חלום מתגשם

קמתי בבוקר עם כאב גרון נוראי וממש היה לי קשה לבלוע והרגשתי שאני הולכת להיות חולה וכל כך לא רציתי את זה כי אני בתקופה טובה כזאת ואני לא רוצה שהכל יעצר עכשיו. שתיתי קפה וישבתי עם המחשב והיה ממש קר ולבשתי מעיל אפילו שהייתי בבית וכל הזמן חשבתי על גבירתי ועל הקניות שאני צריכה לעשות ועל זה שאני חייבת להתאושש וללכת לעבודה כי אני לא יכולה ככה להחליט מתי אני לא מסוגלת וגם חשבתי שאם אני אתחיל לעבוד אני בטח ארגיש יותר טוב כי אני אוהבת את זה והבית של גבירתי נותן לי חום כזה והרגשה טובה וגם גבירתי יודעת לתת לי הרגשה כזאת. התלבשתי טוב ויצאתי ודווקא היתה שמש כזאת נעימה למרות שהיה קר וזה גם נתן לי הרגשה אופטימית ובבית של גבירתי התחלתי ישר לסדר הכל ולנקות קצת וגבירתי לא השאירה לי רשימה לקניות אז עשיתי רשימה בעצמי והשתדלתי לא לשכוח שום דבר ולבדוק טוב את כל הארונות ולחשוב על כל הדברים שאני בדרך כלל קונה.

הלכתי לסופר וקניתי הכל והזמנתי משלוח ועדיין היה לי את הכאב הזה בגרון וחשבתי לקנות לעצמי גם כדורי מציצה לגרון וקניתי אותם בדרך אבל מהכסף שלי ולא של גבירתי ואז חזרתי הביתה ועדיין היה לי קר נורא והדלקתי תנור וישבתי מולו קצת להתחמם ולנוח ואמרתי לעצמי שאני אשב רק כמה דקות ככה עד שאני ארגיש יותר טוב ואז פתאום התחיל גשם ממש חזק והלכתי לבדוק שכל החלונות סגורים וכשחזרתי לתנור שוב היה לי קר והמשיך לי הכאב בגרון וכמעט בכיתי לא מהכאב אלא מזה שהבנתי שאני הולכת להיות חולה וכל כך לא רציתי את זה. כשהגיע השליח מהסופר סידרתי מהר את הדברים וניגבתי את הכניסה ואת המטבח כי הוא עשה המון סימנים של נעליים ושל מים וידעתי שאני כבר צריכה לאכול צהריים אבל לא היה לי תיאבון ואפילו היתה לי קצת בחילה רק מלחשוב על אוכל והוצאתי את הדף של הדיאטה וניסיתי לחשוב מה אני יכולה לאכול בכל זאת כי אני לא רוצה להרוס את הסדר ואת הדיאטה אבל לא רציתי שום דבר ולקחתי רק עוד כדור מציצה שיעזור לי לגרון וניסיתי להגיד לעצמי שאני עכשיו מתאמצת ומתרכזת חזק ומתגברת על זה אבל זה לא עזר. ככה ישבתי עוד כמה זמן ורק חשבתי כל הזמן אם הכל בבית מסודר ונקי שאני לפחות אדע שאני לא מבזבזת את הזמן שלי והדלקתי את הדוד לגבירתי והסתכלתי מסביב אם יש עוד משהו לעשות ואחר כך גבירתי התקשרה ושאלה מה אני עושה ומתי הגעתי וניסיתי להיות כאילו רגילה ולהגיד לה שעשיתי קניות וסידרתי והדלקתי לה דוד והיא שאלה למה הקול שלי רועד ואמרתי לה שקצר קר והיא אמרה לי להדליק תנור ואמרתי לה שהדלקתי ושאני יושבת עם תנור ואז התחרטתי שאמרתי לה שאני יושבת כי זה כאילו אומר שאני מתבטלת במקום לעבוד וגבירתי שתקה רגע וחשבתי שהיא תכעס על זה ואז היא אמרה "את חולה?" ואני הייתי בהלם מזה שהיא כאילו רואה את זה מרחוק ככה ואמרתי לה "כן גבירתי קצת" והיא שאלה "אז למה לא אמרת לי?" וניסיתי להגיד לה שזה רק התחיל היום ושזה לא משהו ושאני אהיה בסדר אבל היא התחילה לשאול מה בדיוק אני מרגישה ומה יש לי וכבר לא יכולתי להסתיר כי גם ככה הרגשתי רע עם זה שהסתרתי ממנה בהתחלה וסיפרתי לה בדיוק מה אני מרגישה וגם שקניתי כדורי מציצה והיא הקשיבה ואז היא אמרה לי "אני רוצה שתקחי את עצמך ותלכי הביתה" ואני אמרתי שאני רוצה לחכות לה והיא אמרה "אל תתחילי עם זה אני אומרת לך עכשיו ללכת הביתה ולהיכנס למיטה ומחר אני אתקשר אליך בבוקר ונראה מה עושים" ואני אמרתי "כן גבירתי" והיא אמרה "זה לא אחראי להתרוצץ ככה כשאת חולה" ואני אמרתי שלא התרוצצתי ורק עשיתי קניות ומאז אני יושבת עם התנור וגבירתי אמרה שוב "לכי הביתה ותנוחי" ואני התארגנתי ללכת ובדקתי שוב שהכל מסודר וחשבתי לעצמי שבעצם זה בסדר כי עשיתי את מה שאני חייבת לעשות שזה הקניות ולסדר את הבית ואני יכולה ללכת ואני גם צריכה ללכת כי זאת הוראה של גבירתי והסתכלתי החוצה וכבר לא היה גשם אבל הכל היה רטוב וקר מהגשם שהיה קודם והלכתי מהר לאוטובוס ונסעתי הביתה.

