חלום מתגשם

בבוקר גבירתי התקשרה ואמרה שאין לה הרבה זמן אבל היא רוצה להזכיר לי שאני אעשה קניות ואני אמרתי לה שאני זוכרת והיא שאלה איך אני אגיע כי יש גשם ובדיוק כשהיא אמרה את זה התחיל ממש ברד ודפק על החלון שלי ואמרתי לה שאני אסתדר וחשבתי שהיא תתחיל להגיד לי להתלבש חם ולקחת מטריה וכל מיני כאלה אבל היא רק אמרה "טוב אני סומכת עליך" ואז היא היתה צריכה ללכת. המשכתי לשתות את הקפה והתארגנתי וחיכיתי שאולי הגשם קצת יפסיק ואני אוכל לצאת אבל הגשם לא הפסיק ובסוף ראיתי שאין ברירה ומתחיל להיות מאוחר אז לקחתי מטריה ושמתי גם כובע צמר ויצאתי. התחלתי ללכת לתחנת אוטובוס אבל הגשם היה נורא חזק והיה לי קר וגם היה מאוחר כבר ולא רציתי לבזבז זמן אז בסוף לקחתי מונית והנהג נסע די לאט בגלל הגשם ורציתי להגיד לו שיסע מהר כי אני ממהרת אבל ידעתי שאני לא יכולה להגיד לו איך לנסוע.

הגעתי לבית של גבירתי והורדתי את הנעליים בכניסה כדי לא לעשות סימנים בבית ואז ראיתי את הרשימה שהיא הכינה וגם בדקתי עוד קצת מה חסר בבית וראיתי שבאמת אני צריכה לבשל וקיויתי שגבירתי תשמח והחלטתי להכין מרק ירקות כי זה מתאים לחורף וצלי בשר עם תפוחי אדמה ושום וגם אורז עם עדשים וידעתי שזה הרבה בישול אבל רציתי ככה להכין הרבה כי כשראיתי שאין כלום במקרר הרגשתי ממש לא נעים עם זה כי עכשיו זה התפקיד שלי לבשל לגבירתי ואני צריכה לפצות אותה על זה שלא היה אוכל מוכן.

הלכתי לסופר בגשם וקניתי את כל מה שצריך וביקשתי משלוח אבל את הדברים שקשורים לבישול לקחתי בעצמי וחשבתי על זה שגבירתי לא תיכעס כי זה לא הרבה לסחוב וזה בעצם רעיון טוב כי אני אחסוך זמן ואוכל להתחיל לבשל ישר כשאני חוזרת. כשחזרתי שוב הורדתי את הנעליים בחוץ ושמתי את המטריה באמבטיה וניגבתי את הכניסה והמסדרון כי קצת טיפטפו ממני מים שם והבגדים שלי היו רטובים אז הורדתי את הסוודר ואת המכנסיים והחלטתי שאני אהיה רק עם החולצה שמתחת ככה אבל היה לי קר אז לקחתי את התנור מהחדר ושמתי אותו במטבח. עברתי בבית וסידרתי אותו ולא יכולתי לפתוח חלונות ולאוורר כי כל הזמן היה גשם בחוץ אבל זה דווקא נתן הרגשה טובה כזאת של בית חם ומוגן כזה כשבחוץ חורף ואהבתי את זה. אחר כך התחלתי לבשל ועשיתי את המרק עם המון ירקות חתוכים לקוביות קטנות ובאמצע לא הייתי בטוחה פתאום והתקשרתי לאמא שלי והיא הסבירה לי והיא גם שאלה אם לבשתי חם ואיך הגעתי ואם לא נרטבתי בגשם ואם לא קר לי וזה היה קצת מצחיק כי היא לא ידעה שאני חצי ערומה כשאני מדברת איתה אבל לא היה לי קר כי הייתי ליד התנור והגוף שלי התחמם גם מהעבודה. כשהמרק התבשל התחלתי להכין את שאר הדברים ואז חיכיתי שהכל יהיה מוכן ולא היה לי מה לעשות וסידרתי עוד קצת את הבית כי אני לא יכולה עם ההרגשה הזאת שאני לא עושה כלום ואני חייבת לבדוק כל הזמן שאני לא שוכחת כלום ומזל שעשיתי את זה כי ככה נזכרתי להדליק את הדוד שיהיו מים חמים.

