קמתי די מאוחר ובגלל זה גם קמתי במין בהלה כזאת וקפיצה וישר הדלקתי דוד כי שוב יצא שהתעצלתי להתקלח. אמא שלי ישבה בסלון ושאלה אם אני כבר ממהרת ואמרתי לה שאני חושבת שאני אלך רק בצהריים אבל רציתי לקום יותר מוקדם והיא חייכה ואמרה שמותר לי לישון בשבת בבוקר. הכנתי קפה וישבתי עם המחשב אבל הרגשתי שאין לי זמן ושאני ממהרת כל הזמן למרות שאמא שלי קצת צדקה ואני לא צריכה למהר ומותר לי לנוח אבל זה כבר משהו שאני לא שולטת בו ואני דווקא שמחה שאני כזאת חרוצה ואוהבת לקום מוקדם ואוהבת לעבוד ולהרגיש שאני נותנת את כולי לגבירתי. אחר כך ישבתי עם אמא שלי ודיברנו ושאלתי אותה אם היא נשארת בבית והיא אמרה שאין לאן לצאת במזג אוויר כזה ואני אמרתי לה שאולי תלך לחברה או תזמין חברה כי לא היה לי נעים שהיא כל הזמן לבד והיא אמרה שזה בסדר ושאני לא אדאג ושלפעמים טוב לה שיש קצת שקט והיא יכולה להיות לבד ולחשוב ולא ידעתי את זה שהיא מרגישה ככה אבל פתאום הבנתי שכמו שאני אוהבת להיות לבד ובשקט בבוקר אולי גם היא לפעמים רוצה את זה למרות שיכול להיות שהיא סתם אמרה לי את זה כדי שאני לא ארגיש רע עם זה שאני הולכת. היא שאלה לאן אני אלך עם אבא שלי ואמרתי לה שאני רק הולכת אליו ונאכל צהריים ולא נראה לי שנצא בכלל כי כמו שהיא אמרה יש גשם וקר בחוץ והיא אמרה "אליו זה לבית של החברה שלו?" ואמרתי לה שכן והיא אמרה "אז הוא גר אצלה כל הזמן?" ואמרתי לה שכן כשהוא פה הוא בדירה שלה והיא שאלה אם בחו"ל הם גם גרים יחד ואמרתי לה שאני לא יודעת ושלא ידעתי בכלל שיש לו חברה עד שהוא אמר לי בטלפון לפני שהוא בא וראיתי שגם היא לא ידעה על זה ושזה מפתיע אותה כמו שזה מפתיע אותי.
אחר כך התקלחתי במים ממש חמים וכל האמבטיה התמלאה אדים וקצת השתעלתי מזה. חפפתי והסתרקתי יפה וכשיצאתי מהאמבטיה אמא שלי אמרה שהיא לא מוכנה שאני אצא עם שיער רטוב ואמרתי לה שאני לא יוצאת ממש אלא הולכת להיות בתוך בית והיא אמרה שבכל זאת אני יכולה להיות חולה מזה ושאני אביא את הפן והיא תייבש לי. ישבתי שם והיא ייבשה לי את השיער ולפעמים קיבלתי קצת כוויות מהאוויר החם והיא גם משכה לי את השיער חזק כשהמברשת נתקעה בקשרים וזה כאב וקצת צעקתי עליה והיא כל הזמן ביקשה סליחה וזה היה ממש לא נעים וחיכיתי כבר שזה יגמר ובשביל להרגיע את עצמי ניסיתי לחשוב איך עושים את זה יותר טוב ואיך נזהרים מדברים כאלה שאני אדע איך לעשות את זה לגבירתי למרות שלא יוצא לי הרבה לייבש לה אבל גם כשאני מסרקת אותה אני צריכה להיזהר. ככה העסקתי את עצמי במחשבות האלה וזה טוב שניסיתי להוציא מזה משהו טוב אבל כל פעם שאמא שלי שוב משכה לי ככה בשיער זה כאב וזה הוציא אותי מריכוז ועוד יותר התעצבנתי גם על זה שהיא לא נזהרת וגם שהיא מפריעה לי לחשוב. בסוף כשהיא סיימה כבר שמחתי כי באמת זה לא היה נעים ואמרתי לה תודה בכל זאת וכשהחזרתי את הפן למקום חשבתי על זה שאני אף פעם לא אגיע למצב כזה שאני אכאיב לגבירתי או שאני אעשה לה את הפן ככה בצורה לא זהירה והיא גם אף פעם לא תגיד לי תודה סתם מנימוס כי אם אני אעשה משהו לא טוב היא תדע להגיד לי וזה טוב שהיא אומרת לי ואולי אני צריכה גם לדעת להגיד ישר מה אני מרגישה ולא תמיד להיות מנומסת כמו עכשיו עם אמא שלי כי בפעמים שיצא שאמרתי ישר לאנשים מה אני חושבת ומרגישה זה יצא לטובה אפילו שזה לא היה נעים בהתחלה.
