לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלום מתגשם

היכרתי אותה לפני הגיוס כשהיא היתה הבוסית שלי. אף אחת לא גרמה לי להרגיש ככה. רציתי לשרת אותה כל הזמן ולהיות תחת הסמכות שלה. כשהייתי בצבא רציתי לשכוח ממנה אבל לא יכולתי. עכשיו אני המשרתת ואני לא רוצה שזה יגמר אף פעם.
לפני 19 שנים. 6 בנובמבר 2005 בשעה 6:19

בבוקר הטלפון מגבירתי העיר אותי ואני שונאת שזה קורה כי זה כאילו אני עצלנית וישנה כשהיא כבר ערה. היא שאלה מה אני עושה והתחלתי לגמגם ואז היא אמרה "מה הערתי אותך?" והיא נשמעה מתפלאת וזה עוד יותר עשה לי הרגשה רעה אבל אמרתי לה את האמת. היא אמרה "טוב אז קומי ותתרחצי ותכיני לי קפה" ואני עוד לא הבנתי ושאלתי "מה?" והיא אמרה "אני באה לשתות איתך קפה" ואז ממש קפצתי ואמרתי "את באה לפה?" והיא אמרה "את נשמעת כאילו את לא רוצה שאני אבוא" ואמרתי "מה פתאום אני מאוד רוצה" ורצתי החוצה מהחדר לבדוק שאני באמת לבד בבית ואמא שלי לא נשארה במקרה.

הרתחתי את הקומקום ובינתיים רחצתי שיניים ופנים מהר וסידרתי קצת את השיער ואז המים רתחו והכנתי שתי כוסות אבל עוד לא מזגתי כי לא רציתי שזה יתקרר עד שהיא תבוא אבל אחרי רגע היא דפקה בדלת. פתחתי לה את הדלת והייתי קצת נבוכה אולי בגלל שהיא באה לכאן ואפילו שזאת לא הפעם הראשונה זה נראה לי קצת מוזר. היא סגרה את הדלת אחריה ושאלה אם הכנתי לה קפה. אמרתי לה "הרתחתי מים אבל חיכיתי שלא יתקרר לך גבירתי" והיא חייכה ואמרה "תכיני ותביאי לסלון" ואני הלכתי למטבח ושמעתי אותה אומרת לי "את מכינה גם לך כן?" ואני עניתי "כן גבירתי" ואחרי רגע קלטתי שאמרתי את זה די חזק וכמעט צעקתי כי היא לא היתה לידי וחשבתי אם מישהו מהשכנים שמע ומה יחשבו אבל אמרתי לעצמי שזה שטויות ואני אשכח מזה כי אני לא אוהבת שדברים כאלה נתקעים לי בראש. הכנתי את הקפה והבאתי לסלון אבל היא לא היתה שם וחיפשתי אותה ומצאתי אותה בחדר שלי ככה מסתובבת ובודקת אותו. היא הסתכלה על כל הדברים שיש לי על השולחן ועל המחשב ופתחה את הארון והסתכלה פנימה ואני עמדתי בכניסה לחדר ולא אמרתי כלום. אחר כך היא אמרה לי "את צריכה לסדר פה" והלכה לסלון ואני הלכתי אחריה ואמרתי לה "כן גבירתי אני אסדר" והיא התישבה על הספה ושמה ככה רגל על רגל ולקחה את הכוס של הקפה אבל רק הריחה אותו ואני עמדתי שם ולא ידעתי אם לשבת לידה או על הרצפה או בכלל מה לעשות ואז שאלתי אותה אם היא רוצה עוגיות או משהו עם הקפה והיא שמה את היד שלה על הספה לידה ואמרה "בואי שבי".

