאני נראית טוב ומכובדת כמו שגבירתי רוצה. היא יצאה מהמקלחת והסתכלה עלי ואמרה "את מקסימה ככה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ומאוד שמחתי והיא הלכה להתלבש ואז היא קראה לי ועזרתי לה עם השמלה והיא גם אמרה לי איך להכין את השולחן בסלון עם כלים ועם הפאי שלי ומפיות יפות וזה דבר שאני ממש אוהבת ככה לסדר ולהכין לאורחים אפילו שזה ההוא שאז דיבר אלי קצת לא יפה אבל נזכרתי שגבירתי אמרה שיהיה בסדר ושאמרתי לה שאני סומכת עליה.
כשהם הגיעו אני פתחתי להם את הדלת והם אמרו לי שלום וחייכו ואני התרגשתי ואז גבירתי באה לדלת והם אמרו לה שלום הרבה יותר שמח כזה עם נשיקות והכל. הם ישבו ואני שאלתי מה הם רוצים לשתות והם רצו רק קפה אז הלכתי להכין להם והגשתי להם כמו שגבירתי אוהבת על הברכיים ולא שאני מתכופפת למטה ואחר כך גם חתכתי להם מהפאי וגבירתי אמרה להם שאני הכנתי את הפאי ואפילו שמה לי יד ככה על הראש כשהיא אמרה את זה והיד שלי קצת רעדה כשחתכתי והיא עשתה את זה. חיכיתי לשמוע אם הם אוהבים את זה והאשה אמרה שזה מצויין ואחר כך גם בעלה אמר שזה מעולה ואמר לי "כבר תחתכי לי עוד" ואשתו אמרה "אל תהיה חזיר" והוא אמר "זה טעים מה אני אשם?" והם צחקו. האשה שאלה לכבוד מה כל הפרחים וגבירתי אמרה לי להגיד להם לכבוד מה הפרחים ואני אמרתי "זה לכבודכם" והם היו קצת מופתעים ואז גבירתי אמרה "איזה יופי זה שהיא דואגת ככה לכל דבר נכון?" והם חייכו ונראה לי שהם היו קצת נבוכים מאיך שגבירתי מתיחסת לזה שאני משרתת שלה בחופשיות למרות שזה לא מקובל וכל כך אהבתי אותה והערצתי אותה על זה שהיא כזאת חזקה וחשבתי שהלואי שאני גם הייתי יכולה להיות ככה ושלא יהיה אכפת לי מה כולם חושבים כל הזמן.
אני הלכתי למטבח והם ישבו ודיברו על כל מיני דברים ובעיקר על הפיגוע של אתמול ועל פוליטיקה וממש התווכחו על זה אבל בעיקר האשה התווכחה עם בעלה וגבירתי רק מדי פעם אמרה דברים ולא כל כך צעקה כמוהם ולא היה אכפת לי מה הם אומרים רק מה שהיא אומרת וחושבת. מדי פעם באתי לשאול מה הם צריכים אבל הם כמעט לא שמו לב אלי וגבירתי היתה צריכה לשאול אותם בשבילי אבל הם לא רצו כלום וגבירתי רק ביקשה שאני אביא שתיה קרה וכוסות והם באמת שתו והמשיכו להתווכח. אני ישבתי במטבח ופתאום הגבר ההוא קם ואני חשבתי שהוא בא אלי וניסיתי להרגיע את עצמי אבל הוא רק חייך אלי והלך לשירותים ואני נרגעתי ובאמת גבירתי צדקה והכל היה בסדר והוא לא היה כמו בפעם הקודמת וחשבתי אם היא דיברה איתו על זה או שהוא הבין לבד או שאולי בכלל אשתו דיברה איתו על זה. חשבתי לשאול אחרי זה את גבירתי אם היא דיברה איתו למרות שקצת התביישתי לשאול דבר כזה וידעתי שאני פשוט צריכה לסמוך עליה כמו שהיא אמרה.
כשהם הלכו הם אמרו לגבירתי תודה ואז אמרו גם לי תודה ממש אישית ואמרתי להם בבקשה והרגשתי שמחה שהם היו מרוצים למרות שזה היה אירוח מאוד פשוט כזה ורוב הזמן לא עשיתי כלום. סידרתי את הסלון ושטפתי את הכלים וגבירתי ישבה לעשן לידי במטבח ואמרה לי "היה בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי שהיא ככה תדאג כל הזמן איך אני מרגישה כי הכי חשוב זה שהיא תרגיש טוב ושאלתי אותה "את מרוצה גבירתי?" והיא אמרה "אני מאוד מרוצה ילדה שלי" ושוב היה לי חום טוב כזה כששמעתי איך היא אומרת ילדה שלי ואמרתי לה "תודה גבירתי". אחר כך שאלתי אותה אם היא רוצה מסג' או משהו אחר שאני יכולה לעשות בשבילה והיא אמרה "לא חמודה כבר מאוחר" והיא כאילו קראה את המחשבות שלי ואמרה "את לא ישנה פה היום" ואז אמרה "את יודעת שלפעמים אנחנו צריכות גם להיות לבד" ואני אמרתי "כן גבירתי אני יודעת" ולא רציתי שהיא תרגיש לא נעים עם זה שהיא צריכה להגיד לי דברים כאלה ואני יודעת שאני צריכה לחשוב אחרת ולהבין את זה באמת וכל מה שרציתי זה לחבק אותה ושהיא תדע כמה אני מעריצה אותה ומודה לה על כל מה שהיא עושה בשבילי ולפני שהלכתי לא התאפקתי וחיבקתי אותה ברגליים ונישקתי אותה.
לפני 19 שנים. 4 בנובמבר 2005 בשעה 11:31