אחר כך אבא שלי התקשר ושאל אם אני מוכנה ואמרתי לו שכן ושאני רק צריכה להתלבש והוא אמר שהוא כבר יוצא ואני התלבשתי וסידרתי את החדר קצת וגם סגרתי את המחשב ואז הייתי מוכנה ובאתי לשבת בסלון ולחכות ואמא שלי אמרה שאני מאוד יפה וחיבקה אותי ובחוץ פתאום נהיה גשם ממש חזק ואמא שלי אמרה לי לקחת מטריה אפילו שזה רק מהפתח של הבית למכונית כי בגשם כזה גם בשניה הזאת אפשר להירטב נורא ומצאתי את המטריה שלי למרות שאני לא אוהבת ללכת עם מטריות. כשאבא שלי הגיע באמת היה גשם חזק והנעליים שלי קצת נרטבו וישר נכנסתי למכונית שלו ונסענו ממש לאט בגלל הגשם וכשהגענו בקושי מצאנו חניה שם והיינו צריכים ללכת ברגל בגשם עד הבית של החברה שלו ואפילו שהיתה לי מטריה די נרטבנו. כשנכנסנו כל הבית היה מלא ריח של אוכל והשולחן כבר היה ערוך ובאמת הייתי רעבה אבל לא רציתי לאכול כמו חזירה ולהתנפל על האוכל כמו שעשיתי כשהייתי שם וראינו משחק כדורסל. אכלתי די מעט וכל הזמן החברה של אבא שלי אמרה לי לאכול עוד ושאלה אם זה לא טעים לי ולמה אני לא לוקחת הרבה וניסיתי להגיד שאני מנסה לשמור על דיאטה והיא צחקה ככה וזה עיצבן אותי כי כל הרזות האלה שצוחקות כשאומרים להן דיאטה לא מבינות בכלל כמה זה קשה וחושבות שכולן כמוהן יכולות לאכול הכל או שקל להן לאכול קצת ולשמור וזה די מעליב שהיא מזלזלת ככה ולא מבינה שאני באמת מתאמצת ושזה חשוב לי וכמעט אמרתי לה את כל מה שאני חושבת כמו שחשבתי לפני זה בבית שאני צריכה להגיד לאנשים אבל כאילו משהו עצר אותי ולא היה לי נעים אולי בגלל אבא שלי או שאני לא מכירה אותה כל כך.