ישבתי לידה והיא אמרה לי "את מתוחה תרגעי" וישר אמרתי "סליחה גבירתי" והיא חייכה ושתתה מהקפה שלה ואז היא אמרה "אפשר לעשן פה?" ואני אמרתי "כן ברור אני רק אפתח חלונות" וחיכיתי שהיא תגיד לי שאני יכולה לקום ובינתיים ניסיתי להיזכר אם יש לנו בבית מאפרה ואיפה היא יכולה להיות והסתכלתי על גבירתי והיא אמרה "את קצת מבולבלת כשאת קמה" ואני אמרתי "למה?" והיא אמרה "אמרת שאת קמה לפתוח חלונות ונשארת לשבת" ואני שוב אמרתי "סליחה גבירתי" וקמתי ופתחתי את החלונות בסלון ואמרתי לה "אני אלך לחפש מאפרה טוב?" והיא אמרה "אני מחכה" ורצתי מהר למטבח לחפש בארונות מאפרה ולא מצאתי ובאמת הייתי מבולבלת כזאת וכאילו שכחתי בכלל איפה כל דבר בבית כי אני בטוחה שידעתי איפה יש ושמעתי את גבירתי אומרת "מצאת?" ואני אמרתי "אני מחפשת" והיא אמרה "תביאי איזו צלוחית" ולקחתי צלוחית קטנה כזאת של עוגה והבאתי לה והיא שמה את זה לידה ואמרה לי שוב לשבת.

היא הדליקה סיגריה ושתתה מהקפה ואמרה "אז איך ישנת הלילה חמודה?" ואני אמרתי "ישנתי טוב גבירתי" והיא אמרה "יופי אני שמחה" וליטפה לי את הראש ככה והיד שלה עשתה לי צמרמורת כשהיא נגעה בי והסתכלתי על הפנים שלה וכמה היא יפה ואז היא אמרה לי "את חייבת לי סיפור" ושאלתי "איזה סיפור?" והיא אמרה "אמרת שתספרי לי איך הכל התחיל אצלך כל ההרגשות האלה כלפי" ואני ישר הסמקתי בלי לשלוט על זה והיא רק המשיכה להסתכל עלי ושתתה מהקפה.

אמרתי לה שאני חושבת שסיפרתי לה אז בבית קפה כשנפגשנו והיא אמרה "סיפרת רק איך הרגשת ושרצית לשרת אותי אבל לא סיפרת לי איך ומתי זה התחיל" ואני ניסיתי לארגן את כל המחשבות והזכרונות וסיפרתי לה איך בפעם הראשונה שהיא דיברה איתי כשבאתי לעבוד שם והיא הסבירה לי הכל כבר הרגשתי את הכוח שלה אבל אולי לא ידעתי להבין מה אני מרגישה בדיוק וזה לקח לי זמן והיא שאלה אם הרגשתי ככה פעם לפני זה ואמרתי לה שבחיים לא וגם לא אחרי זה ושחשבתי כל הזמן שזה סתם יעבור אבל כל הזמן הזה שהייתי בצבא לא יכולתי לשכוח אותה. הקול שלי נורא רעד גם בגלל שהיה קר בחוץ ופתחתי את החלונות וגם בגלל שאני נורא מתרגשת כשאני נזכרת בזה או מדברת על זה. ככה דיברנו כמעט שעתיים והתפלאתי שהיא לא ממהרת לעבודה והיא אפילו לא ענתה לטלפונים שהיו לה באמצע ואני סיפרתי לה כל מה שהיא רצתה לדעת. בסוף היא אמרה לי שבכלל לא שתיתי את הקפה שלי ורק אז שמתי לב באמת שהכוס נשארה על השולחן והיא עוד היתה מלאה והקפה בטח כבר היה קר.

היא שאלה אותי אם אני רוצה להישאר היום בבית ושאלתי אותה למה היא אומרת את זה והיא אמרה שאין קניות לעשות והיא הולכת לעבודה וצריך להיות גשם היום ואולי אני מעדיפה ככה ואני חשבתי שהיא לא רוצה שאני אבוא ונהייתי עצובה קצת ואמרתי לה שאני תמיד רוצה להיות אצלה ולשרת אותה והיא אמרה "טוב אז אני אסיע אותך לשם" ואמרתי לה שלא צריך אבל היא אמרה שהיא רוצה ושאני לא אתווכח איתה אז אמרתי "תודה גבירתי". אבל היא לא קמה אלא הדליקה עוד סיגריה ואני שאלתי אותה אם היא לא עובדת היום והיא אמרה "יש לי כמה סידורים בבוקר אז החלטתי לעבור פה ולהיות איתך קצת ואחר כך אני אלך לעבודה" ונשענה אחורה ככה ואמרה "את נבוכה שאני פה?" ואני אמרתי "כן קצת" והיא אמרה "אז מה נעשה בשביל שלא תהיי נבוכה מזה?" ולא ידעתי מה לענות לה ואז היא הורידה את הנעליים שלה והניחה את הרגליים שלה על הברכיים שלי ונשענה על הצד של הספה ואני שמתי את הידיים על הכפות רגליים שלה והרגשתי את החום של הגוף שלה אפילו שהיו לה גרביים והיא חייכה ואני התחלתי לעשות לה מסג' שם לאט.

