קמתי בבוקר מוקדם ולא יכולתי להמשיך לישון וכל הזמן עוד חשבתי על מה שהיה אתמול ואיך שפגעתי בגבירתי ושהייתי לא בסדר עם זה וחיכיתי שהיא תתקשר אפילו שלא היה לי נעים ממנה כי היה לי חשוב להגיד לה איך אני מרגישה ולבקש סליחה והרגשתי שכל זמן שהיא לא מתקשרת היא כאילו כועסת עלי או עדיין עצובה כזאת מאתמול. שתיתי קפה וניסיתי לכתוב קצת אבל לא יכולתי להתרכז ובסוף כשגבירתי התקשרה ישר נפלתי על הברכיים ונשענתי עם הראש על המיטה ואמרתי לה שאני מבקשת סליחה על אתמול והיא לא הבינה על מה אני מדברת ושאלה מה קרה ואמרתי לה שאני מרגישה כל כך לא נעים והיא שאלה למה ואמרה לי להסביר לה ואמרתי לה את זה שאכלתי את הסופגניה והרגשתי לא נעים בגלל שאצלה לא רציתי לאכול וסיפרתי לה את כל מה שאני מרגישה בקשר לזה והיא אמרה שהיא לא מבינה למה חשבתי שאני פוגעת בה והסברתי לה שוב והיא אמרה "אבל אני נתתי לך את הסופגניות ואמרתי לך בפירוש שזה לך ולאמא שלך" ואמרתי לה שזה נכון אבל כשהייתי אצלה לא הסכמתי בגלל הדיאטה ופתאום בבית כן אכלתי וזה לא ששיקרתי כי אני באמת מנסה לשמור על הדיאטה ולא רציתי לאכול ובבית לא הצלחתי להתאפק וגבירתי הקשיבה ואז אמרה לי שזאת הבחירה שלי ושאני צריכה להיות שמחה עם הבחירה שלי ושאני לא יכולה לאכול אצל כל אחד רק בגלל שלא נעים לי ומבחינתה זה בסדר גמור והיא לא נפגעה ולא נעלבה מזה ואמרתי לה תודה על זה אבל עדיין הרגשתי קצת לא נעים ואז גבירתי אמרה לי שהיא דווקא מאוד שמחה שאני יודעת לבחור ושאני לא נכנעת לכל פיתוי וזה מראה שאני חזקה ואמרתי לה תודה שוב והיא אמרה עוד פעם "את ילדה חזקה את מבינה את זה?" ואני אמרתי שאני לא יודעת והיא אמרה "תראי אותך את בחרת בעבודה שלאנשים אחרים אין אפשרות אפילו להבין אותה ואת גאה בעבודה הזאת ושמחה. את עושה דיאטה לבד ובוחרת מה לאכול בעצמך ושומרת על עצמך ואת בוחרת עם מי להיות במשפחה שלך במצב שהוא מאוד קשה" ואני אמרתי לה שאני מנסה לעשות את כל זה אבל לא תמיד מצליחה והיא אמרה שאני מצליחה יותר ממה שאני חושבת ושאני חזקה יותר ממה שאני חושבת ואז היא אמרה לי "משרתת שלי" ואני אמרתי ישר "כן גבירתי" והרמתי את הראש כאילו היא מדברת איתי ממש בחדר והיא אמרה "איך את מרגישה כשאני קוראת לך משרתת?" והשאלה שלה הפתיעה אותי אבל לא חיכיתי שניה וישר ידעתי את התשובה כי אני כל הזמן מרגישה את זה בבטן ואמרתי לה שאני מרגישה הכי טוב בעולם כשהיא קוראת לי ככה ושאני מרגישה שזה מה שאני צריכה להיות וזה טוב לי ועושה אותי מאושרת ואז היא אמרה "עכשיו תנסי להסביר את זה לאנשים שמכירים אותך" ואני חשבתי לרגע שהיא באמת מתכוונת שאני אסביר ואמרתי לה שאני לא יכולה והיא אמרה "אני יודעת שאת לא יכולה ואת גם לא צריכה. הם לא חייבים להבין אבל הם חייבים לכבד את זה כמו שאת מכבדת אותם על הבחירות שלהם וכמו שאני מכבדת את זה שאת חלק ממשפחה ולא רק המשרתת שלי" וזה נורא ריגש אותי ואמרתי לה תודה והרגשתי שהיא ממש מלמדת אותי על עצמי וירדו לי ממש דמעות על המיטה וגבירתי שתקה קצת ונתנה לי לחשוב ולבכות ואז היא אמרה לי "משרתת שלי את שם?" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "יופי. אז תתכונני אני מגיעה עוד שעה" והראש שלי קפץ כאילו מישהו נגע לי ישר בלב ואמרתי "באמת?" והיא אמרה "כן. נאכל צהריים יחד" ואני אמרתי לה שאני כבר מכינה את הבית והיא צחקה ואמרה "אל תשתגעי אני באה רק לקצת" ואמרתי לה תודה.
