חלום מתגשם

כשקמתי כבר לא כאב לי הגרון אבל השתעלתי יותר מאתמול וכשישבתי עם הקפה חשבתי על זה שאם השיעול לא היה יכול להדביק את גבירתי הייתי כבר יכולה ללכת לנקות את הבית שלה כי אני כבר מרגישה בריאה וזה גם נורא חסר לי וקשה לי לחשוב על זה שאני סתם יושבת בבית ושהיא מנקה במקומי. סידרתי קצת את החדר ואחר כך את כל הבית אבל אפילו שידעתי שאמא שלי תשמח מזה ושאולי גם גבירתי תשמח לשמוע שעשיתי את זה עדיין הרגשתי שזה לא מה שבאמת הייתי רוצה ושזה לא סתם שאני רוצה או אוהבת לנקות ולסדר אלא אני צריכה להרגיש שאני באמת עושה את זה בשביל גבירתי ובגלל שכל השבוע לא הייתי אצלה ולא שירתתי אותה אני מרגישה קצת אפילו שאני כבר לא משרתת טובה ושהכל יכול להתפרק ושגבירתי לא תרצה אותי יותר אפילו שהיא לא אומרת את זה ואפילו שאני יודעת שהיא דואגת לי ורוצה שאני אבריא.

הייתי לבד כל הבוקר ואפילו שבדרך כלל אני אוהבת שיש לי שקט כזה בבוקר ואני יכולה לחשוב ולכתוב בלי שיפריעו לי הפעם גם לא יכולתי ממש לכתוב כי כבר לא יכולתי עם כל המחשבות והגעגועים וגם זה היה יותר מדי זמן שיש לי שקט כזה ושאני לבד וגבירתי לא התקשרה כל הבוקר ואפילו טלי או אמא שלי לא התקשרו ולא שאלו מה שלומי וזה לא שאני מחפשת שיתעניינו בי אלא פשוט היה לי משעמם וכבר קראתי את כל העיתונים וקראתי דברים באינטרנט ורציתי לצאת החוצה אבל ידעתי שגבירתי לא מרשה לי ולא רציתי להתקשר אליה רק בשביל לשאול אם מותר לי כבר כי הרגשתי בעצמי שעד שאני לא חוזרת לשרת אותה אני לא יכולה סתם להסתובב בחוץ כי זה שאני לא משרתת את גבירתי בימים האלה זה בגלל שהיא דואגת לי ובגלל שאני חולה ואני לא יכולה מצד אחד לא לתת לה את עצמי ומצד שני לבלות בחוץ כאילו הכל רגיל כי אם הכל היה רגיל הייתי קודם כל הולכת לשרת אותה. אבל הכי גרוע זה שמרוב שהיה לי משעמם הרגשתי רעבה ולא שלטתי בעצמי ואכלתי שוב עוגיות כמו שהייתי עושה פעם ממש בלי גבול ואחר כך הרגשתי קצת בחילה בעיקר בגלל ששנאתי את עצמי על זה והרגשתי שממש בגדתי בגבירתי בגלל שהיא כל כך מתאמצת ומשתדלת בשביל לעזור לי עם הדיאטה למרות שהיא לא הסכימה בהתחלה ועכשיו אני אוכלת מאחורי הגב שלה בזמן שאני בכלל לא משרתת אותה אלא סתם יושבת בבית.

