כל הבוקר חיפשתי באינטרנט באתרים של חנויות סקס. לא רציתי באמת לקנות באינטרנט אבל זה היה מביך ללכת ישר לחנות ולהסתכל בלי שאני בכלל יודעת מה אני מחפשת וכמה זה עולה. לא ידעתי שיש כל כך הרבה סוגים של ויברטורים וחלק נראים ממש מפחידים כמו מפלצות ובכלל לא סקסיים. חלק גם היו ממש יקרים ובכלל לא ידעתי מה אני מחפשת. ניסיתי להיזכר במה שכבר יש לה וחשבתי שמצד שני אם היא רוצה משהו חדש אז אולי היא רוצה משהו שיהיה קצת אחר ממה שכבר יש לה. חלק גם נראו לי ממש ענקיים כי לקחתי סרגל וניסיתי לראות איך יוצא האורך שהם אומרים שם. מצד שני לא רציתי לקנות משהו זול מדי כי זה בטח דפוק ומתפרק ורואים שזה זול ופשוט ורציתי שזה לפחות יראה כמו משהו יקר אפילו אם באמת אין לי הרבה כסף לזה.
הרגשתי שאני רק מתבלבלת מזה עוד יותר אז הפסקתי לחפש קצת וניסיתי לקרוא קצת עיתון אבל גם בזה לא יכולתי להתרכז. אמא שלי ישבה לידי ושאלה אם הכל בסדר ואמרתי לה שכן והיא אמרה שאני מאוד שקטה היום כאילו שבימים אחרים אני קופצת וצועקת ואמרתי לה שסתם אני שקטה כי אין לי מה להגיד והיא אמרה "את נראית לי מוטרדת ממשהו" ואני אמרתי לה שאני לא מוטרדת מכלום והיא שוב התחילה עם כל הקטע הזה שאמא יכולה להרגיש דברים ושהיא רק דואגת לי ואמרתי לה "די אמא תעזבי אותי" ואז בדיוק היה לי טלפון והלכתי לחדר וזאת היתה חברה שלי והיא היתה כזאת שמחה והתחילה לספר לי שהיום היא יוצאת עם הבחור ההוא שהיא סיפרה לי עליו ושאלה אותי לאן כדאי לצאת וכל מיני שאלות שלא ידעתי איך לענות לה ורק ניסיתי להרגיע אותה ולהגיד לה שפשוט יצאו ויהנו ויהיו רגועים וממש לא היתה לי סבלנות לכל זה במיוחד כשממילא הייתי כבר עצבנית על אמא שלי. חברה שלי שאלה אם היא תוכל להתקשר אלי באמצע הדייט לספר לי ואני אמרתי לה שזה ממש דבילי ושתשכח ממני ופשוט תהיה איתו ולא הבנתי בכלל מה זה העניין הזה של להתקשר אלי באמצע והיא אמרה שאולי היא תצטרך עצות או משהו ואמרתי לה שתעשה מה שהיא רוצה אבל זה נשמע לי ממש טיפשי והיא אמרה "די נו אל תגידי לי כאלה דברים את צריכה להרגיע אותי" ואני אמרתי לה "אני מנסה להרגיע אותך אבל את לחוצה" והיא אמרה שהיא באמת לחוצה כי היא רוצה שזה יצא טוב וכבר לא היתה לי סבלנות אבל ניסיתי להישמע איכפתית ורגועה ונחמדה ואמרתי לה שזה יהיה בסדר ושתספר לי איך היה ואמרתי את זה למרות שזה ממש לא היה איכפת לי אבל היא מאוד שמחה מזה ואמרה תודה ושהיא תתקשר.
