חלום מתגשם

כל הימים האלה של המחלה כל כך משעממים ואני מרגישה ממש תיסכול שאני גם לא יכולה לשרת את גבירתי וגם אין לי הרבה מה לעשות בבית ואני סתם מתבטלת והיום עובר נורא לאט. אני כבר מרגישה יותר טוב והגרון פחות כואב לי אבל אני קצת משתעלת וחלשה למרות שאני בטוחה שאם הייתי עכשיו אצל גבירתי לא הייתי מרגישה חלשה אלא הייתי עובדת ומשרתת אותה כמו שצריך אבל היא לא מרשה לי וזה גם יום שלישי ואני רק מקווה שמחר היא תסכים שאני אנקה את הבית שלה כי אני אבטיח לה להתלבש חם ולשמור על עצמי ואני אסביר לה שאני צריכה את זה ושאני משתגעת ככה בבית.

חשבתי שבימים האלה לפחות אני אכתוב יותר ויהיה לי זמן לסדר את היומן ואולי אפילו לכתוב שיר או משהו אבל אני לא מצליחה להתרכז בזה מרוב שאני חושבת על גבירתי וכאילו כל הגוף מתגעגע לזה כי כאילו הכריחו אותי לא להיות משרתת שלה כמה ימים וזה נורא קשה. מרוב שהיה לי משעמם סידרתי את כל הבית וטיטאתי ושטפתי כלים ואז אכלתי צהריים ורשמתי לפני זה בדף של הדיאטה והתמלאתי מהר וקיויתי שלפחות אולי הימים האלה שהייתי חולה יעזרו לי להוריד במשקל כי קשה לי לאכול הרבה אבל החלטתי לא להישקל עד שגבירתי תסכים שאני אבוא אליה כי אני רוצה שרק היא תשקול אותי ואפילו שזה יותר קשה ככה לעמוד מולה ולהישקל זה יותר טוב בשבילי. אחרי האוכל דיברתי עם אמא שלי בטלפון ואמרתי לה שאני משתעממת ושאולי אני אלך לטייל בחוץ כי הגשם הפסיק והיתה שמש ואמא שלי אמרה שלמרות שיש שמש די קר בחוץ ואולי לא כדאי לי ואחר כך דיברתי עם טלי ולא היה לה הרבה זמן לדבר אבל רציתי לדעת מה קורה עם הבחורה ההיא מהעבודה וטלי אמרה שאין שום חדש ושבכל מקרה היא לא יכולה לדבר על זה שם והבנתי את זה. סיפרתי לה שאני חולה והיא אמרה שהיא תבוא אלי לטפל בי וזה הצחיק אותי שהיא אמרה את זה ככה וחשבתי שאולי יותר טוב שאני אצא קצת החוצה ושאלתי אותה מתי היא חוזרת והצעתי לה שניפגש בחוץ והיא אמרה שהיא תתקשר אלי כשהיא מסיימת אז לא יצאתי וחיכיתי לטלפון שלה ובינתיים התקלחתי ושתיתי עוד תה וכתבתי קצת.

אחר כך גבירתי התקשרה ושאלה איך אני מרגישה ואמרתי לה שאני מרגישה הרבה יותר טוב אבל היא שמעה שאני משתעלת למרות שניסיתי להתאפק עם זה והיא אמרה שאני עדיין חולה ושאני צריכה לנוח ואני ביקשתי ממנה שתרשה לי לבוא מחר ולנקות והבטחתי לה שאני אתלבש חם ושאני אשמור על עצמי אבל היא לא הסכימה והיא אמרה שנדבר מחר ושאם אני באמת ארגיש יותר טוב אז אולי ביום חמישי ניפגש והיא אמרה לי להתאפק וניסיתי להסביר לה כמה אני צריכה את זה ושאם אני אשרת אותה אז אני אבריא יותר מהר והיא צחקה מזה קצת אבל עדיין לא הסכימה לזה והיא אמרה לי להישאר בבית ולנוח ולהבריא ואז אני לא יודעת איך פתאום שאלתי אותה אם היא מרשה לי לצאת לקפה עם טלי וגבירתי שאלה מתי ואמרתי לה שהיום אחרי הצהריים או בערב כשטלי תחזור מהעבודה וגבירתי שאלה "את מבקשת רשות?" ואני אמרתי "כן בבקשה גבירתי" והיא שתקה קצת וקיויתי שהיא תסכים אבל היא אמרה "לא" ואני שתקתי והיא אמרה "את לא יוצאת מהבית בימים האלה כשאת חולה ובחוץ כל כך קר" ואני לא התווכחתי ואחר כך חשבתי שזה אולי סימן טוב שהיא לא מרשה לי כי היא באמת מרגישה שאני שלה ושאם אני לא משרתת אותה בימים האלה אז באמת אני לא יכולה לצאת למקומות אחרים כאילו אני בריאה כי אם גבירתי חושבת שאני עדיין חולה אז אני צריכה לכבד את זה ולדעת שבאמת אסור לי לצאת כמו שאסור לי לבוא אליה ואני לא יודעת אם הצטערתי ששאלתי אותה כי מצד אחד זה באמת היה מיותר ויכולתי לחשוב על זה לבד אבל מצד שני אולי לא הייתי מבינה לבד ועובדה שהייתי צריכה לשאול וקיויתי רק שגבירתי לא כועסת על זה יותר מדי.