כל כך שנאתי את עצמי אחרי שעשיתי את זה וידעתי שאני חייבת לספר לגבירתי ולא להסתיר ממנה וידעתי שהיא תכעס עלי אבל שזה מגיע לי ולא רציתי להפריע לגבירתי בעבודה אבל ידעתי שכשהיא תדבר איתי אני אספר לה ואודה במה שקרה ורק המחשבה על מה שעשיתי גרמה לי לבכות ושכבתי במיטה ככה ובכיתי והשתעלתי נורא כי עדיין היה לי שיעול והבכי רק הגביר והוציא אותו ומרוב שיעול ירדו לי עוד דמעות וככה זה נמשך עד שהבטן ממש כאבה לי ורציתי להקיא את כל העוגיות האלה אבל לא היתה לי בחילה וידעתי שאני לא אצליח סתם ככה להקיא מתי שאני רוצה וגם ידעתי שאני צריכה לקחת אחריות על מה שעשיתי ושעכשיו העוגיות האלה כבר בגוף שלי ואני אשמין מהן כמו שמגיע לי ושוב חשבתי על גבירתי וכמה איכזבתי אותה בזה וחשבתי איך היא יושבת במשרד או בישיבה ואולי חושבת עלי ודואגת לי ולא יודעת שבאותו זמן בגדתי באמון שלה.

אחרי שנרגעתי קצת הלכתי לשטוף פנים וכל השיער שלי היה פרוע וקצת סידרתי אותו ואז חזרתי לחדר שלי והבנתי שאם אני באמת לוקחת אחריות על מה שעשיתי אז אסור לי באמת להסתיר את זה ורשמתי את כל מה שאכלתי על הדף והחלטתי שאני לא אוכלת יותר היום אפילו שאני צריכה לאכול מסודר אבל גם הרגשתי מלאה ולא יכולתי לחשוב על אוכל וגם כל מה שאכלתי זה כבר יותר מדי ואני לא יכולה להרשות לעצמי עוד כלום כל היום. אחר כך גבירתי התקשרה ואיך שעניתי לה שוב עלו לי הדמעות לעיניים ולגרון והתחלתי להשתעל וגבירתי אמרה "אני רואה שאת עדיין חולה" ואני אמרתי לה "לא גבירתי אני רק קצת משתעלת אבל אני כבר מרגישה טוב" והיא שתקה רגע ואני אמרתי "בבקשה גבירתי תני לי לחזור לשרת אותך אני לא יכולה כבר ככה" והיא אמרה "אבל את עדיין משתעלת ואת בטח חלשה ועדיין לא הבראת לגמרי" ואני אמרתי לה שאני כן מרגישה בריאה ושאני מרגישה שאני חייבת לחזור לשרת אותה ולא ידעתי איך להסביר לה את מה שאני מרגישה ואמרתי לה שאני רק קצת משתעלת וזה לא נורא וביקשתי ממש יפה והיא אמרה "טוב משרתת את תבואי מחר ותנקי קצת ובערב תכיני לי אוכל אבל אני רוצה שתבטיחי לי שאת לא משתגעת ולא עושה יותר מדי" ואני אמרתי לה תודה והיא ביקשה ממני שוב להבטיח ולא הבנתי למה היא מרחמת עלי ולא רוצה שאני אעבוד קשה כי זה מה שאני רוצה אבל הבטחתי לה וידעתי שאם אני מבטיחה אני חייבת לקיים וכל הזמן היה לי בראש העניין עם העוגיות במיוחד אחרי שהבטחתי לה את זה כי הרגשתי שגם זה היה כמו משהו שהבטחתי שאני יאכל מסודר ואשמור על הדיאטה וארשום לפני האוכל ולא עשיתי את זה. חיפשתי מתי ואיך להגיד לגבירתי על מה שקרה והיא היתה כזאת טובה אלי ושומרת עלי ולא היה לי אומץ להגיד לה והתחלתי לבכות ולהשתעל שוב ולא רציתי שגבירתי תשמע את זה שאני בוכה וגם לא שאני משתעלת כי היא עוד היתה יכולה לחשוב שאני באמת עדיין חולה ולהתחרט על זה שהיא הסכימה שאני אחזור אליה מחר אבל חשבתי גם על זה שאם אני לא אספר לגבירתי אני ארגיש עוד יותר רע ושאפילו אם אני אספר לה רק מחר היא עוד יותר תכעס על זה שהסתרתי את זה וניצלתי את זה שהיא מסכימה שאני אשרת אותה ואז ממש לפני שהיא כבר רצתה לסיים את השיחה אמרתי לה שיש לי משהו לספר לה ושאני רוצה לבקש סליחה על זה ושאני יודעת שהייתי לא בסדר והיא עצרה אותי ואמרה שלפני שאני מבקשת סליחה ושופטת את עצמי מגיע לה לדעת על מה אני מדברת בכלל ולקחתי נשימה ואמרתי לה שאכלתי המון עוגיות היום מרוב שהיה לי משעמם והיא שאלה כמה אכלתי ואמרתי לה שהרבה והיא ממש התעקשה לדעת כמה והייתי חייבת לספר לה והיא שתקה קצת ואני שוב ביקשתי סליחה ואמרתי לה שאני יודעת שלא הייתי בסדר ושבגדתי באמון שלה והיא שאלה למה אני מרגישה שבגדתי והסברתי לה והיא שאלה אם רשמתי את זה בדף ואמרתי לה שכן והיא אמרה שלפחות הייתי כנה עם עצמי ויש לזה משמעות וזה טוב ואז היא אמרה שאולי אני צריכה לחשוב על ללכת לקבוצה ולקבל עזרה בדיאטה ואני אמרתי לה שאני לא רוצה את זה ושאני באמת אשתדל יותר ושהיא עוזרת לי עם זה הרבה יותר מהקבוצה ושאני אעשה מעכשיו כל מה שהיא אומרת לי וביקשתי שתיתן לי עוד הזדמנות ותרשה לי להמשיך את הדיאטה איתה כמו עד עכשיו והיא אמרה שהיא מסכימה בינתיים אבל שאני תמיד אהיה כנה עם עצמי ואיתה והיא גם אמרה שהיא מעריכה את זה שסיפרתי לה ושהיא יודעת שזה לא היה לי קל ואני אמרתי לה תודה המון פעמים על הכל כי היא היתה כל כך טובה אלי בשיחה הזאת והבטן שלי התהפכה מרוב שהרגשתי פתאום כמה אני מעריצה אותה וכמה אני רוצה לתת לה ולהראות לה שאני אוהבת אותה.