כשיצאתי מהחדר אמא שלי לא היתה בבית והיה שקט כזה וחיפשתי אותה כי זה היה מוזר איך היא נעלמה פתאום. התקשרתי אליה ושאלתי איפה היא והיא אמרה שהיא הלכה לעשות קניות ואמרתי לה "יכולת להגיד שאת הולכת" והיא אמרה שהיא לא רצתה להפריע לי בטלפון כי כשהיא עושה את זה אני צועקת עליה ואני אמרתי "מה פתאום מתי צעקתי עליך?" והיא אמרה "את רואה גם עכשיו את צועקת עלי וגם בבוקר צעקת עלי וכל פעם שאני נכנסת לך לחדר את צועקת" ואני לא יודעת מאיפה היא ממציאה את זה כי בבוקר אמנם היא הציקה לי וכעסתי אבל לא ממש צעקתי עליה ואני לא זוכרת מתי היא נכנסה לחדר וצעקתי עליה כמו שהיא אומרת. אמרתי לה שהיא מדברת שטויות והיא ממציאה וזה לא קורה הדברים האלה והיא אמרה "טוב מותק אין לי כוח לריב איתך על הבוקר" ואני שתקתי ואז גם היא שתקה אבל לא ניתקנו ואז היא שאלה "את תהיי בבית או שאת יוצאת?" ואמרתי לה שאני לא יודעת אבל נראה לי שאני בבית והיא אמרה "טוב אז כשאני אבוא אני אתקשר ותעזרי לי לסחוב את הקניות".
כשהיא חזרה היא באמת התקשרה וקראה לי ואני הייתי באמצע לכתוב במחשב וכשירדתי היא אמרה "מה לקח לך כל כך הרבה זמן?" ולא עניתי והיא נתנה לי שקיות לסחוב ואמרה לי לקחת עוד שקיות כדי שנסחוב הכל בפעם אחת וזה היה כבד וכשחזרתי הביתה הסתכלתי על הידיים ושוב היו לי סימנים אדומים כאלה כואבים וכעסתי על עצמי כי זכרתי שגבירתי לא מרשה לי לעשות דברים כאלה וכעסתי גם על אמא שלי בגלל שהיא הכריחה אותי לעשות את זה. רציתי ללכת להמשיך לכתוב אבל אמא שלי אמרה לי לעזור לה לסדר את הדברים כאילו היא לא יכולה לבד וחייבת אותי שם ואני עזרתי לה קצת ואז היא שאלה מה אני רוצה לאכול לצהריים ולא ידעתי ואמרתי לה שזה לא משנה לי והלכתי לחדר.
אחר כך היא קראה לי לאכול וראיתי שהיא הכינה ירקות בתנור ועוף וזה תמיד מה שהיא מכינה ואמרתי לה "עוד פעם עוף וירקות?" והיא אמרה "שאלתי מה את רוצה ולא ידעת" ואמרתי לה "כן אבל תמיד את מכינה אותו דבר" והיא הוציאה ככה אוויר מהפה כאילו היא מיואשת ממני ואמרה "כשאני מכינה דברים אחרים את אומרת שזה משמין" ובאמת אולי אמרתי לה את זה פעם והיא הזכירה לי איך באמת אני מרגישה שאני צריכה דיאטה אבל גבירתי ממש כועסת עלי כשאני אומרת לה את זה וככה ישבנו לאכול ולא דיברנו כל הארוחה.
אחר כך הרגשתי כל כך עצבנית וניסיתי להיזכר בבית של גבירתי כי זה מרגיע אותי אבל לא הצלחתי להתרכז בזה והחלטתי לנסות לישון אבל סתם שכבתי במיטה ולא הצלחתי ואז חברה שלי התקשרה ושאלה מה כדאי לה ללבוש והתחילה ממש לתאר לי את כל הבגדים שלה כאילו אני צריכה לבחור בשבילה ולא היתה לי סבלנות אליה כבר וסתם אמרתי לה משהו בשביל לגמור עם זה והיא שאלה "באמת את חושבת שככה יהיה יפה?" ואמרתי לה "כן ברור" כאילו אני בטוחה בזה ואומרת לה בגלל שבאמת חשבתי על כל האפשרויות אבל סתם רציתי שהיא תרד ממני ושיהיה לי שקט.