ואז היא הרימה רגל אחת ושמה את הכף רגל שלה ממש על הפה שלי ואני נישקתי אותה שם ופתאום באמת שכחתי איפה אני וכל מה שראיתי זה את הרגל שלה ואיך אני צריכה להיות המשרתת שלה ושהיא גבירתי. היא ממש דחפה את האצבעות של הרגליים שלה עם הגרב לפה שלי ואז היא הוציאה והורידה את הרגל ואני עוד בלי לשלוט על זה ניסיתי לרדוף עם הפה אחרי הרגל שלה אבל לא הצלחתי להתכופף לשם והיא צחקה ואמרה "בואי אלי" וסימנה עם היד על הרצפה לידה ואני ירדתי על הברכיים והלכתי ככה על הברכיים אל היד שלה והזזתי בדרך את השולחן שקצת הפריע שם והיא ליטפה לי את הראש ואז שמה את האצבעות שלה על הפה שלי ואני נישקתי את היד שלה ואז היא הצמידה אותי לבטן שלה והמשיכה ללטף לי את הראש ואמרה "אני נזכרת עכשיו בכל התקופה ההיא ופתאום רואה אותה באור לגמרי אחר" ואני לא ידעתי למה היא התכוונה ושאלתי "זה טוב?" והיא אמרה "זה מדהים. את מדהימה" ואני נצמדתי לבטן שלה יותר חזק וככה היינו כמה דקות ואז היא משכה אותי בעדינות וקמה ואמרה שהיא כבר צריכה ללכת למרות שהיא היתה רוצה להישאר והיא הורידה את הרגליים מהספה וחיפשה את הנעליים שלה אבל אני הבאתי אותן לפני שהיא הגיעה לשם ונעלתי לה אותן בחזרה על הרגליים. היא אמרה לי "לכי להתלבש חמודה" ואני לקחתי את הכוסות ואת הצלוחית שהיא השתמשה בה במקום מאפרה ושמתי במטבח ואז לא ידעתי אם לשטוף את זה או לא כי בבית אני אף פעם לא שוטפת כלים ומצד שני גבירתי פה וזה כאילו שאני אצלה לפחות בהרגשה שלי וחוץ מזה לא רציתי שאמא שלי תתחיל לשאול מה זה ומי היה פה ומי עישן פה אבל גם לא רציתי לעכב את גבירתי כי היא גם ככה מאחרת לעבודה בגללי.

בסוף החלטתי שכל ההתלבטויות האלה סתם לוקחות יותר זמן מלשטוף את הכוסות ושטפתי מהר את הכל ושמתי לייבוש ואז רצתי לחדר להתלבש וגבירתי אמרה לי "תלבשי משהו ארוך יהיה קר היום" ולי דווקא היה חם באותו רגע מההתרגשות ומהריצה אבל שמתי על עצמי משהו ארוך ואמרתי לה שאני מוכנה והיא חייכה וקמה ויצאנו.

היא הסיעה אותה אליה הביתה ונתנה לי נשיקה ואז נסעה ואני עליתי ואיך שהגעתי למעלה התחיל גשם אבל כל החלונות בבית כבר היו סגורים כי היא בטח ידעה שירד גשם וסגרה אותם בבוקר. ככה הבית היה גם חשוך ואני הדלקתי אורות והקשבתי לגשם בחוץ כשסידרתי את המיטה שלה ואת המטבח ואז באמת לא היה לי מה לעשות וטיטאתי את כל הבית וניקיתי אבק סתם בשביל להרגיש שאני עושה משהו והזמן בקושי עבר.