אחר כך חשבתי שאני חייבת לקנות לגבירתי משהו שבאמת יראה את זה אבל ידעתי שאני לא יכולה לצאת ולהסתובב ונשארתי בבית והתחלתי לכתוב לה עוד מכתב אבל הפסקתי אותו באמצע וזרקתי אותו כי הוא נראה לי טיפשי מדי וחוזר על דברים שכבר אמרתי וכבר כתבתי לה. הלכתי לנוח קצת כי נורא התרגשתי מזה שמחר אני חוזרת לשרת את גבירתי ורציתי שאני לא אהיה עייפה ושיהיה לי כוח לעשות הכל והתחלתי לדמיין מה אני אעשה ואיך אני אשרת אותה והמון דברים רצו לי בראש בבת אחת ולא ידעתי באמת מה יהיה כי גבירתי אמרה שאני לא אעבוד קשה מדי אבל המחשבות הלאה היו טובות כי הן היו משמחות ונתנו לי המון מרץ ומוטיבציה ורציתי שכבר יעבור הזמן ויהיה מחר. אחר כך אמא שלי חזרה ושאלה איך אני מרגישה והציעה לי לאכול אבל אמרתי לה שאני לא רוצה ובאמצע שדיברתי איתה גם טלי התקשרה ואחר כך אפילו אבא שלי התקשר כי כתבתי לו במייל שאני חולה ופתאום אחרי שכל הבוקר הרגשתי לבד והשתגעתי משיעמום פתאום כולם רצו לדבר איתי ולא היה לי כמעט רגע לעצמי אבל אחר כך זה נרגע וראיתי קצת טלויזיה סתם בשביל להשקיט את הראש כי אחרת כל המחשבות היו ממשיכות לי ולא הייתי מצליחה להירדם.