הלכתי להתקלח וסתם השתעממתי עד הערב וחשבתי על זה שאין לי כבר מה לעשות בחיים וכל מה שאני רוצה זה להיות אצל גבירתי ואיתה אבל היא רוצה את הימים החופשיים למרות שהיא אומרת שזה גם חשוב לי אבל אני יודעת שהיא בעצם רוצה גם להיות לבד בלעדי. ראיתי טלויזיה ואכלתי עוגיות מרוב שעמום כמו שתמיד קורה לי ושנאתי את עצמי על זה וחשבתי שרק גבירתי לא תתקשר ותשאל ואני אצטרך להגיד לה את זה והיא תכעס ואז כעסתי על עצמי שנהייתי כזאת מטומטמת שאני לא רוצה שהיא תתקשר בגלל זה כי הרי אני תמיד רוצה שהיא תתקשר ואני יודעת שאם היא עכשיו תתקשר אני אהיה הכי שמחה בעולם. אבל היא לא התקשרה ורק אחר כך חברה שלי התקשרה באמת באמצע הדייט ואמרה לי שהיא באמצע ושהיא נורא לחוצה והיתה חייבת לדבר איתי ואני אמרתי לה "מה את מתקשרת ככה באמצע?" והיא אמרה שהוא כזה חמוד והיא היתה חייבת לספר לי ואמרתי לה "יופי תהני אבל אל תתקשרי אלי שהוא לא יראה שאת כזאת לחוצה" ואז היא אמרה כאילו שאני גיליתי לה משהו "אוי נכון בנים לא אוהבים לראות שאת לחוצה" ואמרתי לה "ברור נו" ואז היא אמרה לי תודה ושהוא חוזר מהשירותים וביי וניתקה.
חשבתי איזה מזל יש לי שאני לא צריכה את כל השטויות האלה ושאני לא רודפת ככה אחרי דייטים כמוה וכמו כל השאר ושאני יודעת מה אני רוצה ואיפה אני מרגישה נוח ושוב חשבתי שאני רוצה עכשיו שגבירתי תתקשר לפחות רק בשביל שאני אפסיק להרגיש לא נעים עם זה שקודם חשבתי לשניה שאני לא רוצה שהיא תתקשר כאילו שזה יסתדר ושאני אוכיח לעצמי שההרגשה הזאת היתה סתם לא נכונה. אבל היא לא התקשרה ואני כל הזמן חשבתי איפה היא ומה היא עושה ואז אמרתי לעצמי שזה לא ענייני ומה אני בכלל חושבת על זה וככה המשכתי לחשוב את כל המחשבות המבלבלות האלה גם במיטה ולקח לי המון זמן להירדם.
בבוקר קמתי די מאוחר והתפלאתי איך ישנתי כל כך הרבה כי אני כבר רגילה להתעורר מוקדם. אמא שלי כבר היתה לבושה ואמרה שהיא הולכת לחברה ואני קצת שמחתי שיהיה לי שקט בבוקר אבל באמצע הקפה התקשרה חברה שלי ונשמעה כאילו זה לא בוקר עכשיו וכאילו היא מלאה אנרגיה והתחילה לספר לי כמה היה לה מדהים אתמול ואיך עזרתי לה ואמרה לי תודה על זה ואני אמרתי בבקשה אבל לא הבנתי איך עזרתי לה כי הייתי כזאת חסרת סבלנות אליה בטלפון והיא אמרה שעזרתי לה להירגע והזכרתי לה שבנים לא אוהבים לחוצות ואז היא שאלה מה אני עושה היום ואמרתי לה שרק לא מזמן קמתי והיא שאלה אם אני רוצה להיפגש ולא ידעתי מה להגיד לה אבל היא ממש הזמינה את עצמה אלי ויצא ככה שאמרתי לה כן והיא נורא שמחה.