סידרתי מהר את החדר שלי ואת כל הבית והוצאתי גם מאפרה מהארון וטיטאתי מהר את הבית שלא יהיה מלוכלך כשגבירתי באה ורחצתי את הכלים שהיו בכיור ואז בדקתי איזה אוכל יש במקרר והיה שם עוד די הרבה מהחמין של סבתא שלי וקיויתי שגבירתי תאהב את זה וחשבתי גם מה להכין לה אם היא לא תרצה את החמין ואז סידרתי את עצמי קצת באמבטיה והחלפתי בגדים והלב שלי נורא דפק. גבירתי באה ודפקה בדלת ואני פתחתי לה והיא נכנסה ועמדה בכניסה ואמרה שיש גשם ושהיא לא רוצה ללכלך את הבית עם הנעליים ואני ישר התכופפתי והורדתי לה את הנעליים ושמתי בצד וגם נתתי לה נשיקה על כל כף רגל והיא נכנסה וישבה בסלון ושאלה אם אפשר לעשן פה ואמרתי לה שברור שכן ורצתי להביא לה את המאפרה וישבתי על הרצפה לידה וחשבתי שזה יהיה מוזר לשבת ככה בבית שלי אבל זה היה לי הכי טבעי בעולם כי זאת גבירתי וככה אני מרגישה שאני צריכה להיות לידה. דיברנו עוד על מה שהתחלנו לדבר בטלפון ואמרתי לה שהיא צדקה ושיש דברים שאני לא מבינה כמו החברה של אבא שלי או כל מה שטלי מרגישה או איך שאמא שלי מתנהגת לפעמים ואמרתי לגבירתי שבדרך כלל אני מתעצבנת מדברים כאלה והיא אמרה שאני לא צריכה להתעצבן אלא לקבל אותם ושבדיוק על זה היא דיברה ושאם אני אראה להם שאני מכבדת ומבינה אותם אז גם הם יבינו אותי ויכבדו אותי וכל כך הערצתי אותה על כל החוכמה שלה והשקט שלה ואיך שהיא רואה דברים נכון ורגוע ונצמדתי לרגליים שלה ורציתי להישאר ככה לנצח.
אחרי כמה דקות גבירתי אמרה "משרתת" ואני קיבלתי צמרמורת מזה במיוחד בגלל שזה היה בבית שלי ובמיוחד אחרי כל מה שדיברנו ושאמרתי לה בטלפון שאני אוהבת שהיא קוראת לי ככה ואמרתי "כן גבירתי" ושמחתי שאני יכולה לענות לה ככה והיא אמרה "מה יש לאכול?" ואני אמרתי לה שיש חמין שסבתא שלי הכינה ושאלתי אם היא אוהבת את זה והיא אמרה שחמין זה נהדר וביקשה שאני אכין לה ואני הלכתי למטבח והיא באה אחרי והכנתי לה צלחת וגם לי וחיממתי קודם לה והיא אמרה שזה נהדר ושמחתי שהיא אוהבת את זה וככה ישבנו ואכלנו ובסוף כמעט התחלתי לשטוף כלים רק מההרגל שלי כשאני ליד גבירתי אבל היא ביקשה קפה והכנתי לה ואז היא הלכה קצת בבית והסתכלה על דברים ואז היא נכנסה לחדר שלי והתישבה על המיטה וליטפה ככה את השמיכה ושמחתי שסידרתי את החדר והבאתי לה את המאפרה וישבתי שם על הרצפה ועשיתי לה מסג' ברגליים כשהיא שתתה קפה ועישנה וזה נורא ריגש אותי שאנחנו ככה אצלי בחדר והרגשתי שאני ממש מארחת אותה ושאני מודה לה שהיא מסכימה להתארח אצלי ושזה ממש גורם לי להיות גאה בעצמי. דיברנו תוך כדי המסג' על הדיאטה שלי וגבירתי שאלה איך הולך לי ושאלתי אותה אם היא רוצה לראות את הדף שאני רושמת מה אכלתי אבל