אחר כך אבא שלי התקשר ואמרתי לו שאני בעבודה והוא אמר שהוא לא רוצה להפריע ושהוא רוצה רק לשאול מה שלומי ושאל מה אני עושה ואמרתי לו שאני מבשלת והוא מאוד התפעל מזה ושאל מה אני מבשלת ורציתי לספר לו כדי שישמח ויהיה גאה בי אבל מצד שני גם היתה לי הרגשה לחוצה כזאת שאני מדברת איתו בזמן העבודה ופחדתי שגבירתי תגיע פתאום ותראה שאני ככה בטלפון ולא היה לי נעים. ואז אבא שלי אמר "יש כאן מישהי שרוצה לדבר איתך" ואני שאלתי מי והתחלתי לחשוב מי זאת יכולה להיות וישר חשבתי על גבירתי כי כל השיחה היא היתה בראש שלי כי חשבתי שהיא יכולה לחזור פתאום אבל הוא העביר את הטלפון וזאת היתה טלי והיא היתה נורא שמחה ואמרה לי שהיא מתחילה לעבוד שם ואמרה לי המון פעמים תודה על זה שדיברתי ככה עם אבא שלי וסידרתי לה את זה ואני אמרתי לה שאני נורא שמחה בשבילה ושאנחנו צריכות לחגוג את זה בהזדמנות אבל אני לא יודעת אם יצא לי השבוע כי אני עוד לא יודעת מתי אני עובדת וביום חמישי אני מארחת את ההורים שלי אצל גבירתי ואני יודעת שכל השבוע הזה יהיה לחוץ לי בגלל זה. טלי אמרה שזה בסדר ושהיא גם לא רוצה להפריע לי בעבודה ככה ושהיא רק רצתה לספר לי ואמרה לי גם שאבא שלי מקסים ונחמד ושהוא הזמין אותה לצהריים ושמחתי בשבילה אבל פתאום גם קצת קינאתי שהיא אוכלת איתו ארוחת צהריים ולא אני ושנאתי את עצמי על זה כי אני לא צריכה לקנא בה ואני צריכה להיות שמחה בשבילה באמת וחוץ מזה אצל גבירתי הכי טוב לי אפילו שאבא שלי כאן והרי אמרתי לו שהוא צריך לדעת שאני עובדת ושאני לא יכולה להיפגש כל הזמן מתי שאני רוצה ולחכות שגם הוא יהיה פנוי וזה טוב לי שיש לי סדר כזה. אבל זה שבוע חדש ואני לא כל כך ידעתי איך אני אעבוד ומה התוכניות של גבירתי חוץ מיום רביעי וחמישי שכבר דיברנו עליהם וחשבתי על זה שכשגבירתי תחזור אני אבקש ממנה שוב שתגיד לי את התוכניות לשבוע הזה וקיויתי שהיא תסכים.

כל הזמן בדקתי את הבישול לראות מתי הוא מוכן וזה תמיד מה שמלחיץ אותי שאני לא אדע להפסיק אותו בזמן ואו שהוא לא יהיה מוכן לגמרי או שהוא ישרף או יהיה יותר מדי מבושל וכל הזמן טעמתי קצת וחשבתי גם אם אני צריכה לספור את זה בדיאטה כי כל הטעימות האלה זה בעצם לאכול אפילו אם זה קצת כל פעם. אחר כך הגיע השליח עם הקניות וסידרתי את הכל ואז גם העברתי את האורז לקערה יפה ושטפתי את הסיר ואז גם באמת אכלתי קצת כדי לטעום אם זה בסדר וגם כדי שגבירתי לא תכעס שאני לא אוכלת ושמחתי שהאוכל יצא בסדר. שטפתי את הכלים שלי ואז באמת נהיה לי קר והעברתי את התנור לסלון וישבתי קצת מולו והתחממתי והקשבתי לשקט בבית ולגשם בחוץ וראיתי פתאום כל מיני לכלוכים בפינות של הבית וקמתי וטיטאתי את הבית וגם ניגבתי עם סמרטוט את הרצפה בכניסה שוב כי היה נדמה לי שעוד לא נקי שם לגמרי מהמים והבוץ שהשליח הביא מבחוץ וממש התכופפתי על הברכיים ובדקתי מקרוב שאין עוד כתמים כי הבית של גבירתי צריך להיות מבריק ונקי כשגבירתי באה הביתה.