אחר כך התקשרתי לטלי ואמרתי לה שאני לא יכולה לצאת והיא שאלה אם אני מרגישה רע ואמרתי לה שאני כבר מרגישה יותר טוב אבל שאני לא יכולה לצאת כשאני חולה וכשאני לא עובדת וטלי אמרה שאם אני מרגישה ככה אז באמת לא כדאי שנצא אבל שהיא רוצה לבוא אלי וראיתי שהיא לא מבינה לגמרי את מה שאמרתי ולמה אני לא יכולה לצאת אבל לא הסברתי לה ואמרתי לה שאם היא רוצה ויש לה זמן שתבוא ורק שתיזהר שאני לא אדביק אותה והיא צחקה ואמרה שאני איזהר שהיא לא תדביק אותי גם וצחקתי למרות שזה היה קצת מביך אם הבנתי את זה נכון אבל פתאום חשבתי שאולי גם לזה גבירתי לא תסכים ואמרתי לטלי שתתקשר אלי אחר כך כשהיא תוכל וישבתי עם הטלפון ולא ידעתי אם להתקשר לגבירתי לשאול כי לא היה לי נעים ככה להפריע לה וניסיתי לדמיין ממה שאני מכירה איך היא תגיב ומה היא תגיד על זה אבל לא ידעתי להחליט כי למרות שאני מכירה אותה אני לפעמים לא יכולה לדעת מה היא תגיד על דברים כי אני לא מצליחה לחשוב כמוה ורק אחרי שעובר זמן אני מבינה אותה ואת מה שהיא החליטה ורואה שזה היה כאילו הדבר הכי נכון להחליט. בסוף התקשרתי וישר אמרתי שאני מצטערת להפריע ושאני לא רוצה להיות נודניקית וגבירתי אמרה שאם הייתי מפריעה למשהו היא לא היתה עונה ושזה בסדר ואמרתי לה תודה והיא שאלה איך אני מרגישה ומה קרה ואמרתי לה שהכל בסדר ורק רציתי לשאול משהו ושלא תכעס עלי והיא אמרה "כשאת אומרת לא לכעוס עליך אני מיד חושבת שכנראה יש לך סיבה לחשוב שאני אכעס" ואני אמרתי שאני לא יודעת אם היא תכעס ובגלל זה התקשרתי והיא שאלה מה אני רוצה לשאול ושאלתי אותה אם אני יכולה שטלי תבוא אלי בערב במקום לצאת והשתעלתי קצת כשדיברתי וגבירתי אמרה שאם אני משתעלת אני יכולה להדביק אותה וקצת שמחתי שחשבתי על זה לבד קודם ואמרתי לגבירתי שאמרתי את זה לטלי ושלא איכפת לה וגבירתי אמרה שאם ככה זאת ההחלטה של טלי ושהיא לא תיקבע לה מה לעשות ואני שאלתי "אבל את מרשה לי גבירתי?" והיא שתקה רגע ואז היא אמרה "כן אני מרשה לך" ונורא שמחתי ואמרתי לה תודה ואז אמא שלי נכנסה הביתה ורציתי עוד להגיד לגבירתי שאני מתגעגעת אליה ושאני שולחת לה נשיקות לרגליים אבל כבר לא יכולתי כי אמא שלי ישר באה לחדר ושאלה מה שלומי ואמרתי לה שאני מדברת בטלפון וכעסתי קצת כי היא רואה את זה והיא יכולה לחכות אבל גבירתי אמרה לי בטלפון "תתנהגי יפה לאמא שלך" ואני רציתי להגיד "כן גבירתי" וגם את זה לא יכולתי כי אמא שלי עמדה וחיכתה מולי כאילו היא לא הבינה מה ביקשתי ממנה קודם וגבירתי אמרה "נדבר מחר תרגישי טוב" וקצת כעסתי על אמא שלי שהיא הרסה לי את השיחה בדיוק כשהרגשתי טוב עם מה שגבירתי אמרה ובדיוק כשרציתי להודות לה ולא הספקתי.