היא באה ממש מהר ולא הספקתי עוד לעשות כלום וכל החדר שלי היה מבולגן והייתי באמצע לכתוב במחשב. סגרתי מהר את הכל במחשב ופתחתי לה את הדלת והיא התנפלה עלי עם חיבוקים ונשיקות ואמרה לי שוב תודה ואמרתי לה שתרגע וישבנו בסלון כי לא רציתי שהיא תיכנס לחדר. היא שאלה איפה אמא שלי ואמרתי לה שהיא הלכה וחברה שלי התחילה לספר לי ממש כל דקה מהדייט שלה ומה הם עשו ומה הם אמרו וכל זה וסיפרה כמה היא רצתה כבר אחרי כמה דקות להתנשק איתו ואפילו יותר מזה אבל לא היה לה נעים וכל הערב היא רק חשבה על זה והרגשתי שאמנם זה נחמד מצידה שהיא משתפת אותי אבל אולי זה קצת יותר מדי פרטים וזה לא עינייני אבל ממש אי אפשר היה לעצור אותה מרוב התלהבות והייתי חייבת להקשיב לכל זה אולי שעה עד שאמא שלי חזרה יחד עם חברה שלה. חברה שלי אמרה לה "היי" כזה מתלהב ואמא שלי אמרה שהרבה זמן היא לא היתה פה ואז חברה שלי אמרה לאמא שלי "את יודעת כמה שהבת שלך מדהימה?" ואמא שלי אמרה "מה היא כבר עשתה?" וחייכה ככה וחברה שלי סיפרה לה פתאום על הדייט והכל ואני חשבתי שהיא ממש השתגעה ככה לספר לאמא שלי דברים כאלה אישיים בלי בעיה ועוד ליד חברה של אמא שלי שהיא בשבילה מישהי זרה שלא מכירה אותה בכלל. אמא שלי אמרה שזה נשמע ממש נהדר והיא שמחה בשביל חברה שלי ואז היא הסתכלה עלי כאילו להגיד לי שהיא היתה רוצה שגם אני אצא ככה עם בנים ואמרתי לעצמי שאם עכשיו חברה שלי מספרת לה על מה שהיה שם עם הבחור ההוא שהיא ניסתה לשדך לי אני באמת לא אשלוט בעצמי אבל היא לא סיפרה ורק חייכה ככה. אני חושבת שהיה לי מזל שהיא היתה כל כך מרוכזת בעצמה באותו רגע ובטח לא חשבה בכלל על מה שאני חשבתי.
אמא שלי הזמינה את חברה שלי לאכול איתנו צהריים וחברה שלי שמחה מזה כי היא תמיד אוהבת להיות פה שעות והיו פעמים שממש היא ישנה פה יומיים רצוף והיא תמיד מרגישה ככה חופשיה גם עם אמא שלי ולא כמוני מתביישת מאנשים זרים או מתביישת לאכול בבתים של חברות. אמא שלי הכינה את השולחן וחברה שלה עזרה לה שם וחברה שלי נכנסה לחדר שלי למרות שלא רציתי שהיא תיכנס לשם והתישבה על המיטה ואז שאלה אם יכולה לבדוק משהו באינטרנט ועוד לפני שעניתי היא ישבה שם עם המחשב ונזכרתי שאמנם סגרתי את כל החלונות שם אבל אפשר עדיין לראות באיזה אתרים הייתי וכל מיני כאלה והרגשתי שאני מתחילה להזיע ולא ידעתי איך אני יכולה להעיף אותה עכשיו משם. היא בדקה את המייל שלה והיתה מאוכזבת שההוא לא כתב לה ואני חשבתי שזה נורא טיפשי כי היא יכולה להתקשר אליו במקום לצפות שהוא יכתוב לה מכתב במייל כי הרי הם כבר יצאו אתמול ואמרתי לה שאולי תתקשר אליו פשוט והיא אמרה "מה פתאום אני לא רוצה שיחשוב שאני לחוצה" ואמרתי לה "אבל את לחוצה" ואז היא קמה מהמחשב וישבה על המיטה ודחפה את הראש שלה לשמיכה ואמרה "נכון וואי אין לך מושג" והתישבתי לידה ואמרתי לה להירגע וכל מיני דברים כאלה וכל מה שחשבתי זה איך אני מוחקת את כל ההיסטוריה של האתרים מהמחשב עכשיו.
אמא שלי קראה לנו לבוא לאכול והלכנו ואמא שלי ערכה שולחן ממש יפה עם האוכל שהיא בישלה וסלט שהיא חתכה עכשיו וחברה שלי כל הזמן אמרה שהאוכל מדהים ואמא שלי אמרה לי "את רואה? יש כאלה שאוהבים את זה" ואני אמרתי "די נו לא כל דבר שאני אומרת את צריכה להפוך לכזה סרט" וחברה של אמא שלי צחקה מזה ואמא שלי אמרה "לא סיפרתי מה אמרת רק אמרתי שיש כאלה שאוהבים את האוכל הזה" והרגשתי ששוב אני הולכת לריב איתה אז פשוט שתקתי והמשכנו לאכול. אחרי האוכל חברה שלי נשענה ככה אחורה ואמרה "וואו אני מפוצצת כמה אכלתי" וחשבתי מה היא דואגת בכלל כי היא רזה כזאת ואף פעם אין לה בעיה לאכול הרבה והיא לא צריכה לדאוג ורק בגלל שחברה שלי אמרה את זה באמת התחלתי להרגיש שגם אני אכלתי כמו חזירה והסתכלתי על הבטן שלי ובא לי להקיא.