אחר כך ישבנו בסלון ושתינו קפה והיא התחילה עם כל הסיפורים שלה על העבודה שלה ועל חו"ל וכל הטיולים שהיא עשתה בעולם והרגשתי שבמקום להיות עם אבא שלי ולדבר איתו כמו שאני אוהבת שאנחנו עושים אנחנו רק יושבים שנינו ומקשיבים לה כאילו היא עושה לנו הרצאה וכל הזמן גם חשבתי על העניין של ההזמנה של גבירתי ונורא רציתי לשאול את אבא שלי שיגיד לי כבר מתי זה יהיה נוח אבל לא רציתי לעשות את זה ליד החברה שלו כי אולי הוא עוד לא אמר לה בכלל. בסוף היה רגע כזה שהיא הלכה לשירותים ואני ישר שאלתי את אבא שלי והוא חשב קצת ואז הוא אמר לי "ביום חמישי זה בסדר?" ואני חשבתי שיום חמישי זה נורא רחוק וכבר רציתי שזה יהיה יותר מוקדם אבל ככה נוח לו ולא היה זמן להתחיל להתווכח על זה ואמרתי לו שזה טוב וישר חשבתי שאני לא אוכל לעשות לגבירתי טיפול ביום חמישי אבל מצד שני זה יהיה אחרי שאני מנקה ביום רביעי אז זה יצא טוב ובאותו רגע היה הכי חשוב לי להתקשר לגבירתי ולהגיד לה כי הרגשתי שכל דקה שאני יודעת את זה ולא מספרת לה זה ביזבוז זמן אבל החברה של אבא שלי שוב התישבה ודיברנו ובעיקר היא דיברה וכל מה שרציתי זה שהיא תיעלם משם ואני אוכל להיות עם אבא שלי לבד ולאט לאט בכלל איבדתי את הריכוז במה שהיא אומרת והתחלתי לחשוב על האירוח של ההורים שלי אצל גבירתי.
בערב אבא שלי החזיר אותי ואמא שלי שאלה איך היה ומה היה לאכול ועמדתי וסיפרתי לה אבל כל הזמן הייתי לחוצה כי רציתי כבר להודיע לגבירתי. שאלתי את אמא שלי אם יום חמישי נוח גם בשבילה והיא אמרה שכן ונורא שמחתי שזה מסתדר וכל הזמן רק חשבתי על השיחה עם גבירתי ושאני אשאל אותה על זה ובסוף כשיכולתי כבר להיכנס לחדר ולהתקשר אליה הרגשתי שאני מזיעה מרוב הלחץ הזה וישבתי על הרצפה עם הידיים על המיטה והקול שלי קצת רעד גם מהקור וגם מהתרגשות ושאלתי את גבירתי אם יום חמישי זה בסדר והיא אמרה שזה מצוין ושביום חמישי בבוקר אני אסדר את הבית שלה ואקנה סופגניות וכיבוד ואם אני אספיק ביום רביעי אחרי הנקיון גם להכין עוגה זה יהיה הכי טוב והבטחתי לה שאני אספיק אפילו אם אני אצטרך לעבוד עד אמצע הלילה והיא צחקה ואמרה שהיא מקווה שזה לא יגיע לאמצע הלילה ואמרתי לה שברור שלא ואני אעבוד מהר ואחר כך חשבתי שזה אולי לא טוב להגיד את זה כי היא תחשוב שאני מתכוונת שאני לא אעבוד טוב ולא אקפיד בנקיון רק בשביל לסיים מהר ולא לזה התכוונתי.
בערב ישבתי עם אמא שלי וראינו טלויזיה ורשמתי גם את כל מה שאכלתי וחישבתי מה מותר לי לאכול מחר וידעתי שאני עושה קניות לגבירתי ובטח אני לא אהיה בבית בצהריים ופתאום חשבתי שאולי אצל גבירתי אין בכלל אוכל ואני צריכה לבשל אבל כבר לא היה לי נעים להתקשר אליה שוב ולשאול והחלטתי שאם היא תתקשר בבוקר אני אשאל אותה ואם לא אני אבדוק בעצמי מה יש ומה אפשר להכין ואני אכין בעצמי משהו. ככה כל הזמן חשבתי על דברים ובכלל לא התרכזתי בטלויזיה ובסוף ראיתי שגם אמא שלי נרדמה שם והערתי אותה ואמרתי לה שאולי עדיף שהיא תעבור למיטה ועזרתי לה ללכת כי היא היתה קצת מסוחררת מהשינה ואז גם אני הלכתי לחדר וכתבתי עוד קצת והלכתי לישון כי לא רציתי להישאר עד מאוחר שלא יצא שאני אקום מאוחר בבוקר.
לפני 18 שנים. 31 בדצמבר 2005 בשעה 8:49