אמא שלי שאלה שוב איך אני מרגישה ואיך עבר היום ועניתי לה אבל היא ראתה שאני קצת חסרת סבלנות למרות שהשתדלתי להירגע כי עוד שמעתי בראש את גבירתי אומרת לי להתנהג יפה ואמא שלי שמה לי יד על המצח ואני אמרתי לה שאין לי חום והיא הציעה לי לאכול או לשתות תה ואמרתי לה שאני לא רוצה כי אכלתי ושתיתי וכבר יש לי בחילה מרוב תה ואמא שלי הבינה את זה ככה בצורה ישירה ושאלה אם יש לי בחילות והרגשתי שהיא לא מבינה אותי ושכל דבר שאני אומרת היא מפרשת אחרת מאיך שזה באמת וזה קורה איתה לפעמים ואמרתי לה שאין לי בחילות ורק נמאס לי לשתות תה כל הזמן ואמא שלי אמרה שזה טוב לגרון ואמרתי לה שאולי אחר כך רק בשביל שהיא תפסיק להציק עם זה. אחר כך טלי התקשרה ואמרה שהיא בדרך ושאלה אם זה בסדר שהיא תבוא ואמרתי לה שכן ופתאום לא רציתי להגיד לה ששאלתי את גבירתי אם היא מרשה כי חשבתי שאולי טלי תיעלב מזה. היא באה וישבה איתי קצת בחדר ודיברנו ושאלתי אותה שוב על הבחורה ההיא מהעבודה אבל ראיתי שהיא נבוכה מזה ולא רציתי להציק יותר מדי. אמא שלי הכינה לשתינו תה וכבר נמאס לי להגיד לאמא שלי שאני לא רוצה תה אפילו יותר ממה שנמאס לי לשתות את התה. סיפרתי לטלי שבגלל שאני לא עובדת כל הימים האלה אני משתגעת ומשתעממת ונורא מתגעגעת לגבירתי ולעבודה וטלי אמרה שאני באמת צריכה לנוח ואמרתי לה שאני חושבת שאם אני אשרת את גבירתי אני אבריא יותר מהר ושגבירתי לא מרשה לי גם לבוא מחר ולנקות ואני כל הזמן חושבת על הבית שלה ועל זה שאני מזניחה אותו וטלי צחקה ואמרה שהיא בטוחה שהבית לא מוזנח ושגבירתי בעצמה מטפלת בו ואמרתי לה שזה עוד יותר מדכא אותי כי אני לא רוצה שהיא תעשה דברים שאני צריכה לעשות בשבילה ואז טלי חשבה קצת ואמרה לי שאני צריכה לחשוב שאולי גבירתי גם לא רוצה שאני אדביק אותה ואסתובב לה חולה בבית ובאמת לא חשבתי על זה ואולי טלי צודקת למרות שגבירתי לא אמרה לי שום דבר כזה אבל זה באמת יהיה לא אחראי להסתובב שם כשאני חולה ואם גבירתי תידבק ממני וגם תהיה חולה ולא תלך לעבודה אני יודעת שזה יכאב לי הרבה יותר מאיך שאני מרגישה עכשיו כשאני לא יכולה לעבוד אצלה בעצמי ואמרתי לטלי שאולי היא צודקת באמת ולא חשבתי על זה וטלי אמרה "בשביל זה יש חברות" וחייכה בשמחה כזאת ונתנה לי יד.

בערב טלי כבר הלכה הביתה ואני שוב הייתי משועממת וחיפשתי מה לעשות ושוב ישבתי עם המחשב ואחר כך עם הטלויזיה ואמא שלי כל הזמן שאלה מה שלומי ואיך אני מרגישה וככה הערב עבר נורא לאט ואפילו לא הצלחתי להתרכז בדברים שהחלטתי שאני אחשוב עליהם בזמן שאני ככה חולה ולא יכולה לעשות כלום ואמרתי לעצמי שמחר אני חייבת לפחות לעשות את זה כדי לנצל את הזמן יותר טוב והלכתי לישון די מוקדם למרות שלא נרדמתי מהר.