אחר כך הלכתי להכין לעצמי אוכל וראיתי שמהספגטי בולונז שהכנתי ביום חמישי נשאר אולי חצי ושמחתי שגבירתי אוכלת את זה ושזה טעים לה ולקחתי גם קצת לעצמי וחיממתי אבל לא לקחתי הרבה כדי שישאר לה אם היא תרצה. אכלתי מהר וזה באמת יצא לי די טוב ושמחתי על זה ואז שטפתי את הצלחת וגם את הכיור כי הרוטב הזה מלכלך נורא. ניקיתי גם את השולחן במטבח וחיפשתי בבית מה עוד צריך לעשות ולא מצאתי וזה שיגע אותי. בינתיים הפסיק הגשם ואפילו היתה קצת שמש לפעמים והסתכלתי החוצה והכל היה נקי כזה עם ריח טוב של גשם שאני אוהבת ואז גבירתי התקשרה ושאלה מה שלומי ומה אני עושה ואמרתי לה מה עשיתי ואפילו שאכלתי ושאני לא מוצאת מה לעשות והיא שאלה אם אני רוצה ללכת הביתה ואמרתי לה שאני רוצה לחכות לה אם אפשר והיא אמרה שאני אחכה ואני יכולה לקרוא בינתיים או לראות טלויזיה אם אני רוצה ואמרתי לה תודה. היא שאלה מה אכלתי ואמרתי לה שאכלתי מהספגטי והיא שאלה אם אהבתי את זה ואמרתי לה שכן והיא אמרה "יצא לך טוב הספגטי" ואני אמרתי לה "תודה גבירתי" ויכולתי לדמיין אותה מחייכת וזה עשה לי טוב.

חיפשתי מה לראות בטלויזיה אבל הכל היה משעמם ואז הסתכלתי על המדפים של הספרים שלה בזהירות בלי לגעת רק בשביל לראות איזה ספרים יש שם ולא היכרתי כלום וממש פחדתי להוציא ספר למרות שהיא אמרה לי שאני יכולה לקרוא. התישבתי על הספה בסלון עם ייאוש כזה שאני לא מוצאת מה לעשות ואני לא יודעת כמה זמן עבר ונרדמתי שם.