ישבנו אחרי זה בסלון ושתינו קפה ואז היה לי טלפון וזאת היתה גבירתי ואני הלכתי לחדר וסגרתי את הדלת ודיברתי איתה בשקט שלא ישמעו שם והיא הרגישה את זה ואמרה לי שבטח אני לא לבד ושאולי נדבר פעם אחרת ואמרתי לה שאני מאתמול רוצה שהיא תתקשר וזה לא פייר והיא אמרה "מה לא פייר?" ואמרתי "שאני לא לבד עכשיו כי אני רוצה לדבר איתך" והיא שאלה מה קרה וניסיתי לספר לה אבל בגלל שמיהרתי והייתי בלחץ הכל יצא מבולבל והיא אמרה שאני אלך להיות עם חברה שלי ואנחנו נדבר בפעם אחרת ולא רציתי ללכת אבל היא באמת לא צריכה לסבול שאני ככה. שאלתי אותה אם היא תתקשר אחר כך והיא אמרה "נראה אולי" ואמרתי לה שאני מצטערת והיא שאלה על מה ואמרתי לה שעל זה שאני לא יכולה לדבר איתה למרות שאני רוצה והיא אמרה שזה בסדר והיא מבינה את זה ואני אמרתי לה שאני אוהבת אותה והיא רק אמרה "את מקסימה ואת חמודה. לכי לאורחת שלך" וזאת היתה מילה מוזרה שהיא אמרה "אורחת". אחרי הטלפון עוד מחקתי את ההיסטוריה במחשב וזה הרגיע אותי שאם חברה שלי עוד פעם תחטט שהיא לא תדע על האתרים שאני גולשת בהם ואז חזרתי לסלון ואמא שלי שאלה מי זה היה ואמרתי "סתם" והיא לא שאלה יותר כי אולי היא הבינה שזאת גבירתי ולא רצתה לשאול ליד כולם.
רק אחרי הצהריים חברה שלי הלכה כי באו לקחת אותה ואני ממש הרגשתי שאני יכולה שוב לנשום והייתי קצת במחשב ואז הלכתי להתקלח והייתי שם כמעט שעה כדי להירגע מהכל ואז יצאתי ואמא שלי עוד ישבה שם עם החברה שלה והם ראו סרט אז הלכתי לחדר שלי והחלטתי להמשיך לחפש את המתנה לגבירתי באינטרנט. חיפשתי בעוד אתרים של חנויות ואז החלטתי לנסות לחפש בגוגל משהו כמו "איך בורחים ויברטור" ומצאתי כתבה אחת אבל היא לא ממש סיפרה על כל האפשרויות ומה כדאי לבחור ורק אמרה לא לבחור משהו גדול מדי או מסובך מדי שזה מה שממילא חשבתי כבר. אחר כך חשבתי שאם כבר אני בגוגל אני אחפש את עצמי וחיפשתי "בלוג משרתת" ומצאתי את העמוד של הבלוגים אבל לא ממש את שלי וככה חיפשתי עוד כמה דברים קשורים ואפילו מצאתי את הפרופיל שלי וזה היה מצחיק ונכנסתי לאתר לקרוא אותו שוב ולראות שלא כתוב שם משהו שמישהו יכול להבין שזאת אני. חזרתי קצת לחפש את המתנה של גבירתי אבל הכל התחיל לחזור על עצמו ולא ידעתי מה הכי כדאי והחלטתי שזה לא ממש עוזר לי ושאני פשוט צריכה להיות אמיצה וללכת לחנות אמיתית ולשאול ואולי אני אעשה את זה ביום שלישי שאני לא עובדת ויש לי זמן למרות שהמחשבה על זה שאני בחנות כזאת וצריכה לשאול שם הביכה אותי נורא וקיויתי שלפחות תהיה מוכרת ולא מוכר.
לפני 19 שנים. 5 בנובמבר 2005 בשעה 8:13