היא אמרה שהעיקר שאני מקפידה לרשום ולשמור והיא סומכת עלי ולא צריכה לראות את זה ואני הרגשתי נוח ונעים והעזתי לשאול את גבירתי מה לגבי כל השבוע והיא צחקה ואמרה "כל השבוע? מה כבר נשאר?" ואמרה לי שהערב אני עם אמא שלי ומחר אני חופשיה כל היום ומדליקה נרות אצל אבא שלי בערב וביום רביעי אני מנקה ומכינה עוגה וכשהיא הגיעה ליום חמישי היא משכה את השיער שלי ככה שאני אסתכל עליה ואני עצרתי רגע את המסג' והיא אמרה "ביום חמישי זה היום הגדול שלך. את מתרגשת?" ואני אמרתי לה "כן גבירתי" והיא אמרה "מותר לך להתרגש אבל תזכרי שזה היום שלך לגמרי ואני לא רוצה שתהיי מתוחה. אני לא גבירתך ביום הזה אלא מתארחת ביחד עם ההורים שלך" ואני אמרתי "כן גבירתי" ובלעתי את הרוק עם קצת דמעות של התרגשות והיא אמרה שאני אבוא אליה מתי שאני חושבת שצריך ביום חמישי ואני אכין חנוכיה ואקנה סופגניות וכיבוד ואני הקשבתי לכל מה שהיא אמרה וחיבקתי את הרגליים שלה ואמרתי לה המון תודה על זה ועל כל מה שהיא עושה בשבילי ואז היא ליטפה לי את הראש והרימה אותי קצת ונישקה אותי ואמרה שהיא צריכה כבר לחזור למשרד ואני הבאתי את הנעליים שלה ושמתי לה אותן על הרגליים והיא אמרה שזה עושה קצת ליכלוך ואמרתי לה שאני אנקה כשהיא תלך ובדלת עוד פעם היא חיבקה אותי ואז היא הלכה.
לקח לי כמה דקות להתאושש מזה ולהירגע ואז באמת טיטאתי את החדר שלי וניקיתי עם סמרטוט גם אותו וגם את הכניסה ושטפתי את הכלים ואת המאפרה והדלקתי דוד שיהיו מים חמים וכתבתי ביומן בינתיים ואז הלכתי להתקלח ואמא שלי הגיעה כשהייתי עוד באמבטיה וצעקה לי שלום מאחורי הדלת וכשיצאתי היא שאלה אם לא עבדתי היום ולא ידעתי איך בעצם לענות לה ובסוף אמרתי לה שגבירתי באה לכאן לצהריים ואמא שלי היתה ממש מופתעת ושאלה מה היא עשתה כאן ואמרתי לה שסתם דיברנו על מה שיהיה ביום חמישי וכיבדתי אותה בחמין של סבתא ואמא שלי דווקא שמחה ואמרה שממילא החמין הזה לא נגמר פה ואמרה שחבל שהיא לא ידעה שהיא באה כי היא היתה חוזרת מוקדם לפגוש אותה וחשבתי בלב שמזל שזה לא היה ככה ושהייתי יכולה להיות לבד עם גבירתי ולהרגיש חופשיה ואת ההרגשה המיוחדת הזאת של לשרת אותה כאן בבית. אחר כך אמא שלי גם התקלחה ואני דיברתי עם אבא שלי ואמרתי לו שאני רוצה שמחר נדליק נרות בערב ביחד והוא נורא שמח שזה בא מיוזמתי והזכרתי לו גם על יום חמישי. הדלקתי נרות עם אמא שלי ואפילו שרנו קצת שירים והיה מאוד רגוע לשבת ככה יחד ולראות טלויזיה ולהסתכל על הנרות והלב שלי דפק כל פעם שנזכרתי בשיחה עם גבירתי ובאיך שהיא היתה פה ושירתתי אותה וכל הערב הייתי קצת מרחפת כזאת וככה גם הלכתי לישון עם חיוך.
לפני 18 שנים. 2 בינואר 2006 בשעה 6:39