התעוררתי כשגבירתי דפקה בדלת ונבהלתי וקפצתי משם וכיביתי את הטלויזיה ורצתי לפתוח לה. היא שאלה איפה הייתי כי לקח לי זמן לפתוח ואני הסמקתי ואמרתי לה שנרדמתי על הספה והתביישתי בזה והיא חייכה ואמרה "ממש השתעממת אה?" ואמרתי לה "סליחה גבירתי זה לא היה בכוונה" והיא אמרה "זה בסדר אם הכל מסודר פה אז מותר לך" ואני שאלתי אותה אם היא רוצה משהו כמו קפה או לאכול והיא אמרה שאני אכין לה קפה עם עוגיות ואני הלכתי להכין. בינתיים היא ישבה בסלון והסתכלה על הדואר שהגיע וכשהבאתי לה את הקפה והעוגיות היא אמרה תודה ולקחה עוגיה אחת ואני רק עמדתי שם והיא שאלה אותי אם יש איזו בעיה ואמרתי לה שלא ושוב לא ידעתי מה לעשות ואז התכופפתי מהר והורדתי לה את הנעליים והסתכלתי למעלה לראות אם זה בסדר והיא הסתכלה עלי חזרה והידיים שלי ליטפו ככה את הכפות רגליים שלה ואז התכופפתי עוד יותר ונישקתי את הגרביים שלה כמו בבוקר והיא אמרה "מותק אני כל היום עם הנעליים" ואני אמרתי "זה לא אכפת לי" ונישקתי יותר חזק והיא שאלה "זה לא מפריע לך?" ואני אמרתי לה "לא גבירתי" וממש הכנסתי את האצבעות שלה לפה שלי כדי שהיא תראה שזה לא מפריע לי אבל אז חשבתי שאולי זה לא מוצא חן בעיניה והרמתי את הראש ושאלתי אותה "גבירתי זה מגעיל אותך?" והיא אמרה "אותי? אולי אותך זה מגעיל מה פתאום אותי" ואני אמרתי לה "אותי זה לא מגעיל אבל אולי אני מגעילה אותך עם זה ואת חושבת שאני מלוכלכת וסוטה" והיא אמרה "חמודה את לא מגעילה ולא מלוכלכת ולא סוטה את מדהימה" ואני אמרתי "תודה גבירתי" ואז הורדתי לה את הגרביים והמשכתי ללקק ממש בין האצבעות שלה כאילו להראות לה שזה לא מגעיל אותי בכלל כי שום דבר אצלה לא מגעיל אותי וממש נכנסתי לעולם אחר ולא היה כלום מסביב רק ההרגשה של האצבעות שלה בפה שלי. פתאום שמעתי אותה אומרת "משרתת אני מדברת אליך" וזה היה ממש כמעט בצעקה כי כנראה היא כבר קראה לי קודם ובאמת לא שמעתי אותה. אמרתי "כן גבירתי סליחה" והיא אמרה "אני רוצה סיגריה ואת הטלפון" ואני קמתי והלכתי להביא לה סיגריות ומאפרה ואת הטלפון האלחוטי והיא התקשרה למישהו בעבודה ושאלה כל מיני דברים וזה הזכיר לי איך היא היתה שואלת אותי אם עשיתי כל מיני דברים שהיא ביקשה עוד כשעבדתי שם והרגשתי שעכשיו אני כאילו בתפקיד יותר חשוב למרות שאני לא עושה את כל הדברים שהם באמת מתעסקים איתם שם אבל אני המשרתת הפרטית שלה וזה הכי טוב שיכול להיות והבנתי שכל הזמן שעבדתי שם בעצם מה שהחזיק אותי זה שדמיינתי שאני משרתת שלה ועושה את כל הדברים רק בגלל שהיא מבקשת ובגלל שזאת היא. המשכתי לעשות לה מסג' כשהיא דיברה אבל לא חזק שלא יפריע לה ואחרי זה היא סגרה את הטלפון ואמרה "אני אלך למקלחת תסדרי פה?" ואני אמרתי "כן גבירתי" וחשבתי שהיא בכלל לא צריכה לשאול כי זה ברור שזה מה שאני אעשה.

סידרתי את הכל בסלון ושמתי את הנעליים שלה בחדר ואת הגרביים שמתי על הנעליים כי היא היתה באמבטיה. רחצתי את הכוס והצלחת של העוגיות ואז שמעתי שהיא קוראת לי מהאמבטיה ודפקתי על הדלת ואמרתי "כן?" והיא אמרה לי להיכנס ואני נכנסתי והיא ביקשה שאני אסבן לה את הגב כי היא לא מגיעה. לקחתי את הספוג שלה וסיבנתי לה את הגב והמים זרמו עליה וגם השפריצו עלי קצת אבל אני רק התמקדתי בגב החלק שלה ואיך אני מנקה אותו ואז היא אמרה "תודה מותק" ואני אמרתי "את צריכה עוד משהו?" והיא אמרה צחקה ואמרה "את הרגליים רחצת לי קודם..." ואני עוד החזקתי את הספוג ואז התכופפתי על הברכיים וניסיתי לסבן לה את האצבעות ברגליים אבל היה לי קשה להגיע והיא הרימה את הרגל על הקצה של האמבטיה בשבילי ואני שיפשפתי שם עם הספוג ואז היא החליפה לרגל השניה וגם אותה רחצתי וכל הזמן הזה לא הסתכלתי עליה אלא רק על הרגליים בשביל לא להביך אותה ואז היא אמרה לי "תודה מותק את יכולה ללכת" ואני הלכתי ובדרך אמרתי "תודה גבירתי" והיא שאלה "מה אמרת? לא שמעתי" ואמרתי יותר חזק "תודה גבירתי" והיא אמרה "תדליקי את הדוד כי לא ישארו מים בשבילך" וידעתי שהייתי צריכה לעשות את זה בעצמי קודם ואולי מגיע לי להתקלח במים קרים בגלל זה והיא היתה ממש בסדר שהיא לא כעסה עלי.