אחרי שעה בערך גבירתי הגיעה ואני קפצתי מהדפיקה שלה בדלת ורצתי לפתוח לה והיא הסתכלה עלי ככה מלמעלה למטה והתפלאה שאני לובשת רק תחתונים וחולצה ארוכה ושאלה אם לא קר לי ואמרתי לה שהבגדים היו רטובים והיא שאלה שוב אם לא קר לי ורציתי שהיא תחבק אותי אבל לא היה לי נעים לבקש או לחבק אותה כשהיא דיברה איתי ככה ואמרתי לה שהדלקתי תנור ופתאום חשבתי שאולי זה לא בסדר שעשיתי את זה בלי רשות ושאלתי אותה אם זה בסדר שעשיתי את זה והיא הלכה לסלון ושמה את הידיים מעל התנור ואז היא הורידה את התיק ונתנה לי אותו ואני רצתי לשים אותו במקום וגבירתי עמדה ככה ליד התנור ושאלה אותי מה עשיתי היום וסיפרתי לה מה בישלתי ואיך עשיתי קניות וניקיתי וסידרתי והיא שאלה מה אכלתי וסיפרתי לה שאכלתי ממה שבישלתי והיא שאלה איך זה יצא ושאלתי אם היא רוצה שאני אכין לה והיא אמרה שלא ואז היתה שתיקה כזאת וחשבתי כבר לשאול את גבירתי על המשך השבוע אבל לא היה לי נעים ואז גבירתי אמרה לי "אוי שכחתי את הסופגניות במכונית" וביקשה שאני אקח את המפתח וארד להביא משם את השקית עם הסופגניות שהיא קנתה ואני לא רציתי ללבוש שוב את המכנסיים הרטובים ולבשתי את הטרנינג שהבאתי בתיק ושמתי נעליים וירדתי למכונית והבאתי משם שקית עם 4 סופגניות שגבירתי קנתה וכשחזרתי גבירתי היתה בחדר שלה והחליפה בגדים ואמרה לי "תכיני לנו תה" ואני רצתי למטבח והכנתי תה לשתינו וגבירתי באה למטבח והסתכלה על האוכל שבישלתי ושאלה מה פתאום בישלתי היום ואמרתי לה שלא נשאר אוכל ושחשבתי שאני צריכה לבשל ושאני מצטערת אם זה לא היה בסדר מצידי והיא אמרה שזה בסדר גמור ושהיא שמחה שאני ככה תופסת יוזמה ואמרתי לה תודה והיא שאלה אם אני רוצה סופגניה ורציתי נורא אבל אני בדיאטה וביקשתי מגבירתי אם אני יכולה לא לאכול סופגניה איתה אפילו שהיא קנתה ושהיא מכבדת אותי והרגשתי ממש לא נעים מזה וקצת התחרטתי שאמרתי לה את זה אבל היה מאוחר מדי והיא בכל מקרה הסכימה וביקשה צלחת ואכלה סופגניה אחת בעצמה והיתה שתיקה כזאת מוזרה ולא ידעתי אם זה בגלל שלא הסכמתי לאכול סופגניה או זה שהדלקתי את התנור בלי לשאול או זה שהייתי עם תחתונים וגבירתי כועסת עלי וחיכיתי שהיא תסיים לאכול ואז היא ביקשה מפית והבאתי לה מהסלון והיא ניגבה ידיים ואני ניגבתי גם את השולחן מהסוכר שהתפזר שם וגבירתי ביקשה סיגריה ונתתי לה ואז במקום לשבת על הכיסא התישבתי על הרצפה וגבירתי הסתכלה ואמרה "לא קר לך?" ואני אמרתי "לא גבירתי" ושמתי ידיים על הכפות רגליים שלה והן היו נורא קרות אז הצמדתי אותן לבטן שלי ועטפתי אותן בידיים שלי וחיממתי אותן ככה וגבירתי אמרה שזה נעים ונורא שמחתי. אחרי כמה דקות גבירתי ליטפה לי את הראש ואני הרמתי אותו אליה והיא אמרה לי לסדר את החנוכיה בסלון ושנדליק נר ואני לא רציתי לעזוב את הרגליים שלה כי היה לה קר אבל היא אמרה לי שזה בסדר והלכתי לסלון והוצאתי את החנוכיה מהארון ושמתי נרות ואז גבירתי באה וחיבקה אותי מאחורה ככה והרגשתי חום כזה של הגוף שלה ואיך היא כאילו שומרת עלי ומגינה עלי עם הידיים שלה ובחוץ היה גשם אבל בבית היה חם ונעים. גבירתי אמרה לי שהיה לה יום קשה ושאני לא צריכה להרגיש רע שהיא קצת מרוחקת ושאלתי אותה אם היא כועסת עלי והיא אמרה שלא ואז היא אמרה "אני כועסת על אנשים אחרים" ואני שאלתי "מי?" ופתאום הסמקתי כי אני לא צריכה לשאול כאלה דברים וגבירתי אמרה "אל תדאגי הכל יסתדר" ואני לא שאלתי יותר ורק שקעתי בתוך החיבוק שלה ואז היא אמרה לי "אנחנו נדליק נרות ואחר כך אני ארצה להיות לבד קצת טוב?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ורציתי להגיד לה שבימים כאלה שהיא מרגישה קצת לא טוב אני נורא רוצה לשרת אותה אבל לא אמרתי כי היא ביקשה להישאר לבד.