בבית לבשתי את הטרנינג ונכנסתי למיטה ושכבתי וקצת נרדמתי ואחר כך התעוררתי והתחלתי ממש לרעוד מקור בלי שליטה למרות שהייתי עם בגדים חמים ועם שמיכה עבה וממש הרגשתי את השיניים שלי רועדות וכל הגוף רועד וגם העיניים קצת שרפו לי וידעתי שיש לי חום וקראתי לאמא שלי אבל היא לא ענתה ולא ידעתי מה השעה וחשבתי שבטח היא עוד לא בבית וניסיתי לחזור לישון ואני לא יודעת כמה זמן ישנתי עד ששוב התעוררתי ושוב רעדתי ככה וקראתי לאמא שלי ואז היא באה ונכנסה ואמרה "מה את בבית?" ואני אמרתי לה שאני חולה ושקראתי לה גם קודם והיא אמרה שהיא לא שמעה ואז היא שמה לי יד על המצח והיד שלה היתה קרה והיא אמרה שאני נורא חמה ואמרתי לה שאני רועדת כל הזמן ושכואב לי הגרון והיא הביאה לי את המדחום ואמרה שהיא מכינה לי תה ושאלה אם לקחתי כדור ואמרתי שרק כדורי מציצה לגרון והיא הביאה לי גם אופטלגין עם כוס מים ולקחתי והמדחום הראה שיש לי חום של 38.3 ואמא שלי שאלה אם כל היום הייתי בבית ואמרתי לה שיצאתי בבוקר והיא שאלה מתי זה התחיל ואמרתי לה שבבוקר היה לי קצת כאב בגרון אבל החום התחיל רק אחר כך והיא אמרה שאני לא צריכה לעבוד במצב כזה והיא ידעה שאני יכולה להתעצבן מזה אז היא ישר אמרה שגם גבירתי תגיד לי ככה אם אני אשאל אותה וממש לא היה לי כוח לדבר עם זה כי הרגשתי ממש חלשה ורק אמרתי לה "כן אני יודעת" והיא הלכה להביא לי את התה וישבה איתי קצת כששתיתי עד שאחר כך נרדמתי שוב והרגשתי שהיא שמה לי יד על המצח שוב וקצת מלטפת את השיער שלי ואז היא יצאה והשאירה את הדלת שלי פתוחה ודווקא לא היה איכפת לי כי רציתי שהיא תשמע אם אני קוראת לה.

אחר כך החום קצת ירד לי ובלילה לקחתי עוד כדור אבל הגרון ממש כאב לי חזק ואמא שלי אמרה שאולי כדאי שאני אלך לרופא מחר ואמרתי לה שאני שונאת ללכת לרופאים ושאני מקווה שבכלל זה יעבור מהר והיא שאלה אם אני רוצה עוד תה ולא רציתי כלום רק לישון והלכתי לשירותים וכשחזרתי שוב התחלתי לרעוד והתקפלתי מתחת לשמיכה וניסיתי להתחמם עד שנרדמתי ובכלל לא ידעתי בכל הזמן הזה מה השעה ורציתי רק לקום בבוקר בריאה ושאני אגיד לגבירתי שזה עבר ושאני רוצה שהיא תיתן לי לחזור אליה.