כשהיא יצאה היא עברה לידי ואמרה "קר" והלכה לחדר להתלבש ואז היא קראה לי משם וכשבאתי היא אמרה לי "הגרביים האלה לכביסה" והצביעה על הגרביים שלה ששמתי שם ואני לקחתי אותם ואמרתי "כן גבירתי אני מצטערת לא רציתי להפריע לך" והיא לא אמרה על זה כלום ואני הלכתי לשים את הגרביים בכביסה.

אחר כך הכנתי לה וגם לי ארוחת ערב והגשתי אותה לסלון והיא ראתה טלויזיה ואכלה ושתתה יין ואני הסתכלתי איך היא מחזיקה את הכוסית ככה יפה וניסיתי ללמוד להחזיק גם ככה. היא לא דיברה הרבה ולא רציתי להפריע לה לראות טלויזיה אז גם אני לא אמרתי כלום ורק מזגתי לה עוד יין כשנגמר ואחר כך הבאתי לה מאפרה וסיגריות ופיניתי את הכלים ורחצתי אותם. כשרחצתי את הכלים נזכרתי שעדיין לא התקלחתי אבל לא רציתי להיכנס לאמבטיה ככה בלי רשות ובלי לשאול וגבירתי עוד ישבה בסלון וראתה טלויזיה. חזרתי לסלון וישבתי על הרצפה ליד הרגליים של גבירתי והיא העבירה את היד בשיער שלי וזה היה נעים ואז היא אמרה "משרתת" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "מה תבשלי לי מחר?" ואני לא ידעתי מה להגיד כי אני לא מרגישה בטוחה בקטע של הבישול ואמרתי לה שאני לא יודעת והיא אמרה "תבשלי אורז וצלי בקר עם פטריות" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה "את יודעת איך לעשות את זה?" ואמרתי "לא גבירתי" והיא אמרה אז תחפשי בספרים פה או תבררי אצל אמא שלך. אם צריך תקני מצרכים ותכיני" ואני פחדתי מזה אבל ידעתי שאם אני אצליח היא תהיה מאוד שמחה וגם אני והחלטתי שאני אברר איך מכינים את זה ובערב כשהיא תבוא זה חייב להיות מוכן. היא ליטפה לי שוב את השיער ואז אמרה "לא התקלחת בסוף" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא שאלה אם אני רוצה להתקלח כאן או בבית ואמרתי לה שאיך שהיא רוצה כי אני לא רוצה סתם לבזבז את הזמן שלי כאן למרות שלא היה לי הרבה מה לעשות אבל כל היום לא עשיתי כמעט כלום. היא הסתכלה בשעון ואמרה "תראי כבר מאוחר. תתקלחי כבר בבית אבל מחר אם לא תהיה שמש תדליקי את הדוד כבר מוקדם" ואני אמרתי "כן גבירתי אני לא אשכח" והיא אמרה "נדבר מחר בבוקר בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי ונישקתי לה את הרגל והיא ליטפה לי את השיער ואמרה "אולי מחר תהיה לך הפתעה" ואני שאלתי מה ההפתעה והיא אמרה "אם אני אספר לך עכשיו זאת לא תהיה הפתעה נכון?" וידעתי שעכשיו אני אהיה במתח כל הלילה והיא קמה ואני קמתי אחריה ובדלת היא חיבקה אותי ואמרה לי שאני אשמור על עצמי כי אני חשובה לה והלב שלי דפק חזק ואמרתי לה תודה על הכל והיא חייכה ואני לקחתי את התיק שלי והלכתי וכל הדרך חשבתי למה היא התכוונה כשהיא אמרה שתהיה לי הפתעה מחר אבל החלטתי לעזוב את זה ולהתרכז בבישול שאני צריכה לעשות.

כלבלב אנושי - למרות שאני מצוי באחת מתקופות השפל בחיי, ואולי בגלל זה, כ"כ כייף להתחיל את השבוע עם קריאת תיאורייך...והמתח שבנית בסוף...כל הכבוד לך...אנא המשיכי כך....
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י