אחר כך היא ביקשה שאני אדליק את הנרות ולא זכרתי את הברכות אז היא עזרה לי עם זה והיה קצת מצחיק וגם היא חייכה ונורא שמחתי והסתכלתי על החיוך שלה וממש הייתי מהופנטת עליו כמה שניות ואז הסתכלתי על הנרות ופתאום אמרתי לגבירתי "גבירתי אני אוהבת אותך" והיא שוב באה אלי מאחורה וחיבקה אותי ונישקה אותי בראש ואמרה "את מקסימה ילדה שלי" ואהבתי להרגיש ככה קטנה ליד גבירתי ואהבתי את זה שאני מרגישה ככה ומותר לי להרגיש ככה ושאני לא צריכה להסביר כלום על מה שאני רוצה והיה לי טוב. אחר כך גבירתי אמרה "אני אסיע אותך הביתה טוב ילדה?" ואני אמרתי לה שאי אפשר להשאיר את הנרות דולקים כשאין אף אחד בבית ואפילו היא אמרה לי פעם דבר כזה והיא אמרה שיש גשם בחוץ ונורא קר ואמרתי לה שאני אסתדר ואז היא ביקשה את הטלפון והבאתי אותו והיא התקשרה להזמין לי מונית ואמרה לי שעוד חמש דקות הוא פה והלכה למטבח ואמרה לי לבוא איתה והיא הוציאה סופגניה אחת והשאירה על צלחת וחשבתי שהיא תכריח אותי לאכול אבל מה שהיא אמרה זה שאני אקח את שתי אלה שנשארו ואביא לי ולאמא שלי וביקשה שנדליק נרות היום יחד בבית ואני חיבקתי אותה ואמרתי לה תודה ונורא התרגשתי והתחלתי לשטוף את הכוסות של התה אבל גבירתי אמרה שאין זמן לזה ורציתי לשאול אותה לגבי כל השבוע אבל פתאום נלחצתי שהמונית תחכה למטה ושגבירתי אמרה שאין זמן ורק שאלתי אם לבוא מחר והיא אמרה "אנחנו נדבר בבוקר על הכל בסדר?" ואני אמרתי "כן גבירתי" ולא רציתי להטריד אותה יותר ולקחתי את התיק ואת המטריה ושמתי נעליים ואמרתי לה שאני מצטערת שאני הולכת כשהבית לא מסודר והיא אמרה שזה בסדר היום ולפני שיצאתי אמרתי לה "אני רוצה שתהיי שמחה גבירתי" והלב שלי דפק והיא חייכה וליטפה אותי בראש ואמרה "את עושה אותי שמחה פיה קטנה" וחייכתי גם ואז הלכתי.

חזרתי הביתה והבאתי לאמא שלי את הסופגניות ואמרתי לה שגבירתי שלחה את זה לנו ואמא שלי נורא שמחה ורצתה להתקשר אליה להגיד לה תודה ואני עצרתי אותה כמעט בצעקות ואמרתי לה שהיא עייפה ושאי אפשר להפריע לה עכשיו וזה לא מתאים ואמא שלי אמרה שאני לא אשכח למסור לה כשאני מדברת איתה או הולכת לשם מחר ואז היא שאלה "את הולכת לשם מחר?" ואמרתי לה שאני עוד לא יודעת וזה היה יום מבלבל כזה ומוזר ואני לא יודעת למה אמרתי את זה בכלל וזה פשוט נפלט לי אבל אמא שלי לא שאלה שאלות ואז אמרתי לה שאולי נדליק נרות והיא הצביעה על השולחן בסלון וראיתי שהיא כבר הכינה את החנוכיה והלכנו והדלקנו נרות ביחד ונזכרתי בחנוכיה של גבירתי ואיך שהדלקנו גם שם נרות ואני לא יודעת אם הייתי שמחה או עצובה או אולי קצת שמחה וקצת עצובה באותו זמן. אחר כך אמא שלי הביאה את הסופגניות עם צלחות ואמרתי לה שזה לא טוב לדיאטה והיא שאלה מה אכלתי היום וניסיתי לחשב אם אני עוד יכולה לאכול סופגניה וראיתי שכן והיה לי גם נורא קשה להתאפק אז אכלתי ואז הכנתי תה וכשעמדתי שם וחיכיתי שהמים ירתחו נורא היה עצוב לי שאכלתי עכשיו סופגניה וכשהייתי עם גבירתי לא הסכמתי וממש הרגשתי שפגעתי בה בזה והיה לי כל כך לא נעים וביקשתי מאמא שלי ללכת לנוח בחדר קצת וישבתי שם וניסיתי לכתוב אבל כל הזמן חשבתי על זה והתחלתי לבכות מכל ההרגשה הזאת והגשם בחוץ עשה לי עוד יותר עצוב בלב ואחר כך הלכתי לשטוף פנים וקיויתי שאמא שלי לא שמה לב שאני בוכה ואז ישבתי קצת איתה אבל לא דיברנו ורק הסתכלתי איך הנרות נגמרים בחנוכיה ולא יכולתי להשתחרר מהעצב הזה.